דברים שרואים משם

טעות חישוב מבעסת, ובדיחה מהפסיפיק

חשבתי שנותרו לי עוד שלושה שבועות לתום הסמסטר.

למעשה נותרו ארבעה.

אבל, ביום חמישי חוגגים את יום העצמאות האוסטרלי. גבי עובד. אני אולי לומדת - עוד לא ביררתי. בכל מקרה רצוי לא לתלות כביסה ביום זה, מטעמי מנגל.

הנה בדיחה שסופרה לי:

בקרון רכבת יושבים ארבעה: אוסטרלי, קיווי (שם קוד למישהו מניו-זילנד. אם אנחנו בעניין, היתה פעם אולד-זילנד?), גברת בריטית קטנה ומבוגרת ונערה שבדית גבוהה ובלונדינית רחבת.. אהמ... לב.

יושבים הארבעה בקרון, מסתכלים אל הנוף, ולפתע נכנסת הרכבת למנהרה. הקרון מחשיך.

נשמע רעש רם של סטירה.

הרכבת יוצאת מהמנהרה, והקיווי יושב על מקומו אדום לחי.

חושבת הגברת הבריטית: "הקיווי בוודאי ניסה למזמז את הבלונדה והיא החטיפה לו".

חושבת הבלונדה השבדית: "הקיווי בטח ניסה למזמז אותי, אבל טעה והגיע לגברת הבריטית, והיא החטיפה לו".

חושב הקיווי: "האוזי בטח ניסה למזמז את הבלונדה והיא חשבה שזה אני והחטיפה לי".

והאוזי חושב: "הלוואי שתהיה עוד מנהרה, שאני אוכל שוב להחטיף לקיווי".

סיפרתי את הבדיחה הזו לגבי פעם אחת, ואחר כך גם לידידינו האוזים (באנגלית כמובן). אבל השבוע, אגב שיחה שאינה קשורה לנושא, עלתה העובדה שגבי אינו יודע מה פירוש "קיווי" בחלק זה של העולם, וחושב שהבדיחה מספרת על פרי.

קיווי, שיושב בקרון רכבת עם עוד שלושה, לא חשוב מאיזו עדה.

לקח לי כמה שעות להירגע מהצחוק.

החומוס שלנו הולך ומקבל יותר ויותר דרישה. עכשיו זה גם הבנות מריקודי הבטן.

איך נקרא לו? "הומוס פרום דה פרומיסד לאנד - וור פרומיסס אר קפט".

אני מכריזה בזאת על תחרות סלוגנים.

המנצח יקבל קופסת חומוס של 500 גר'.

אלבום החתונה מתקדם בצעדי ענק יחסיים. כבר הגענו לשלב שבע הברכות בחופה.

בכל משפחה, יש מישהו עם איזה בעית תפקוד.

אני לא מדברת על תפקוד פיזי.

מישהו, או מישהי, שלא מצליחים משהו.

לעשות דיאטה, לשמור על הכסף, להחזיק בן או בת זוג.

וזה תמיד נכשל באותה צורה, ואתם יודעים בדיוק איך זה נכשל.

וכשהם מתחילים אחד חדש (דיאטה, חסכון, קשר) אתם יודעים בדיוק איך זה ייגמר.

ואתם לא אומרים כלום.

אף מילה.

כי הם לא יבינו.

הם לא רוצים להבין.

הם רוצים שזה יסתדר מעצמו.

ואם תגידו משהו, אפילו הכי קטן, שירמוז שזו אחריותם,

הם יכעסו נורא. ויהיה ריב. ריב מסוג שאי אפשר לסבול בתוך משפחה.

מעניין אותי אם מישהו כאן מזהה דבר כזה אצלי. אם יש כאן מישהו, או מישהי, שאחרי כל קריאה על תלונה שלי על הלבד, חושבים לעצמם: "נו בטח. תמשיכי לעשות #$% ואחר כך תתפלאי שאין לך חברות".

אם יש כזה מישהו בקהל,

אנחנו לא בדיוק משפחה.

ואני לא אכעס.

אני רוצה לדעת.

נכתב על ידי פארה ווי, 22/1/2006 07:14, בקטגוריות סתם יום של חול
19 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של פארה ווי ב-25/1/2006 23:19

בר קבועים קבע אותי ספר לחבריך הפורום ישר לכאן דף כניסה