דברים שרואים משם

שרביצלת
היא אמרה שאני אקלל אותה באיטלקית, אבל פרוייקט זה פרוייקט. אתנחתא קומית קלה בסאגה המשפחתית שלי, לצורך העמקת היכרותנו.

(אגב, הציעו לי את העבודה ההיא, ודחיתי אותה בנימוס מכיוון שכבר יש לי עבודה יותר נחמדה, ממנה שחררו אותי הביתה אחרי שלוש שעות על היום הראשון)

ארבעה דברים שאינכם יודעים עלי:

ידעתי שזה יקרה ולכן שמרתי אותם במגירה.

1. אני פלרטטנית עד מוות. אני לרוב לא רואה בזה פלרטננות אלא סתם ניהול שיחה משעשעת, אבל בני המין השני מקבלים את הרעיון הלא נכון.
2. לפיכך, למדתי לרסן את פלרטטנותי כי רבה, והיום אני מקפידה להשמיע דברים קורקטיים ככל האפשר.
3. זוכרים שאני אוהבת קישואים? אז אני אוהבת גם ארטישוקים. אלא מאי, רעה חולה, אין באוסטרליה תחתיות ארטישוק קפואות אלא משומרות בלבד.
ואני מעדיפה לשלם קצת יותר מאשר לקלף ארטישוקים בעצמי.
4. אני לא כל כך אוהבת שמבולגן, אבל מצליחה לשמור על סדר (ונקיון) למשך שמונה דקות בממוצע.
מישהו ראה את המקלדת שלי?

ארבעה מקצועות בהם עסקתי בחיי:

מקצועות? הכוונה עבודות, נכון?

1. מדריכה בקייטנה (ירחם אלוהים נשמתי)
2. מלצרית (ועל קיבתי)
3. עוזרת מחקר. כמה זוהר זה נשמע! במציאות, החזקתי את היד של ירון המסכן, שבחר לעשות דוקטורט על חומר רגיש שמתפרק במגע עם אור, קול, אויר או מבט.
לא עזרתי לו הרבה. היום הוא יוצא-סיירת-והיי-טק.
4. עבדתי בחנות תכשיטים בונציה.
הקפדתי לא לחשוף את זהותי הישראלית בפני ישראלים, כדי לא להרוס להם את החוויה האותנטית האיטלקית. אם שאלו, אמרתי שאני אמריקאית.
פעם אחת הם שאלו, והיו בחנות גם אמריקאים.
מתוך הלך רוח קיבוצי הם שאלו מאיפה באמריקה, ואמרתי "בוסטון" (כי שם ביקרתי לאחרונה).
והם אמרו "גם אנחנו! איפה בבוסטון?"
לשמחתי התחילה הצפה וגירשתי את כולם מהחנות.

ארבעה סרטים שהייתי רואה שוב ושוב:

רק ארבעה? שהייתי רואה או שבאמת ראיתי שוב ושוב?

סודות ושקרים ("מה צבע העיניים שלה?" "כחול")
על תבונה ורגישות ("מר פאלמר, האם הן לא בדיוק כפי שאמא תיארה אותן?" "לא דומות בכלל")
מחפשים את נמו ("המים יורדים! תראי, הם יורדים! הכל חצי ריק!" "באמת? אני הייתי אומרת חצי מלא")
שרק ("אוגרים הם כמו בצל" "הם מסריחים?" "כן. לא!")
מועדון קרב ("אנחנו עובדים בעבודות שאנחנו שונאים כדי שנוכל לקנות חרא שאנחנו לא צריכים")
אקס מן ("אני הולך למצוא אותה" "איך?" "בדרך המסורתית - לחפש!")
אקס מן שתיים ("מי אתה?" "שמי קורט ואגנר, אבל בקרקס מינכן הייתי ידוע בשם..." "כן, תסתום")
מולאן ("מי איתי? אני רוצה לשמוע 'אנייי'!" "אייייי!" "זה קרוב מספיק")
28 ימים ("רוב האנשים לא באים לגמילה כדי להתמסטל" "אני מנסה לשחות נגד הזרם" "כן, את אינדיבידואל אמיתי")

להמשיך? אני די אוהבת סרטים.

ארבעה מקומות בהם גרתי:

1. קרית גת
2. פתח תקווה
3. נתניה
4. אילת

ארבע סדרות טלוויזיה שאני אוהבת:

1. חשיפה לצפון האלמותית
2. הבית הלבן
3. הכל אנשים (למה... למה לא משדרים את זה פה?)
4. חברים (כי מצחיק, זה למה)

ארבעה מקומות בהם הייתי בחופשה:

1. איטליה
2. אילת
3. שאר ישוב
4. תאילנד

ארבעה אתרי אינטרנט בהם אני מבקר על בסיס יומי:

1. ישראבלוג (באמת חייבים לשאול?)

כל השאר - רק אימיילים. ג'ימייל, יאהו, הוטמייל, והמייל של האוניברסיטה.
אבל על בסיס שבועי:
ארכיון התמונה האסטרונומית

ארבעה מקומות שהייתי מעדיף להיות בהם עכשיו:

לא יודעת, די טוב לי כאן. אני חייבת?
פרייז'ר איילנד
בדירה של ההורים של גבי
בצימר חמים ונעים בצפון ישראל עם ג'אקוזי
בתיאלנד

ארבעה קורבנות שלדעתי יענו על השאלות הללו:
הי הי הי הי הי!

1. בימבלונת
2. שצה
3. אדם פשוט
4. קוראת מחשבות (ואסור לך לענות "פאריז" לשום שאלה!)

ואחד לשנה הבאה: ארילו.

לצערי, אמא שלי מרגישה כנראה בטוחה יותר בקשר שלה איתי, והמייל החדש שלה מלא זילזול והעלבות. היא כותבת שהיא "מאד צחקה" לקרוא את המייל שלי, וטוענת שלא יכול להיות שטוב לי, כי אחרת לא הייתי מפגינה מרירות וזעם כאלה גדולים במכתבי. מאידך, היא מספרת אגדה משפחתית שכולה מוסר השכל שאומר: מי שמתנהג לא יפה אל הוריו, סופו רע ומר לדורותיו.
אני עדיין שוקלת מה לענות לה.

נכתב על ידי פארה ווי, 30/6/2006 10:42, בקטגוריות משפחה לא בוחרים, בלוגיה הו בלוגיה
36 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 3 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של גלי גן ב-26/8/2006 09:24

בר קבועים קבע אותי ספר לחבריך הפורום ישר לכאן דף כניסה