מזל

אחרי התגובות, המיילים, הצ'אטים, שיחות הטלפון והשיחה עם גבי שבאו בעקבות הפוסט הקודם, אני מרגישה מבורכת.

אני מרגישה פשוט ברת מזל. מזל שאני לא צריכה יותר שום דבר מאמא שלי. מזל, שאני יכולה להרשות לעצמי פשוט להתעלם ממנה, אם אני רוצה. מזל שאין עוד קרובי משפחה משותפים לשתינו, שעלולים להרגיש נבוכים מכל הסיפור. מזל שאף אחד לא צריך להחליט או אני או היא. מזל שהחיים שלי לא כרוכים, אפילו לא בסיב אחד, בחיים שלה. מזל שאת כל תהליך הפרידה כבר עשיתי. מזל שיש לי את גבי. מזל שיש לי אותי.

זה מפתה לנסות ולסדר, כבקשתה, את כל עניין הירושה עוד בחייה. להעביר על שמי את הדירות-על-הנייר שיש לה ברוסיה, ולשכוח מעצם קיומה. העניין הוא שכבר יש לנו נסיון עם נכסים בארץ זרה. הדירה בישראל היתה סיוט, ואת ישראל לפחות אנחנו מכירים, מבינים, ואבא של גבי היה מוכן לעזור לנו עם הביורוקרטיה. דירה במערב-הפרוע-ושמו-רוסיה זה לא נכס, זה עול.

אני כותבת את זה כאן כדי לא לשכוח.

חברה אחת אמרה לי - את אמנם מבועסת מהאימייל שלה, כי את לא אדם אטום ולא אדם אדיש. אבל תראי איזה התקדמות. היו ימים שמייל כזה היה מפיל אותך לקרשים, גורם לך לבכות. עכשיו את רק מבועסת.

את צודקת, אמרתי לה. לא חשבתי על זה.

כשמבועסים, היא אמרה, לא חושבים על הצד החיובי.

אני חושבת שאמא שלי מבועסת כבר הרבה מאד שנים.

כרגע, אני לא רואה את עצמי ממשיכה לקיים איתה קשר. אין טעם. כל המטרה שלי בתקשורת הזו היתה לראות, אם היה יכול להיות אחרת. אני חושבת שקיבלתי הוכחה ברורה שניתוק הקשר היה הדבר הנכון. יהיו מי שיגידו שלא פעלתי מספיק ברגישות, שלא עיצבתי את המסר בצורה הנוחה לה לעיכול. אני חושבת שאילו היה שביב של סיכוי, הוא היה מופיע במייל הזה.

רוב האנשים מחכימים עם הזמן. הזיקנה והמוות המתקרבים מעוררים אצלם חשבון נפש. בידוד מבני משפחתם עשוי לרכך את עמדותיהם. לא ההורים שלי - במשפחה שנולדתי בה זה לא קורה. אז לא.

אין לי אשליה, אני לא חושבת שזה סוף פסוק. אני יודעת בבירור שאני אשמע עוד מאמא שלי. מצב הרוח שלה יתחלף והיא תכתוב מייל עליז ומבעבע כאילו כלום לא קרה. אחר כך היא תשלח עוד אחד. ואולי עוד אחד. אחר כך היא תתרגז שאני לא עונה, ותכתוב מייל כועס ונשכני. וחוזר חלילה. עד שיימאס לי ואני אחסום את הכתובת שלה, או עד שיימאס לה. הרי גם את ניתוק הקשר הראשון לכאורה יזמתי אני, אבל למעשה הוא נתמך פה אחד בידי שתינו.

לשמחתי הפעם יש לי תיעוד להתנהגות שלה. כוחם של אימיילים - אפשר לשלוח אותם לכל מי שיטיל ספק בבחירה שלי. זה יחסוך לי הרבה ויכוחים ותסכול.

איזה מזל.