ראשי
קבועים
עריכה
RSS
|
||||
|
חבצלת מהשרון
בת 57 
ארכיון:
 דג הזהב החיים בלעדיה ציפצופים שלושה קצרצרים  חתולה דודינקה פסיכופת צדקת עדי טליק  דויד עושה את חבצלת חבצלת עושה את דויד חבצדויד עושים את יולי        
|
הופ הופ וזה בדרך לשם חלמתי שרם אורן מתקשר אלי. הנייד צלצל בדיוק כשנסעתי באוטובוס רועש במיוחד וככל שניסיתי לא הצלחתי לשמוע מה הוא מנסה לומר לי. הוא רצה לדבר על הספר שלי, ואני צעקתי לו בחזרה שאני לא שומעת כלום, אבל תיכף אני ארד מהאוטובוס ואם הוא רק יואיל לחכות כמה רגעים נוכל לדבר בשקט. בין לבין ניסיתי לסמן לנהג שיעצור ויוריד אותי. צלצלתי בפעמון, נופפתי בידיים, שום דבר. האוטובוס המשיך לנסוע ולהרעיש. "סבלנות", צרחתי לרם אורן והתעוררתי לגלות שלא משנה כמה סבלנות הוא היה מגלה, הרעש לא היה נפסק. ככה זה במטוס. מרעיש. לילה לפני שחזרנו משם חלמתי שאני כותבת פוסט שהכותרת שלו היא "מתנה בשבילכם". במקום פוסט יומולדת סטנדרטי הגיתי מתוך שינה רעיון לשמח אתכם. אולי חשבתי להביא לכם שוקולד, מי יודע. הנייד צלצל לפני שהספקתי לשמר את הרעיון. לא, זה לא היה רם אורן, אלא השעון המעורר. בהיעדר ראיה חותכת שהשוקולד נועד בשבילכם פשוט חיסלתי אותו. סורי.
ובין חלום לחלום - מציאות עוצרת נשימה. הרבה יותר טובה ממחשבות על רם אורן ואפילו על שוקולד.
חזרה לשיגרה. יום רביעי. ארבעים ושתיים. יום הולדת רביעי שאני חוגגת כאן, בישרא. ואני מספר המזל שלי הוא בכלל שלוש. פלא שאני מבואסת קלות?
84 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע  |
|||
