94 ימים של בריאות
(30/3/2015)

בסוף דווקא זזתי אתמול. בשעות אחר הצהריים המאוחרות מצאתי את עצמי חסרת מנוחה ומשתוקקת, כן משתוקקת, לצאת מהבית להליכה. אני לא יודעת אם זה בגלל מזג האוויר או משום הצורך להיות קצת עם עצמי, אבל בשש בערב פרצתי בצעידה שהסתיימה שעה ורבע אחר כך והסבה גאווה גדולה לתוכנת הכושר שלי. במחשבה שניה זה היה כנראה מזג האוויר, שכן חוסר המנוחה הזה תקף אותי גם הבוקר, ברגע שירדתי מהמיטה, ומצאתי את עצמי בפעם השניה בתוך קצת יותר מ-12 שעות, צועדת ברחבי המושבה. החריצות הזו תעלה לי ביוקר כשאגלה בהמשך היום שהשארתי את כרטיס האשראי בכיס מכנסי ההתעמלות, ומעט אחר כך ארדם בסרט אליו הלכתי עם הצאצא (בוב ספוג, למקרה שמישהו תוהה), אבל הרטט הבלתי מוסבר נרגע מעט ובדרך לקח איתו כמה קלוריות, אז דייני.

 

בין ההליכה הספורטיבית ובין שנת אחר הצהריים בקולנוע תרגלתי פעם נוספת את עקרון ה"אם אין לחם תאכלו עוגות". השארתי בבית מקרר מהדהד וכיור משווע ליחס ולקחתי את הצאצא לאכול ב"אורנה ואלה" פלוס שיטוט בחנויות בשינקין. החוכמה, יקיריי, היא לגרום להם ללכת למקומות שמעניינים אתכם תוך שהם חושבים שאתם עשיתם להם טובה. הצאצא היה כל כך מרוצה מהבחירה ב"אורנה ואלה" שהיה מוכן להיכנס לכל חנות בדרך לשם ובחזרה, וישב בסבלנות לא אופיינית בשעה שתרתי אחרי חפצים מעניינים.

 

אם ב"זוזוברה" אתמול הייתי סקפטית, הרי שב"אורנה ואלה" ידעתי שלא רק שאמצא מה לאכול, האוכל יהיה ממש טעים. אז נכון שהיה מייסר מעט לבקש שיגישו את סלט המלפפונים והעוף בלי עוף (במקומו הם הביאו סלט קינואה), ונכון שבימים כתיקונם בכלל לא הייתי מסתכלת על מנה ששמה "קציצות אדזוקי וקינואה אדומה אורגניות עם צ'אטני עגבניות, קרם קשיו, סלט אורגולה, רוקט ופומלית ותפוחי אדמה אפויים בשמן" בלי לגחך בקול, אבל שתי המנות הללו בתוספת עוגיות טבעוניות לקינוח היו ארוחת צהריים מושלמת.

 

 

עוד ארבעה ימים לליל הסדר, עוד ארבעה ימים של טבעונות. נראה לי שאני מתחילה למצות את העניין. 

 

 

שמור   בטל

2 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע     לפוסט הקודם     לפוסט הבא     לבלוג המלא