שורבטתי ועל כן אשרבט
(9/10/2005)

איך אסביר עד כמה קשה לי לחשוב על שלושה דברים נוספים לספר עליהם?

 

את העשיריה הקודמת גירדתי בקושי וגם היא, אם נודה על האמת, לא כללה עובדות ממש מרתקות. בטח לא בהשוואה לסיפורי האחרים.

 

הייתי שמחה להתחמק, אבל שדות הוא איש יקר ואני מפחדת גם מטליק שחשף עלי שיניים, אז הנה שלושה דברים (נוספים) שלא ידעתם עלי (ולא חסרתם ולו במאום):

 

1.

בימים שעדיין רחצתי כלים ביד (גאון מי שהמציא את המדיח) נהגתי להניח אותם על מייבש הכלים לפי הגודל. מאחור הצלחות הגדולות, ממוינות לפי צבעים, באמצע הקטנות (ממוינות גם הן) ומלפנים קעריות. כוסות זכו לאותו היחס.

נשמע טריוויאלי?

אני אזכיר לכם שהכלים המלוכלכים בכיור לא היו מסודרים שם לפי גודל ותבינו את היקף התכנון שדרש כל סידור על המייבש.

כביסה אני עדיין תולה ועדיין מקפידה להדק את הכבסים במהדקים בצבעים תואמים; כל בגד מקבל שני מהדקים בדיוק באותו הצבע. רק תחתונים וגרביים יוצאים מן הכלל. היות שנדרש שם רק מהדק אחד, אני יותר ליברלית בצבעים.

 

2.

למעלה משלושה עשורים שאני שוטפת את הפה אחרי צחצוח שניים בדיוק באותה הצורה.

שלוש שטיפות.

בגרגור המים הראשון אני רוחצת את המברשת

בשני אני סוגרת את משחת השיניים

בשלישי אני שוטפת את הפנים

זה בגלל שבילדותי חשבתי ששלוש זה מספר המזל שלי

אולי אני עדיין חושבת ככה.

 

3.

במשך קיץ שלם הייתי מאוהבת בנכד של בורג. יוסף בורג.

אם היה מבחין בקיומי יכולתי היום להיות דוסה מטופלת בחמישה ילדים.

מי אמר שזה תמיד רע להיות בחורה פשוטת מראה?

 

ועכשיו השירבוט -

 

אני מעבירה שרביט אחד לסייקו, רק בגלל שאני יודעת כמה סבל יגרום לו החיפוש אחרי שלושה דברים נוספים (אסור למחזר חומרים, שמעת?)

 

שרביט שני לפארה ווי, כדי להדק את הקשר עם התפוצות

 

ושלישי לזהות בדויה, כי אין כמו בידיון כדי להפוך אותי לסקרנית אודות המציאות.

 

 

שמור   בטל

60 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע     לפוסט הקודם     לפוסט הבא     לבלוג המלא