ראשי
קבועים
עריכה
RSS
|
||||
|
חבצלת מהשרון
בת 58 
ארכיון:
 דג הזהב החיים בלעדיה ציפצופים שלושה קצרצרים  חתולה דודינקה פסיכופת צדקת עדי טליק  דויד עושה את חבצלת חבצלת עושה את דויד חבצדויד עושים את יולי        
|
רשימה חלקית לדאוג להסעה של הבתשע למחול מודרני ביום רביעי לדאוג להחזרה של הבתשע מהמחול לדאוג שהבנשש ילך לחבר אחר הצהריים או יארח לדאוג שמישהו יקח מהרופא מרשם לאינפמיל בשביל העולל וגם יקנה קופסא או שתיים וכמובן לדאוג שמישהו ישמור עליו, על העולל לדאוג שתהיה רשימת קניות לדאוג שההורים יקנו לדאוג להשאיר להם כרטיס אשראי לדאוג להסעה של הבנשש לקמ"י ביום חמישי לדאוג להחזרה של הבנשש מהקמ"י לדאוג לחבר ביום חמישי, בשביל הבנשש לדאוג להסעה של הבתשע לשיעור פתוח במחול ביום חמישי לדאוג שיהיה שם מישהו שיצלם אותה בוידאו רק אותה מכל הזויות שלא יפספס תנועה לדאוג שמישהו יחזיר את הבתשע מהשיעור הפתוח ולמישהו אחר שישמור באותו הזמן על העולל לדאוג שמישהו יתלהב מהתעודה של הבתשע ביום שישי לדאוג למישהו שיקח את הבנשש לכדורגל לדאוג למישהו שיחזיר אותו מהכדורגל ויקח את הבתשע לצופים ויחזיר אותה משם ויקח אותה למסיבת ההפתעה של נועם (לא לשכוח לדאוג למתנה) ויחזיר אותה משם לדאוג למישהו שישמור על העולל לדאוג שמישהו יהיה נחמד לילדים שלי ביום שבת שיזכיר להם שאנחנו כבר חוזרים ובטח נביא שוקולד. שכחתי משהו? כל כך הרבה דברים לדאוג להם. פלא שאני נוסעת ללונדון עם מצח מקומט?
טיפול 10,000 החורף מרחיק ביני ובין הגוף שלי. הקור גורם לי להתלבש בחיפזון ולהתפשט באותו האופן, לפעמים אפילו מתחת לשמיכה. כשהגוף ואני כבר נפגשים, באמבט או במקלחת, אני בכלל בלי עדשות ולא רואה למטה מקו הצוואר. אני יכולה לזהות את קימוריי בקווים כללים (ולהשתעשע במחשבה ששהרכות שנוספה להם מקורה בראיה מטושטשת). לזהות ולא יותר. "מה זו הנקודה האדומה ליד הטבור?" שאלה אתמול הקוסמטיקאית. החדר שלה היה חם, גם הסדין על מיטת הטיפולים. נקודה אדומה? באמת? עד היום לא נפגשנו. זו אלרגיה שנגרמת מכפתור המתכת של הג'ינס ובקיץ נעלמת בחטף כשנמחת עליה המשחה הנכונה. אלא שהטבור שלי מכוסה, כמו הרגליים והזרועות, וכך חומקים מעיני סימנים כחולים (שניים כהים על ירך שמאל ואחד חיוור על ירך ימין) ושריטות (רק אחת. על זרוע שמאל) ואני בכלל ראש נישא על מקבץ של בגדים ומנעליים. אתמול, בחדר מחומם, ערכתי היכרות מחודשת, גם אם מכאיבה לפרקים, עם הגוף. היה הרבה איי וגם אוי וגם אוווווווווו של נחת כשזכיתי לעיסוי צוואר וקרקפת בתום טיפול הפנים (קוסמטיקאית: "העור שלך כולו lifting". חבצלת בפאניקה: "זה רע?" קוסמטיקאית: "מה פתאום. זה נהדר. כולך קורנת. את נראית צעירה בשלושים שנה" בתשע: "אמא, מה זה אומר? אני ואת עכשיו באותו גיל?"). חבל שרק תוכניות חופשה מריצות אותי אליה. אין ספק שהגוף שלי ראוי להתייחסות תכופה יותר. ובלילה, שוב הורדתי בגדים בחושך, במהירות, וצללתי לתוך המיטה. 84 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 1 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע  |
|||