ושוב אני מובילה אופנתית*
(30/7/2006)

כמה ימים שאני מנסה ולא מצליחה לעצב את בת דמותי בתוכנה המאממת שהביאה fe. הייתי שמחה לתלות את זה בכשלים טכניים (ותאמינו לי, היו הרבה), אבל האמת היא שמדובר בכישלון על רקע חוסר התאמה. זה לא היא, אלא אני; צלחתי את שלב צבע השיער, הצלחתי למצוא גוון מתאים לעיניים ונתקעתי בענין הזה של צבע העור. התוכנה מאפשרת אמנם לבחור בין שורה של גוונים, אלא שמרגע שבחרת אותו הגוון נמתח באופן אחיד על כל הגוף, ואני בימים אלו הכל מלבד אחידה.

 

ברגיל אני מאותגרת צבעית. הגנטיקה ה(מזרח)ארופאית חננה אותי בעור בהיר של חננות, שהצבע היחיד שמכתים אותו הוא נמשים. מדובר בלבן מהסוג הבוהק, שאפשר לסבול אותו במנות קטנות - זרוע, קרסול, חלקת צוואר, אבל כשמדובר במשטחים גדולים נאמר עלי שאני מהווה סכנה בטיחותית, במיוחד בזמנים קשים אלו, כשמסוקים מרחפים להם הלוך ושוב בשמיים. ומכיוון שסרבתי להוות גורם לתאונה אווירית נוספת (למה הם טסים, לעזאזל, כל כך קרוב אחד לשני?) וכיסוי מלא אינו בא בחשבון בבריכה, החלטתי ללכת על צביעה של העור ולראות בזה את תרומתי הצנועה למצב.

מבין שלל התכשירים שמצויים בשוק בחרתי בקרם מסריח למדי שהבטיח לעטות אותי, באופן הדרגתי, בשנהב ואחר כך בברונזה. מדובר בעסק מייגע - אני צריכה לזכור למרוח באופן אחיד ולא לגעת, בשום פנים, בשום חלק של הפנים לפני שאני רוחצת ידיים (בנזוג: "יצא לך כתם גיל על הלחי. אה לא. זה סתם סימן מהשיזוף שלך") - אבל התוצאות איפשרו לי להתחיל לחשוף רגליים בלי חשש והייתי מרוצה ומאושרת, עד כמה שפולניה כמוני יכולה להיות מרוצה ומאושרת.

ואז הגעתי לתולשת, כדי לתלוש שערות מאותן רגליים חשופות וגיליתי, כמה רגעים מאוחר מדי, שהשעווה מסירה איתה גם את הצבע ולא באופן אחיד.

 

סיכום ביניים: לרגלים שלי מספר גוונים. הבטיחו לי מלָבן, לשנהב ולברונזה. עכשיו יש לי גם את זה, גם את זה וגם את זה. למרבה המזל, נאמר לי הבוקר (הספר שלי, אלא מי?) שמנומר יהיה באופנה השנה. אז הנה. שוב אני בדרך להיות הדבר החם הבא.

 

---

 

הבנזוג נסע לשבוע**. אני חולה. שיגרה.

 

 

 

 

*ככה לפחות טוען הספר שלי

** ולקח איתו את משחת השיניים

שמור   בטל

81 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע     לפוסט הקודם     לפוסט הבא     לבלוג המלא