יום ראשון
(22/10/2006)

הוא יום מצוין להחליט בו החלטות. אני מלאת אנרגיה, אחרי שנ"צ של שישי ושבת, אני מרופדת קיבה, אחרי המבורגר ב"מוזס", פסטה אדומה של הבנזוג ו-13 קרמבואים (11 מוקה ו-2 וניל), אני עמוסת בגדים, אחרי סשן של קניות וסידור ארונות, ויש בי את הכוחות לשרטט את השבוע שיבוא בדייקנות של סופר סת"ם.

 

מהיום אני מתעמלת בכל יום. שני שיעורי אלפלפה, ארבע צעידות על ההליכון וריצה יומית באמצע הלילה במורד המדרגות וחזרה (נו טוב, את זה אני עושה ללא שום קשר להחלטות כאלה ואחרות); כאב הגב שסחבתי ביום שישי הזכיר לי שאני לא זזה מספיק. אני שונאת להודות בזה אבל השנים גורמות לי לחרוק ואם לא אקפיד על תזוזה אני עלולה למצוא את עצמי גמישה ומלאת חיוניות כאשת לוט.

 

מהיום אני אוכלת רק אוכל בריא. אבל לא יותר מדי. אוכל הכוונה, לא הבריאות. מהבריאות אני רוצה הרבה, מהאוכל מעט. לא עוד קרמבואים, בודאי שלא סופגניות (מי הגה את הרעיון המרושע הזה להתחיל עם סופגניות חודשים לפני חנוכה?) רק מזונות עתירי מינרלים, ויטמנים, סידן וסיבים*. אין לי מושג מה אמורים הסיבים האלה לעשות, אבל אומרים שזה בריא ומהיום בריאות היא שמי השני. חבצלת בריאות מהשרון.

 

מהיום אני מקפידה להסיר איפור לפני השינה. וגם למרוח מהקרם הזה של הקמטים לעיניים ולגרגר מי פה פעמיים ביום לפחות. נדמה לי שהתחייבתי בפני הקוסמטיקאית גם לעסות את כפות הרגליים בכל פעם אחרי המקלחת ובמגזין שקראתי במספרה בפעם האחרונה המליצו על פילינג לפחות פעם בשבוע ואמרו שמריחת קרם לחות על הרגליים, הבטן והציצים הוא must. בחשבון פשוט אני אמורה לבלות מחצית מהיום באמבטיה במריחות שונות, אבל hell, חיים רק פעם אחת ואני הרי החלטתי לחיות כמו שצריך.

 

מהיום חסל סדר בזבוזים. אני יודעת שבמבט ראשון הסעיף הזה אינו מתיישב עם אלו שלפניו -  אלפלפה, מזון בריא וקרמים שונים עתידים לפעור בחשבוני חור שיכול להכיל את ימת הכנרת בשנה ברוכה, אבל ניתוח לוגי מביא למסקנה שאין כל סתירה בין סוגי ההחלטות השונות. ביזבוז הוא רק כשמדובר במשהו שלא צריכים. מהיום המנטרה היא לקנות רק מה שצריך, מה שהכרחי, מה שמתאים לצבע העיניים. אולי כדאי שאוותר על הענין הזה של צבע העיניים, אלא אם הוא נכלל במה שצריך ובמה שהכרחי. 

 

והיתרון הגדול של יום ראשון - יש בדיוק שבעה ימים בינו ובין יום הראשון הבא. בפרק זמן כל כך קצר גם האכזבה שלי מעצמי כשלא אצליח לעמוד ולו באחת מההחלטות תהיה קצרת ימים.

 

 

 

 

*אני כנראה יכולה לבקר אצל תזונאית ולגלות מה אסור, מותר וכדאי לאכול, אבל למה לבזבז זמן (שאין לי) וכסף (שאני מנסה בכל הכוח לחסוך) אם יש לי אתכם? המלצות ותמיכה ריגשית יתקבלו בברכה.

שמור   בטל

103 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע     לפוסט הקודם     לפוסט הבא     לבלוג המלא