|
||||
|
חבצלת מהשרון
בת 59 ![]()
ארכיון:
![]() דג הזהב החיים בלעדיה ציפצופים שלושה קצרצרים ![]() חתולה דודינקה פסיכופת צדקת עדי טליק ![]() דויד עושה את חבצלת חבצלת עושה את דויד חבצדויד עושים את יולי ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]()
|
"אבל אני אמות רווקה זקנה" אפשר בכלל להתמודד כנגד טיעון כזה? ימים מעייפים עוברים עלי. ארבעה ימים חלפו מאז הצהרתי (הנמהרת משהו) בדבר צמצום קולינרי ופיננסי ונדמה שהזמן החליט לגלות הזדהות ולהכריז על צמצום משלו. אני קמה בשעות בלתי סבירות, הולכת לישון בשעות בלתי סבירות ובין לבין מתרוצצת בין עבודה ובית ולפעמיים גם מערבבת. הנה רק אתמול דיברתי מהבית עם עֶד ממשרד התחבורה ובאמצע השיחה נאלצתי להעביר אותו אל העולל שדרש לדבר בטלפון בכלאופן, בשל קוצר הזמן אני נאלצת לוותר על דיווח אמיתי, אובייקטיבי ונכון ביחס למפגש ביני ובינה. פרטים תוכלו למצוא כאן אצלה ואם תתעלמו מהמחמאות חסרות הבסיס ותוסיפו לי שפם (פרי הימנעות ארוכה מדי מהקוסמטיקאית) אפשר ותקבלו תמונה לא מאוד בלתי מדוייקת באשר לאירוע המדובר. משלי אבקש להוסיף רק אזהרה לפולניות כמוני מפני מפגשים עתידיים איתה - כשמדובר בה קשה מאוד לנצח במשחק החביב "אני יותר מסכנה". כנגד כל תלונה יש לה תלונת נגד משלה, מנומקת ונתמכת בדוגמאות. באתי מצויידת בעייפות, בבעל נעדר, בילדים מעצבנים ובעומס עבודה, אבל היא היתה ערוכה ומוכנה והדפה את נסיונות המסכנות שלי במכות גב נמרצות (ע"ע המשפט שבכותרת) ועכשיו, לאחר שהראתי אות חיים (ותודה לכל מי שהתקשר לברר האם השתיקה בת שלושת הימים משמעה שיש לשלוח לבנזוג מברקי תנחומים) - הולכת לישון. מחר יהיה יום חדש. 51 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע ![]() |
|||