אשת השנה*
(26/12/2006)

גם לכם קורה שאתם מסתכלים על אנשים ומנסים לנחש למי מהם יש בלוג?

עד לפני שנתיים (פחות חודש, אבל מי סופר) לא ידעתי בכלל מה זה, עכשיו אני בטוחה שכל העולם - חוץ מאמא שלי - עושה בלוגינג. אולי בעצם גם אמא שלי. בהחלט יתכן שהיא מסתתרת מאחורי כינוי כמו ***&#&אימוש&#&*** ואולי היא בכלל מרגי.

 

האמת, מדהים בעיני שיש אנשים שאין להם מושג מהו יומן רשת, שאין להם מושג איזה עולם חי, תוסס ומורכב מתנהל כאן ובמקומות אחרים במקביל לחיים האמיתיים ולעיתים, כמו במקרה שלי, גם במשולב בהם. לפעמים מתחשק לי פשוט לצעוק - היי, יש לי בלוג. החיים שלי פרושים בפניכם על רקע לבן, מודפסים ב"אריאל" ומעוטרים בחרציות צהובות, רק תציצו ותדעו עלי כמעט הכל. אבל במרבית המקרים אני שותקת. לרוב העולם אין מושג על מה אני מדברת והניסיון להסביר מתגלה כמייגע. לא. לא כל מי שבאינטרנט הוא סוטה. לא, אני לא עושה את זה כדי לתפוס זיון מהצד. לא, לא משעמם לי בחיים ואני לא לוקה במחלה נפשית המחייבת אשפוז.

 

אני תוהה האם הבחירה בי, בנו, כ"אנשי השנה" תשנה משהו מזה. אולי. זה יכול להיות דבר מצוין. זה עלול, מאידך, להביא את חמותי, אשה חשדנית ובעלת אינטואיציות חדות, לגלות דבר קיומו של הבלוג הזה, שאז אהיה בצרה גדולה. ליתר דיוק - שאז כבר לא אהיה

 

אבל למה לעכור שמחות. ההכרה בבלוגים כבעלי כוח לשנות את העולם היא יופי של דבר והייתי שמחה לספר כאן סיפורים מופרכים על איך שהעובדה שהפכתי מסתם בחורה משמימה לסתם בלוגרית משמימה שינתה את חיי והפכה אותם מהקצה אל הקצה. אלא שאני צריכה לשמור משהו לסיכום השנתי (עוד חודש, אבל מי סופר), אז שוב אנשך שפתיים ואשתוק.

 

מחר שוב שיעור של הסדנא. המפגשים הולכים ונעשים מעניינים יותר ככל שאני יודעת יותר על הפרצופים שמקיפים אותי ("זאת שמקריאה עכשיו את התרגיל שלה היא בת זוג של פוליטיקאי ידוע", לוחש לי הבחור הנחמד שיושב לידי. הוא גם יודע לספר לי שלחבר שלו היה one night stand איתה. לפני הוא מספיק לספר לי על זו שיושבת מהצד השני יודית מפריעה לנו. שערוריה). אנחנו אמורים לקבל תרגיל חדש, שזה טוב, כי מאז מאוריציוס חזרתי למוד העצלות הרגיל שלי. 

מחר גם בדיקת דם חוזרת לבת עשר, אחרי שהדם ששאבו ממנה ביום שישי לא הספיק () לשלל הבדיקות אליהן הפנה אותה הרופא. משהו בבלוטת המגן. אין לי חשק לדבר על זה מאז גיליתי, אחרי שיטוט באינטרנט, שכל בעיה קטנה יכולה להיות סימן לבעיה קטנה או סימן למשהו ממש לא טוב. לפעמים עדיף לדעת כמה שפחות.

מחר עוד יום סוער, אבל מה זה משנה. אחרי הכל, אני אשת השנה.

 

*להסבר - כאן.

שמור   בטל

76 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע     לפוסט הקודם     לפוסט הבא     לבלוג המלא