באופן חריג ביותר אני מפקיעה את הבלוג לטובת משהו קורע לב במיוחד, או בקיצור, עזרו לי! 
לתדהמתי הרבה, התברר לי שביום שבת הקרוב עומד אהובי הנצחי לטפס אל במת הבארבי למטרת השמעת רעשים מרעשים שונים, וכל זה מבלי שאני, ששומרת לו אמונים למרות שלא ראיתי אותו כמעט 10 שנים, נמצאת באולם!
או בקיצור, מייק פאטון מופיע בבארבי ביום שבת ולי אין כרטיס.
אז נכון, עכשיו כשאני חושבת על זה, שמעתי איזה מלמול בנושא לפני חודשיים או יותר, ואני בועטת בעצמי על זה שלא שמתי לעצמי איזו תזכורת, אבל הנה הגיע התאריך, הכרטיסים אזלו ואני לא שם.
אז אני פונה אל הלב שלכם, אנשים רחומים: אם יש לכם כרטיס למרות שאתם לא בטוחים מי זה מייק פאטון, אם מכונית שודים לקחה סיבוב קצת מהר מדי מתחת לבית שלכם ומהחלון שלה נפל פנקס כרטיסים חשוד, אם לסבא שלכם קוראים משה פאטונוביץ' ונכדו האבוד הזמין אותו להופעה בשבת הקרובה, אם אתם חושקים בכוס וויסקי איכותי (כן, אני מתדרדרת לשוחד, שלא לומר סרסרות. תכף אני אציע את כל הבקבוק), אם החלטתם שעכשיו זה בדיוק הזמן להביע את את רחשי לבכם החיוביים כלפי בלוג הוויסקי הציוני הראשון, וגם אם פתאום כואבת לכם הבטן שעה לפני ההופעה ואין לכם מה לעשות עם הכרטיס, אני פה, יושבת וכוססת ציפורניים בחרדה, מזילה דמעות בפינה, מכה על חטא ומתגעגעת למייק. המייל שלי פה למעלה מימין.
