המדריך לייצור וויסקי כפי שצולם בספרינגבנק מתקדם עוד צעד, והפעם - Mashing.
זוכרים את הלתת הגרוס (Grist) שעושה את דרכו מהמיכל בקומה השנייה דרך פתח ברצפה? הנה הוא מגיע למיכל שבקומה הראשונה.
כך נראה פנים המיכל לפני שמתחילים להכניס אליו את הלתת.
יחד עם הלתת, מתחילים להזרים מים חמים פנימה, והגלגלים מתחילים להסתובב...
והמפלס עולה...
ועולה...
העיסה מתבשלת, ומסתבר שהמון דברים עם שמות מסובכים קורים מתחת לפני השטח כדי שאפשר יהיה להתסיס אחר כך: כל מיני אנזימים מפרקים כל מיני עמילנים לכל מיני סוכרים פשוטים. גלעד ממבשלת אביר שלח לי הסבר נפלא על כל העניינים הכימיים שמתרחשים בשלב ה-mashing אחרי שהתבכיינתי כאן שמעולם לא הבנתי מה זה בדיוק כל הסוכרים והאנזימים והעניינים שהולכים שם. אז קודם כל - תודה גלעד! 
ועדיין, אחרי שקראתי והחכמתי (זה באמת לא כזה מסובך), אני עדיין לא רואה את עצמי כותבת בטבעיות על לימיט דקסטרינאז ובטא עמילז, אז תאלצו להסתפק בינתיים בתמונות. 
כן, זה באמת נראה כמו דייסה מקולקלת. הנה, תראו את זה מקרוב:
נותנים בסוף עוד ערבוב קטן עם כף עץ ענקית (אגב, עכשיו כשאתם רואים את הגודל של המיכל הזה המלא בנוזל רותח והסולם שצריך לטפס בו, שוב הגיע הזמן להשתאות איך סיכנתי את חיי כדי לחזור עם תמונות 
). אגב, על כל תהליך הזרמת המים חוזרים פעמיים-שלוש עם אותו לתת, כדי למצות אותו עד הסוף.
את הנוזל המסונן שנקרא עכשיו Wort מזרימים למיכל נפרד ונותנים לו להתקרר קצת. בנקודה הזאת מדובר במשהו דומה בטעמו לבירה שחורה חמה (בעצם, לא דומה בטעמו אלא זה בדיוק מה שזה: בירה שחורה חמה). עוד מעט הוא יעשה את דרכו להתססה.
ומה קורה בינתיים עם שאריות הלתת, אחרי שפרקו ממנו את כל עמילניו, סוכריו וכל השאר? מסתבר שהשאריות האלה הן יופי של אוכל מזין לפרות. השאריות מובלות לגגון מעל החצר המרכזית של המזקקה, ושם, מצויידים במגפי גומי ואתים (חווייה מרנינה למי שזוכר בנוסטלגיה כמה היה כיף לשחק בבוץ בגיל 3), גורפים את העיסה הזאת דרך פתח ברצפה ישר לטנדר של החוואי המקומי שבא לאסוף הכל בשביל הפרות שלו.
ומה הלאה? התססה.
לחלק הראשון - מגיעים לספרינגבנק.
לחלק השני - ליתות.
לחלק השלישי - ייבוש וקליית השעורה.
לחלק הרביעי - גריסת הלתת.
