תשובה לאתגר המכירה הפומבית א' - Highland Park

נו, אז מה עם המכירה הפומבית ההיא? כפי שכבר כתבתי, לא הגעתי אליה בסוף, והמגיב המסתורי bolton’s סיפר שהיה די משעמם ולא נמכר אף בקבוק וויסקי. בכל זאת, אתגר זה אתגר, ואני צריכה לעמוד בו בעצמי. איזה מבקבוקי הוויסקי שהוצגו במכירה כדאי היה לקנות למטרות אספנות?

נתחיל מה-Highland Park. אני מזכירה את הנתונים הבסיסיים:

בואו נבחן את זה:

המזקקה: מזקקת HIghland Park ותיקה מאוד, נוסדה כנראה ב-1798 ושמרה על יציבות יחסית במשך השנים. היא נחשבת מזקקה קלאסית וידועה וחביבה על אספנים, והייחוד שבהיותה המזקקה הצפונית ביותר בסקוטלנד בהחלט מוסיף לכך. Highland Park ממוקמת באיי אורקני ולפיכך מתאימה גם לאספני וויסקי איים.

הוויסקי (גיל ושנת הזיקוק): הוויסקי המדובר מקורו בחבית יחידה, הוא בן 38 שנה וזוקק בשנת 1967. כשבוחנים את הוצאות הוויסקי של המזקקה ניתן לראות שמזקקת Highland Park עצמה מוציאה באופן קבוע בשנים האחרונות וויסקי בן 25 ו-30 שנה, והוציאה לא מעט וויסקי מבוגר במשך השנים בהוצאות מיוחדות, ביניהן וויסקי בן 40 שנה ומעלה. בנוסף, בשנים האחרונות הופקו לא מעט הוצאות מיוחדות של Highland Park דוקא מחביות משנת 1967. פרט להוצאות המזקקה, גם מבקבקים עצמאיים ידועים ומוערכים כגון Murray McDavid ו-Signatory הוציאו בקבוקי Highland Park מבוגרים ומחביות בודדות משנות ה-60, והוויסקי זכה להערכה ולציונים גבוהים.

הסט: בפירוט אודות הוויסקי באתר המכירה הפומבית נפלה טעות, שפספסה מאפיין ייחודי של ההוצאה הזו: לא מדובר ב-400 בקבוקים, אלא בהוצאה מפוצלת. מחבית אחת הוציאו 200 בקבוקים של Highland Park בן 38, ובשנה הבאה יוציאו את הוויסקי שנשאר ב-200 בקבוקים נוספים של וויסקי בן 39. המפיצים מצהירים שזו הזדמנות לטעום וויסקי מאותה חבית שזכה להתיישן עוד שנה ולהבחין בהבדלים. אני די סקפטית כשאני חושבת על ההשפעה של מחצית חבית מלאה אוויר על הוויסקי שנשאר שם. יכול להיות שיקרו דברים מעניינים לוויסקי, אבל זה בודאי לא מאפשר השוואה סבירה. יש לציין שמי שקונה בקבוק של 38 שנים זכאי לרכוש בקבוק של ה-39 כדי להשלים את הצמד.

הביקבוק: מקור הביקבוק הוא שיתוף פעולה של קבוצת אדרינגטון (Edrington) שבבעלותה היילנד פארק, מקאלן (Macallan), פיימוס גראוס (Famous Grouse) ועוד, עם חברת saybrex שעוסקת ביבוא/יצוא בינלאומי של משקאות אלכוהולים. כלומר יש גושפנקא מסויימת של המזקקה (או לפחות של התאגיד), אבל לא מדובר בביקבוק של המזקקה. ייתכן שהביקבוק הזה הוא חלק ממגמה כללית של היילנד פארק בשנים האחרונות, לאפשר ליחידים או לחנויות לרכוש חבית שלמה ולבקבק אותה באמצעות המזקקה למטרת מכירה או כל מטרה אחרת. את החבית בחר ג'רי טוש (Gerry Tosh), השגריר הבינלאומי בן ה-28 של מזקקת היילנד פארק, שעיקר נסיונו כאיש שיווק של פיימוס גראוס. אני לא בטוחה שאני קונה בעיניים עצומות את הבחירות שלו, או מעריכה את היכולת שלו לזהות חבית ראויה לביקבוק יותר מהיכולת של כל אחד אחר.

ג'רי טוש ו-Highland Park 38 years 1967

ואיפה עומד Highland Park במכירות פומביות בזמן האחרון?

• בתחילת נובמבר הועמד למכירה בקבוק Highland Park 1962 בן 35 שנה, ביקבוק במהדורה מוגבלת ביותר של המזקקה לרגל פרישתו של ג'ון גודווין, יו"ר Highland Distillers. הוא נמכר ב-1520 יורו.
• סדרת Celtic Heartlands המוערכת של ג'ים מקיואן שמכילה Highland Park 1967 בן 35 שנה, Macallan 1968 בן 34 שנה ו-Bowmore 1968 בן 35 שנה בבקבוקי זכוכית ממוספרים וחתומים, נמכרה בתחילת דצמבר ב-520 פאונד (קצת יותר מ-2000$).

בהתחשב בכך שהבקבוק הנוכחי מוצע בכ-2000$, הסיכוי שמחירו יעלה בהרבה כך שההשקעה תניב משהו ראוי הוא לא גדול בעיני.

לסיכום:

הוויסקי הזה אינו ביקבוק של המזקקה ושלמות ה"סט" שלו תלויה בבקבוק נוסף שעדיין לא יצא ולא ידוע כמה יעלה ומבוסס על פיצול מתחכם שלא ברור מה טיבו ואם הוא לא יותר מגימיק. וויסקי מאותה מזקקה, מאותה שנה ופחות או יותר מאותו משך יישון קיימים בשוק מטעם המזקקה עצמה או מטעם מבקבקים עצמאיים נחשבים. נוסף על הכל, מחירו הבסיסי גבוה מאוד, גבוה יותר ממחיר בו נמכרים כיום בקבוקים דומים אך בעלי תכונות אטרקטיביות יותר. סיכומו של דבר, לא נראה שמדובר בהשקעה כדאית במיוחד.

בהמשך, Glenglassaugh ושלושת ה-Bowmore, וכמבן, תמיד אפשר לרענן את הזכרון ברשימה שלי על וויסקי כהשקעה כלכלית.

נ.ב.

כנראה שכשהצבתי את האתגר הזה לא התנסחתי מספיק בבהירות. התכוונתי לשאול: לו הייתם רוכשים וויסקי כהשקעה כלכלית, איזה מהבקבוקים הייתם בוחרים ומדוע? אבל התגובות שקיבלתי עסקו בשאלה האם כדאי בכלל להשקיע סכומים כאלה בוויסקי לשתייה. זו שאלה אחרת לגמרי, וגם אליה כדאי להתייחס בהזדמנות.