מהי מטרתה של המציאות?

הציטוט לעיל, של המשורר וההוגה הפורה אנונימוס, הוא הגרסה הראשונה לציטוט בסגנון זה שזכיתי להכיר. זה היה אי שם בימים שבגרוש היה חור, יצורים קטנים ופרוותיים מאלפא סנטאורי היו באמת יצורים קטנים ופרוותיים מאלפא סנטאורי וקהילת האינטרנט בישראל היתה יכולה להצטופף בתוך סניף 'פיצה האט' בינוני (ואכן עשתה כן לפחות פעם אחת). זה לא מפתיחע, לאור העובדה שהייתי אז מוקף חנוני מד"ב שהיו מזהים מיד את המחווה בציטוט לעיל (וכנראה היו גם באותו סניף של פיצה האט).
מאז שמעתי את המשפט בגרסאות שונות, כאשר את המלים 'מדע בדיוני' מחליפים סמים, אמסטרדם, אמנות קונספטואלית, טלוויזיה, ריאליטי טי. וי. (משעשע) או מגוון וריאציות אחרות על אותם נושאים. הוא משעשע כי הוא (על כל צורותיו) מהווה היפוך לדעה המקובלת, המסווגת את מי שעוסקים במדע בדיוני/אמנות/כל מיני דברים כאלה כמי שבורחים מהמציאות. עם זאת, מאחר שההגדרה של 'מציאות' היא בערך 'כל מה שקיים' ('כל מה שנמצא'), הביקורת בעצם מכוונת להציג את הגישות הללו כבריחה מהמציאות הנורמלית והנורמטיבית. זהו למעשה צעד חזק בלחץ החברתי לנרמול האנושות: אם דברים מסוימים מוגדרים כבריחה ולא כבחירה, הם מאבדים מהלגיטימיות שלהם, והופכים למשהו שצריך 'לרפא' או 'להתבגר' ממנו.
המשפט ההפוך חושף את השקר, את הסימטריה בין הבחירות. באותה מידה שניתן לטעון שדברים מסוימים הם בריחה מהמציאות, כך לרבים המציאות היומיומית היא דרך נוחה לא להתמודד עם דברים מסוימים שמפחידים אותם. נשאלת השאלה, האם למציאות יש גם עוד פונקציות? האם למי שבוחרים בדרכי שוליים יש שימוש כלשהו למציאות הנורמטיבית, או שמא היא פשוט עול שיש להתמודד אתו?

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/11/2009 09:41, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, הומור, סטיות אישיות
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-1/12/2009 15:40

---

הסתיו היפה והסתיו המכוער
אי שם לפני שלוש שנים גילינו את העובדה המרתקת שבאירופה סתיו זו עונה של ממש - שנמשכת שלושה חודשים, כמו שעונה צריכה להימשך - ולא שבוע בין הקיץ לחורף (ואחרי שלוש שנים באירופה, אני אומר - בין הקיץ לעוד-יותר-קיץ). אבל לקח לי עד עכשיו כדי להבין שהסתיו הוא למעשה, לא עונה אחת, אלא שתיים:

ראשית בא הסתיו היפה. הוא נמשך רוב ספטמבר וחלק ניכר מאוקטובר. בסתיו היפה עדיין חמים יחסית, אפשר לצאת לטיולים ברגל ובאופניים, ובסך הכל צריך לקחת עוד סוודר או מעיל קל. זו גם אחת התקופות הכי יפות מבחינת הטבע: שזיפים ותפוחים על העצים, ועלי שלכת שלאט לאט מחליפים צבעים ומקבלים צבעים ויוצרים תמונות מרהיבות עם כל הירוק של הקיץ. התמונה בראש הבלוג מייצגת יפה את החלק הזה של הסתיו, והנה עוד כמה:













ואז, בסביבות סוף אוקטובר או תחילת נובמבר, הכל משתנה, ומתחיל 'הסתיו המכוער'. ראשית, יש הרבה הרבה יותר גשם, והטמפרטורות יורדות מ'קריר' (15-20 מעלות) ל'קר' (8-15 במקרה הטוב), כך שטיולים הם אופציה הרבה פחות סבירה. כל העלים שהיו כל-כך יפים על העצים נופלים על האספלט והופכים לסוג של בוץ מגעיל, שמקשה את ההליכה או הרכיבה על האופניים. וכמובן, היום מתקצר מאוד (בין השאר בגלל החזרה לשעון החורף, שפתאום מביאה את השקיעה לזמן שבו המוח בקושי התעורר) וגם כשיש אור, הוא לא תמיד מגיע דרך מעטה העננים. כן, גם בסתיו המכוער יש ימי שמש, אבל אלה קצרים, קרים ולא מספקים; זו התקופה הכי גשומה והכי עצובה של השנה, אחרי היופי של 'הסתיו היפה' ולפני השלג ושוק חג-המולד.

(וזה אולי מסביר את התוגה הכללית שנפלה עלי לאחרונה, ואת המחסור היחסי בפוסטים).

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 21/11/2009 17:39, ושייך לקטגוריות תמונות, עונות השנה, שחרור קיטור
14 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ענבל כהנסקי ב-23/11/2009 13:37

---

הגדר והחומה, עוד מחשבונת
ספיח שאני חייב לכולם מהפוסט מיום נפילת החומה.

אם אתם זוכרים, דיברנו על ההבדל האטימולוגי בין Wall - סתם קיר בבית - לבין walls - חומות של עיר. אבל 'גדר' זה בכלל משהו אחר לגמרי. גדר היא משהו שממוקם מחוץ לבית, עם אותה פונקציה כמו קיר: למנוע מדברים רעים להיכנס. אבל גדר היא דבר מרוחק יותר, משהו שאחריו עוד יש גינה וכיסאות-חצר וחניה וקיר חיצוני - עוד הרבה דברים שיפרידו בין הפנים לחוץ. ומי שלא שייך, קוברים אותו 'מחוץ לגדר' - הרבה מעבר ל'מעבר לקיר' או 'מחוץ לחומות'.

כי 'גדר' בעברית היא גם השורש שממנו נגזרת המילה 'הגדרה'. נדמה שפעם כבר אמרתי ש'להגדיר' פירושו 'לשים גדר' (ואז הבעתי אנטי להגדרות חיצוניות באשר הן). אבל זה עובד גם בכיוון ההפוך: 'לשים גדר' פירושו 'להגדיר' - כל גדר מגדירה את הגבול בין הפנים והחוץ, צד א' וצד ב', אנחנו והם. אם נקשר זאת לפלסטינים, נוכל להיזכר שהם - כמו כל המדוכאים עלי אדמות - אומרים שהם מבקשים 'הגדרה עצמית' - וזו מהות הבעיה עם הגדר: זו הגדרה, אבל לא עצמית. ממשלת ישראל מגדירה את הגבול באופן חד-צדדי, ומפקיעה מהפלסטינים את יכולתם להשתתף בהגדרה (ובגידור) של שטחם.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/11/2009 00:53, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, סטיות אישיות
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של קוץ ב-5/12/2009 03:34

---

רשימת קריאה בנימה אישית
אולי כאיזון מסוים לתלונות ה'לא גמור' בפוסט הקודם, הצטברו לי כמה וכמה דברים שדווקא כן סיימתי, ואני רואה לנכון לחלוק אותם עם קהילת העוקבים אחרי הבלוג הזה, בברכת 'שיהיה רק עוד'.

ראשית, האייטם הלוהט ביותר הוא כמה מילות-עידוד שכתב מבקר הספרות מנחם בן על התרגומים שלי לשירתה של מאשה קאלקו, במסגרת ביקורת חיובית להפליא ב'ימעריב' על חוברת 'רשות היחיד' של הליקון. את סיפורה המרתק של קאלקו תוכלו לקרוא בבלוג שלי בבננות או בערך שכתבתי עליה בוויקיפדיה העברית.
הפרסום ב'מעריב' בא רק שבועיים אחרי שטור שלי על סופרת שווייצרית בשם אילמה ראקוזה התפרסם במוסף הספרות של 'שבעה לילות'; אלא שמשום מה, מוסף הספרות הזה דווקא לא זמין ברשת, אז אין לינק. בינתיים גם יצרתי קשר עם הסופרת (ששמחה על האזכור הראשון שלה במדיה בישראל) וסיכמנו שאני אתרגם שניים-שלושה משיריה עבור זוטא (ואם כבר מזכירים, צפו בקרוב להודעה על 'ערב זוטא' ראשון).
למי שתוהה על מה אני עובד עכשיו בתחום מדריכי הטיולים, אספר שהשארתי מאחורי את סקנדינביה הקרה וחזרתי למהדורה חדשה וחצופה של מדריך ברלין, שממשיכה לחזק את אמונתי בכך שאתאהב בעיר ברגע שאדרוך בה לראשונה. כטיזר, קבלו דיווח (ללא כל קשר אלי) מ'הארץ' על
ברגהיין, המועדון מספר אחת בעולם. נשמע מטריף.
ומבירת גרמניה לבירת ישראל: ב-17 בדצמבר יתחיל בירושלים כנס מאורות של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה, ולרגל הכנס זומנו מספר סופרים לפרויקט ייחודי - סיפור מד"ב בלשי בשם רצח באוריון אקספרס. כל סופר כתב את סיפורה של אחת הדמויות החשודות ברצח שהתרחש על ספינת החלל המפוארת 'אוריון אקספרס'; הסיפורים יתפרסמו באתר הכנס מדי כמה ימים, עד הכנס עצמו, שם יחשף הסיפור האחרון (וזהות הרוצח). עם המשתתפים נמנים אדיבה גפן, יואב אבני, אילן אשכולי ואני - שאחראי לסיפור של השגריר, יוהן ון-גובטו. יהיה מעניין.
וממסע בין כוכבים לכוכב נופל - ענבל כהנסקי כבר העלתה זאת בתגובות, אבל גם אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לחרב ההריסה המאיימת על קולנוע 'כוכב' ההיסטורי ברמת השרון. הקמפיין מזכיר לי מאוד את סיפורו של קולנוע 'פריז' בתל אביב, ולו בגלל ששניהם היו במשך שנים בית שני לקהילת 'מופע הקולנוע של רוקי' באזור המרכז. אם אתם בעד שימור מורשת הקולנוע והאדריכלות בארצנו הקטנטונת, כאן חותמים על העצומה.

(אחרי הסופ"ש נחזור עם סיומים לדברים לא גמורים - נרמול האנושות, גדרות וחומות, ואולי גם המצאות שימושיות, עתידנות וסוגים של סתיו).


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 14/11/2009 16:16, ושייך לקטגוריות מטאבלוגיקה, רשימת קריאה
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-15/11/2009 18:36

---