דמיינו שאין מדינות
הרבה הוגים, חולמים, כותבי מד"ב וג'ון לנון האמינו שיבוא יום והעולם ייפטר מהעניין המטופש הזה שנקרא מדינות ולאומים, ויתארגן תחת איזושהיא ממשלת גג. בעידן של תקשורת מהירה ויעילה, ועל פי הדוגמה של אירופה, יש היגיון בתחושה שהעולם הולך לקראת איחוד שלם, שיהפוך את האו"ם מגוף שולי לממשלה מתפקדת. הרי מוצרי התקשורת והבידור חוצים גבולות: כולם רואים סי. אן. אן., משחקים בברבי, צופים בבאטמן וגולשים לאתה-צינור לראות את הטריילר החדש. בעולם כזה, מה החשיבות ללאומים?

אז זהו, שלא. ראשית, כמו שציינו כאן בעבר בתגובות, יש עדיין חלקים רבים מאוד מהעולם שאינם מחוברים לטכנולוגיה המודרנית (שלא לדבר על האינטרנט). וגם אם מתפתחים קשרים רב-לאומיים וחוץ-לאומיים, לאחוז ניכר (לדעתי בסביבות חצי) מאוכלוסיית העולם אין גישה לקשרים האלה ואין שותפות בצריכה התרבותית ששאר העולם חולק.
שנית, גם אם נצמצם את המבט לעולם המערבי-פלוס, נגלה שגדרות הלאום קצת יותר גבוהות ממה שאפשר לדמיין. נכון, בכל העולם יראו את באטמן, אבל הגרמנים יראו אותו מדבר גרמנית, והצרפתים - צרפתית. נכון, כולם באינטרנט - אבל נראה אתכם גולשים באינטרנט היפני, שכונה די מבודדת שלא מאירה פנים לזרים (שלא לדבר על הסיני, שנראה כמו מתחם מבוצר עם גדרות תייל ומכונות ירייה). וגם האמריקנים, כמה שהם קוסמופוליטיים (והם צריכים להיות: בתוך ארה"ב יש הבדלי תרבות עצומים), מעדיפים להשקיע הון תועפות בגרסאות מקומיות לסרטים ולסדרות מעבר לים ולא להקרין אותם בגרסתם המקורית. ובעצם, מה יש להתלונן על האמריקאים, כשלערוץ 10 דחוף להשקיע בגרסה ישראלית של 'הישרדות', רק בגלל שלישראלים חשוב לשמוע את התככים בין המתחרים בעברית.
אז נכון, יותר ויותר אנשים מבינים ומכירים תרבויות זרות - בזכות האינטרנט, בזכות הטלוויזיה, בזכות העובדה שקל ופשוט מאי פעם לעבור לארץ אחרת לשנה-שנתיים או בכלל. אבל הרוב הגדול עדיין סגורים בתוך גבולות הלאום, השפה וה 'שלנו', וכדי שאלה יתמסמסו לרמה שבה תתאפשר ממשלת-על עולמית צריך לעבור עוד די הרבה זמן - ולא ברור בכלל אם זה יקרה, או שסדרת מלחמות תכלה אותנו קודם. אני חושש שאפילו נכדיו של לנון לא יזכו לראות בהתגשמות חזונו.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 29/8/2008 09:54, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30, מונולוגים מהאמבט, אינטרנט
58 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-3/9/2008 22:45

---

בדרך לכתוב בבלוג הודיעו לי על סרגל כלים חדש
וזה כמובן שינה את המחשבות שהיו בדרך אל הפוסט.

הערב היתה תאונה קטנה (בלי נפגעים) בצומת מתחת לחלון שלנו. מכונית אחת התנגשה באחרת. זה חלק מהדרך שבה היום הזה היה שונה מאחרים. זה היה 'היום של התאונה'.

זה לא יהיה, כמו בשיר מפורסם של שימבורסקה, תאריך שבעתיד לא נוכל לגרד מהזיכרון שום דבר שאירע בו.

ובכל זאת, לא יום-משנה-עולמות, לא במישור האישי ולא במישור העולמי. לא יום החתונה, או יום הפגישה הראשונה, או היום-שבו-נתתי-ייעוץ-טלפוני-לידיד-וידידה-המאוהבים-באותו-בחור-וגם-השותף-הרוסי-שבר-בקבוק-יין-במטבח.

בטח לא יום מהסוג הזה שמזהים אותו רק לפי התאריך, כמו ה' באייר תשח, או 1 בספטמבר 1939, או אפילו בלי השנה: 4 בנובמבר. 11 בספטמבר.

רק הימים האלה נשאר כמו סימני טוטם בעבר. ימים אחרים - יהיו מורכבים, מלאי פעילות, מלאי מחשבות ותסיסה פנימית כמו היום - יימחקו, ייספגו לתוך קטגוריה כללית יותר, נניח 'קיץ 2008'. אפילו התמונות יתויקו ('אלבומים ב'-ד', זארברוקן').

סרגל הכלים החדש מוצע לרגל שבע שנים לישראבלוג, שזה בהחלט תאריך שמציין משהו, אבל לא במיוחד עבורי. מה שכן, תיכף שנתיים לבלוג (זה בא די מהר אחרי 'שנתיים בגרמניה'). גם זה ראוי לציון, אבל זה אירוע שהוא הד של אירוע אחר, צל של צל (כפי שאפלטון אמר על האמנות).

אם הולכים ישר לפי הסרגל, האם מנצלים באמת את כל הכלים?


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 27/8/2008 01:34, ושייך לקטגוריות מטאבלוגיקה, קוהרנטיות זה פאסה
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ב-31/8/2008 05:35

---

ויקיפדיה: מדריך למשתמש (א')
ויקיפדיה (העברית והאנגלית) היא אחד הכלים השימושיים ביותר עבורי כמתרגם ובכלל. מתוך רצון לתת חזרה לפרויקט המסייע לי כל כך, הפכתי גם למשתתף פעיל, ככותב וכמתרגם. אבל בזמן האחרון נתקלתי מספר פעמים בחברים, אינטיליגנטיים ומבינים במחשבים, שלא לגמרי מודעים לכל האפשרויות שוויקיפדיה מציעה להם, וחוששים מהמידע המוצע שם. אז לצורך העניין, להלן מדריך בסיסי וראשוני לכלי חשוב זה.

חיפוש וקריאה
כדי לקבל מידע מוויקיפדיה צריך קודם כל למצוא אותו. בשביל זה יש תיבת חיפוש (מימין למעלה בעברית, משמאל למעלה באנגלית). אם מדובר בנושא שאתם בטוחים שיש עליו ערך (למשל ביאליק) אפשר פשוט לכתוב את השם וללחוץ 'לערך' (באנגלית go). אבל אם הייתם רוצים לקבל מידע על הנושא, ויש סיכוי שהוא לא מופיע כערך ראשי אלא כסעיף בערך אחר, עדיף ללחוץ 'חיפוש' (באנגלית search) ולקבל רשימה של כל הערכים שהמלים מופיעות בהן (כמו בגוגל).
עם זאת, מנוע החיפוש של ויקיפדיה לא מתוחכם כמו של גוגל, ואף כי נעשה ניסיון ליצור הפניות מכל האיותים הסבירים של שם הערך, אתם עלולים להיתקל בבעיה אם אינכם יודעים את האיות המדויק. במקרה כזה, במיוחד אם האות הבעייתית אינה אחת הראשונות, כדאי לכתוב את תחילת השם בתיבת החיפוש ולהמתין; תוך זמן קצר יופיעו בתיבה הערכים הראשונים בוויקי שמתחילים באותיות הללו.
כשמגיעים לערך, הקריאה היא בדרך כלל פשוטה; כדאי רק לדעת שכל מילה המופיעה בכחול היא קישור לערך אחר בוויקיפדיה, ואילו מלים המופיעות באדום הם קישורים לערכים שצריכים להיות בוויקי אבל עדיין לא נכתבו. בחלק מהערכים יש גם הערות שוליים, שנראות כמו הערות שוליים במאמר אקדמי רגיל, אלא שכאן לא צריך לדפדף חמישה עמודים קדימה, אלא פשוט לוחצים על סימון ההערה וקופצים ישר אליה. למידע נוסף, בסוף הערך יש בדרך כלל קישורים חיצוניים (מופיעים בכחול בהיר יותר, לרוב תחת הכותרת 'קישורים חיצוניים'. דה...) המובילים לאתרים אחרים עם מידע נוסף על הנושא.

אמינות
טוב, אז הגענו למידע. אבל איך נדע שהוא אמין ואמיתי? הרי כולם יודעים שוויקיפדיה נכתבת על ידי הגולשים, ומי יודע איזה זבל הם מכניסים פנימה?
לא אחזור על הטיעונים הכלליים בזכות אמינותה של ויקיפדיה. גם אם באופן סטטיסטי ויקיפדיה אמינה לא פחות ממקורות מידע אחרים, בכל רגע נתון יש בה ללא ספק כמה ערכים שגויים, מוטים, מוטעים או חסרים. למרבה המזל, יש הרבה דרכים לזהות את הערכים הבלתי אמינים ולסנן אותם.
ראשית - הערך עצמו. קהילת ויקיפדיה טורחת לקרוא ערכים חדשים וישנים, ולסמן כאלה שיש בהם בעיות. אם בראש הערך מוצבת תבנית המציינת שהערך דורש שכתוב או עריכה הרי שכדאי להתייחס לערך בזהירות. כך גם כאשר לצד משפטים מסוימים בערך מופיעות בקטן, במיקום של הערות שוליים, המלים 'דרוש מקור' (כמו כאן למשל). כדאי גם לסמוך על עצמכם: כלל אצבע יעיל הוא שאם הערך מנוסח רע ומלא שגיאות איות ודקדוק, גם המידע אינו בהכרח אמין. בנוסף, יש בצד ימין למטה (תחת הכותרת 'שפות נוספות') קישורים לאותו ערך בוויקיפדיה בשפות אחרות. במקרים רבים הערכים דומים זה לזה (שכן תורגמו זה מזה), אבל במקרים רבים אחרים תקבלו מידע נוסף ע"י מעבר לערך בשפה אחרת, ותוכלו לבחון את אמינות המידע בערך המקורי.
כלי שני וחשוב ביותר הוא דף השיחה של הערך. מגיעים אליו על ידי לחיצה על הלשונית 'שיחה' (בשורת הלשוניות שמעל הערך). הדף הזה נועד לדיונים של קהילת ויקיפדיה על נושאים הקשורים בערך, ובמקרים רבים - בעיקר בנושאים שנויים במחלוקת - יהיו בדף דיונים ארוכים לגבי המידע המופיע בערך, שעשויים לספק תימוכין לטענות שונות, או לתת נקודת מבט נוספת לגבי המידע בערך. אם הלשונית אדומה, פירוש הדבר שלא נוהלו שיחות על הערך, וזה הזמן לעבור לכלי השלישי - דף הגרסאות הקודמות.
הדף הזה מופיע תחת הלשונית 'גרסאות קודמות' (מפתיע, לא?) ויש בו את רשימת כל העריכות שנעשו בערך, ואת רשימת התורמים. ערך שדף השיחה שלו ריק ושבוצעו בו מעט מאוד עריכות, או שאת כל העריכות ביצע אותו אדם, עלול להיות לא אמין, וכדאי להיזהר בו. במקרה כזה, במיוחד אם יש בערך פריטי מידע שאתם חושדים שהם שגויים, כדאי להשאיר הודעה בדף השיחה (ניגשים ל'שיחה', לוחצים על הלשונית '+' וממשיכים משם) - הן כדי שיענו לכם והן לטובת הקוראים הבאים.
הכלי האחרון הוא כמובן שימוש במקורות נוספים (מחוץ לוויקיפדיה) לאישור המידע. כמו בכל מקור מידע, תמיד כדאי לקבל דעה נוספת, במיוחד אם אתם לא בטוחים במידע.

התכוונתי לכתוב גם על עוד דברים, ובעיקר על מה צריך לעשות כשאתם בטוחים שמצאתם טעות, אבל הפוסט נעשה ארוך ואנחנו נמשיך בפעם הבאה (וביום חמישי יש בוחן).


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 24/8/2008 22:14, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, אינטרנט
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-26/8/2008 13:50

---

שנתיים, אין בהן

היום שנתיים שאנחנו בגרמניה. לפני שנתיים היינו בארץ זרה, מלאי תקוות וחסרי כל מושג. היום אנחנו יודעים יותר, מבינים יותר, או לפחות ככה זה אמור להיות.
נדמה לי שזה לא ככה. אבל נדמה לי שזה לא היה ככה גם בתל אביב. נדמה לי שאיכשהו, תמיד, החיים הם ארץ לא נודעת. במחשבה שנייה זה ממש הגיוני: בכל זמן נתון העתיד עוד לא קרה, ולכן הוא בבחינת נעלם. החרדות והבלבול (מצד אחד) והתקוות והפנטזיות (מצד שני) ריאליים לא פחות מאשר התכנונים המדוקדקים והמדויקים. כמו שנאמר בסרט מצוין שלא ראיתי, "אין תוכנית, אין תוכנית. חיים. נקודה".

פעם הייתי אוהב לסכם, לעשות רשימות וטבלאות ודירוגים. זה דבר מאוד נוח לגבי העבר, הוא נשאר שם ומאפשר לך לסכם אותו, לעבור על פניו ולעשות ממנו משהו. אבל כל הרשימות האלה לא משנות הרבה לגבי העתיד, שאותו פשוט צריך לחיות.

אז שנתיים. עוד פרק עם נפח משמעותי בסאגה הבלתי-משתנה של העבר, שכובשת כל הזמן עוד ועוד מהארץ הלא-נודעת. אבל כשהמבט מופנה קדימה, כל השאלות מתגמדות. מהו 'נפח משמעותי'? לאן הגענו? כמה הלכנו בדרך? כל אלה שאלות מיותרות. שום דרך לא תשחזר את עצמה. הדרכים נפתחות ומתפצלות לאינסוף יקומים אפשריים. עכשיו. עכשיו. זה קורה עכשיו.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 23/8/2008 00:19, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה
27 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של קוסטה ב-1/9/2008 22:23

---