הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס
ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!
כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
חיפוש טקסט בקטעים:
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
1
|
2
|
3
|
4
|
5
|
6
|
7
|
8
|
9
|
10
|
11
|
12
|
13
|
14
|
15
|
16
|
17
|
18
|
19
|
20
|
21
|
22
|
23
|
24
|
25
|
26
|
27
|
28
|
29
|
30
|
31
|
|
|
|
|
הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ± « ישראלים בחו"ל » ±
ארכיון:
|
8/2010
סימפוניית המתכת
זה תמיד כיף (ונדיר יחסית) לגלות מוזיקאי/ת חדש/ה, שלא היכרת קודם, ולהתחבר מידית למוזיקה שלו/שלה. מה שעוד יותר כיף (והרבה יותר נדיר) הוא לגלות סגנון מוזיקלי שלם שפשוט לא ידעת שאתה אוהב, כי מעולם לא חיפשת בפינה הזו. אבל זה בדיוק מה שקרה לי לפני מספר ימים. למאורע המשמח אחראי האתר מיוזיקאברי, אחד מאתרי הרדיו האינטרנטיים החביבים עלי ביותר. האתר מאפשר להגדיר קומבינציה של ז'אנר, תקופה ו'מצב רוח' (שליו או אנרגטי, אופטימי או אפל) ומשמיע שירים בהתאם; ניתן גם להירשם, ואז האתר גם 'לומד' את הטעם שלכם ומאפשר לכם להגדיר רדיו של 'אמנים דומים' (לאלה שאהבתם) או לצאת למסע תגליות עם אמנים מוכרים פחות. היה זה באחד ממסעות אלה ששמעתי קול נשי מרשים, שהצליח לחדור את מעטפת ה'לא איכפת לי' שאני עוטה בזמן העבודה וגרם לי לעצור לרגע ולבדוק 'מי זאת?' אחרי שגיליתי שהשם לא מוכר לי כלל (וגם נשמע זר), לא התעצלתי והתחלתי לברר יותר. למרבה המזל, ידידינו ויקי ואתה-צינור עושים את החיים היום הרבה יותר קלים מפעם; במקום להסתובב בחנויות דיסקים ולקוות שהמוכר קצוץ-השיער שמע את השם וידע על מה אתה מדבר, צריך פשוט להקליד. תוך דקות הספקתי לשמוע עוד כמה שירים של הגברת, לגלות לאיזו להקה היא השתייכה בעבר ולדעת באיזה סגנון הלהקה הזו מנגנת. ואז קרו שלושה דברים מעניינים. ראשית, גם השירים האחרים של הזמרת מצאו חן בעיני (וזה לא עניין פעוט; במקרים רבים, כשאני מתלהב משיר של להקה מסוימת, מסתבר שהאחרים הרבה פחות עושים לי את זה), ואחד מהם הפך להמנון הבלתי-רשמי שלי בימים האחרונים:
שנית, עיון בערן הוויקיפדי המוקדש לשיר (בוויקיפדיה האנגלית יש ערכים ספציפיים לשירים) הבהיר שהוא 'מבוסס על מוטיב מהרקוויאם של מוצרט' - ואני חייב לציין ששילובים כאלה חביבים עלי להפליא. שלישית, להפתעתי הרבה גיליתי שאותה טאריה טורונן היא סולנית-לשעבר של להקת המטאל (?) הפינית (??) Nightwish. השתוממותי גדלה עוד יותר כשגילית שגם השירים של נייטוויש די חביבים עלי, והפכה לתדהמה של ממש כשהבנתי שמדובר על תת-זרם משמעותי במטאל, שמכונה מטאל סימפוני ומשלב אלמנטים של מטאל, גותיקה ומוזיקה קלאסית. יתר על כן, הסגנון מתאפיין במקרים רבים בזמרות בעלות הכשרה אופראית או חצי-אופראית, ששרות בפאתוס עצום ומתגברות על הרבה 'רעש' מסביב. בקיצור, דיוות כמו שאני אוהב - וכל זה תחת הכותרת 'מטאל' שעד לפני שבוע נשמעה לי כשוות-ערך ל'לא מוזיקה'. נרעש, החלטתי לצאת למסע בשביליהסגנון ולראות עם הפינים היו הברקה חד-פעמית. החיפוש התקיים במקביל בשלושה ערוצים: קליפים 'קשורים' באתה-צינור, לחיצה על לינקים כחולים בוויקיפדיה והזנת האמנים המוכרים לי כבר במנוע של 'מיוזיקברי', כדי שימצא לי 'עוד מזה'. לא הייתי צריך לחפש יותר מדי: כמעט מיד נפלתי על Within Temptation ('בתוך תשוקה'), להקה הולנדית שהרבה מגיבים ביוטיוב השוו ל-Nightwish. השם שלהם נשמע לי מעניין, והסתבר שלא טעיתי. בשירים שלהם, גיליתי, יש משהו מעודן (באמת לא חשבתי שאני אגיד 'מעודן' ו'מטאל' באותו הקשר), גם כשהם מלאים עוצמה. והזמרת, שרון דר אדל, מרשימה - למשל כאן, ב'פנינים של אור':
עם זאת, יש לציין ששני השירים בפוסט עד כה שייכים בפירוש יותר לצד ה'סימפוני' בסגנון מאשר לזה של ה'מטאל'. אז נכון שבכללי (עוד מימי בון ג'ובי ויורופ, או הרוק הכבד של שנות ה-80) אני מעדיף את הבלדות השקטות-יחסית ופחות את הצד הפרוע והצרחני; אבל אני חייב להודות שבז'אנר המטאל הסימפוני מצאתי גם כמה שירים אנרגטיים-יותר שסחפו אותי, למשלCry to the moon (יללה לירח?) של Epica (עוד להקה הולנדית). הוא מתחיל שקט, עובר דרך קטע מקהלתי שמוכיח שמישהו הקשיב הרבה לקרל אורף, וממשיך לזיקוקי די-נור נפלאים, שם אפילו ה'גראולינג' (שירה צרודה, אופיינית למטאל) לא הפריע לי ליהנות.
גם בקומבינות מטאליות-קלאסיות, אגב, אפיקה ממש לא פראיירים. הסולנית שלהם, סימונה סימונס, למדה שירה קלאסית ושרה כמה שנים במקהלה; והם-עצמם הוזמנו ב-2008 להופיע בפסטיבל אופרה קלאסי בהונגריה, שם עלו על הבמה עם תזמורת קלאסית שלמה וביצעו מגוון יצירות קלאסיות (בחלק הראשון) ושירים שלהם (בחלק השני). ההופעה הוקלטה לאלבום בשם The classical conspiracy, וברגע שהבנתי את הקונספט רצתי מיד לחפש קטעים ביוטיוב. הסתבר שהקטעים הקלאסיים-פרופר פחות מרשימים אותי (בכל זאת, יש לי זמרת אופרה בבית). אבל נהניתי במיוחד מהעיבודים ה'קלאסיים' לשירים של הלהקה, למשל הקטע האינסטרומנטלי הבא, שמכונה 'שילוש לא-קדוש':
יש עוד קליפ שהגעתי אליו במסעותי, שמציג להקה נוספת וזמרת נוספת עם סיפור יוצא דופן - אבל משהו קטן שקשור אליו שלך אותי לסיפור ארוך ומפותל, שמגיע לו פוסט משלו, ועל כך - בקרוב.
שמור בטל
נכתב על ידי רונן א. קידר, 15/8/2010 10:39 , ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, אמנות, המחשב ואני
הוספת תגובה
הצגת תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של Ef ב-4/9/2010 23:55
קיץ? / על אנגלית וגרמנית
סדרת הפוסטים שבה פתחתי, על הפאשיזם הישראלי, הכניסה אותי לאיזה מלכוד-22: מצד אחד, זמני ועיסוקיי אינם מאפשרים לי להקדיש את הזמן הדרוש לפוסט מושקע, מתוחקר ומעוגן בסדרה הזו - ומצד שני, פוסט קליל ולא-מחייב מסוג אחר עלול להיראות ככפירה במטרה שלקחתי על עצמי, וזו לא מטרה שהייתי רוצה לכפור בה. לכן, אני מבקש להתייחס לפוסט הזה פשוט כהפוגה: הסדרה הפוליטית עוד תחזור, אבל בינתיים אני זקוק לבלוג שלי כבלוג, תודה רבה. ולאיזו מטרה, תשאלו? בין השאר כדי לקטר על ה'צרות טובות' שנפלו בחיקי והכניסו אותי למלכוד הזה. איכשהו דווקא בקיץ, שלפי כל ההרגלים שלי מאז ימי היסודי אמור להיות עונת הארטיקים וארמונות החול, התמלא לוח הזמנים שלי באינספור עבודות, פרויקטים, ביקורים ותכנונים, וכל מה שלא חיוני נדחק הצידה (בלוגים, כך מתברר, הם מצרך לא-חיוני). אם מוסיפים לזה לפחות חצי-פוסט שנכתב ונמחק באכזריות (קריסת מוזילה באמצע הכתיבה) מקבלים תירוץ סביר להיעלמותי. בין שאר הפרויקטים, מצאתי את עצמי מרחיב באופן משמעותי את עיסוקי כמורה לאנגלית; אני מלמד על בסיס פרילאנס עבור עמותה שמציעה קורסים מרוכזים בשפות לאנשי עסקים גרמניים, בקבוצות קטנות-עד-מאוד ובחדרים של החברה עצמה. בפועל, אני לא ממש מלמד 'אנשי עסקים' אלא עובדים בדרגות-ביניים שהמגע שלהם עם אנגלית עד כה היה מינימלי במקרה הטוב. כשביקשתי מקבוצת המתחילים שלי, למשל, למצוא מלים באנגלית שהם כבר מכירים, עלו המושגים Facebook ו-Big Mac; אבל אף אחד מהתלמידים לא ידע מאלה שתי מלים מורכב השם פייסבוק, או מה משמעות ה'ביג' בביג מק. לאחת המשתתפות יש בעיית הגייה שלא העליתי על דעתי: היא מתקשה מאוד להגיד סמ"ך לפני פ"א (למשל במילה sport) או לפני טי"ת (למשל ב- story) ובמקום זאת הוגה 'שפורט' ו'שטורי'. זו כעיקרון בעיה מובנת אצל גרמנים (כי בגרמנית הוגים כך), אבל רוב הגרמנים שהיכרתי מצליחים להתמודד עם ההגיה האנגלית בעזרת כל מיני מלים בגרמנית שבהן בכל זאת הוגים s לפני t כסמ"ך (למשל Samstag - יום שבת). למרבה הצער, בדיאלקט הזארלנדי המקומי הוגים s כשי"ן גם במקרים האלה, והמשתתפת המסכנה שלי - שמדברת רק זארלנדית, כנראה - מתקשה מאוד להתרגל להגייה החדשה. מה שכן, בזכות אותה משתתפת למדתי (או הפנמתי) ביטוי חדש בגרמנית. כי כשהיא מאבדת את ההקשר או לא מבינה את ההוראות לתרגיל, היא נוהגת לחזור לגרמנית ולהצהיר: ich verstehe nur Bahnhof (מילולית: 'אני מבינה רק תחנת רכבת'). השימוש שלה בביטוי הזכיר לי שכבר נתקלתי בו בעבר והמריץ אותי לחפש את מקורו, כדי להבין מה הקשר בין אי-הבנה לתחנת רכבת. הפתרון נמצא בוויקיפדיה הגרמנית, שהסבירה שמקור הביטוי במלחמת העולם הראשונה, אז השתמשו בו חיילים בחזית כדי להמחיש את הגעגועים שלהם הביתה: 'אני מבין רק תחנת רכבת', כלומר זה הדבר היחיד שיש לו משמעות עבורי. אחרי המלחמה התפשט הביטוי בזכות החיילים שחזרו מהחזית, וקיבל את משמעותו הנוכחית. בקבוצה אחרת, מתקדמת הרבה יותר, ה'הוראה' שלי מסתכמת בהבאת מאמרים באנגלית ברמה גבוהה, בקריאתם ובשיחה עליהם, תוך שאני מתקן טעויות (אם יש). לאחר כמה ניסיונות עם מאמרים פוליטיים ועסקיים, התחוור לי שמה שהמשתתפים הכי מעוניינים לדבר עליו הוא ההבדלים בין גרמניה לישראל. כך מצאתי את עצמי מסביר להם את שיטת הבחירות בארץ, מבהיר להם מיהו ליברמן ומספר אלו קשיים היו לי בלימוד גרמנית. אחד הדברים המעניינים הוא שאני מגלה שהמלים שנראות לי כ'מלים קשות' בטקסטים באנגלית אינן בהכרח כאלה לגרמנים, כי רבות מהן קיימות בגרסה דומה מאוד בגרמנית, ולפעמים אפילו במשלב נמוך יותר. יתרונות הדוברים בשפות הגרמאניות... עם זאת, עם כל הדמיון בין אנגלית לגרמנית באוצר המלים, המשוכה הכי גדולה ביניהן היא כנראה התחביר. בקבוצה אחרת יש לי תלמיד שתמיד אומר משפטים שכל המלים בהם באנגלית, אבל המבנה שלהם גרמני לגמרי (לפני שנים, אגב, הכרתי בארץ משורר שכתב עברית בתחביר גרמני, רק שאז לא ממש הבנתי את זה). אני מאוד מזדהה עם התלמיד הזה, כי לי יש בעיה תחבירית דומה כשאני מנסה לתרגם מעברית או מאנגלית לגרמנית; מבנים שנראים טבעיים ופשוטים באנגלית הופכים במקרים רבים לסיוט מטורף בגרמנית, ואחרי שאתה עובד שעות לבנות את המשפט כך שיעמוד בכל הכללים, אתה מגלה פתאום שהדרך ה'טבעית' לומר את זה היא אחרת לגמרי והרבה יותר פשוטה. זה נכון במיוחד לגבי פעלים פשוטים להפליא כמו 'לחזור' או 'להיכנס', שבגרמנית הופכים לעולם ומלואו. אבל לזה, בעצם, אני חושב שאקדיש פוסט בלשני נפרד, ובינתיים אסיים - כדי שהפוסט הזה יעלה סוף סוף ושתיקת הבלוג לא תימשך לעד.
שמור בטל
נכתב על ידי רונן א. קידר, 4/8/2010 23:38 , ושייך לקטגוריות דגש קל שבקלים, הגרמנים האלו...
הוספת תגובה
הצגת תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של זאתי, משם ב-16/8/2010 20:35
דפים: 1
החודש הקודם (6/2010) החודש הבא (9/2010)
|