שבר אמצע החיים
15/1/2010 00:26
שברתי את היד. כמה דקות לפני גיל 26, בדיוק ברגע שכבר לא רוצים ששום איבר בגוף יישבר זה קרה לי. לא תכננתי להגיע לחדר מיון לפני גיל פנסיה, לא חלמתי שאגיע למקום הזה שבו חוסר האונים יהיה התחושה הבולטת ביותר ביותר לצד הכאב, אבל זה קרה. כמה דקות לפני גיל 26 הפכתי בן רגע אחד מבנאדם עצמאי לחסר יכולת. בלילה הראשון בקושי נרדמתי, הבטתי על התקרה ושאלתי את כוחות העולם והעומד בראשם למה זה מגיע לי.

בבוקר הראשון הייתי צריך עזרה להתלבש, אפילו את שעון היד לא הצלחתי לענוד. אחרי למעלה מעשרים שנה של עצמאות איבדתי את היכולת לתפקד ומזה מספר שבועות אני לכוד בגוף הזהה לתקופה בה רוב האנשים מסיימים את חייהם, בחוסר יכולת לתפקד לבד. כולם רוצים לעזור לי, רוצים לתת לי יד לתלות את המעיל, לחתוך לי את האוכל ולקשור לי את השרוך. כולם מיהרו לתמוך בי בכל צעד שחשבו שארצה לעשות, אבל אני פשוט מתבייש. בכל פעם שמישהו רוצה לעזור לי אני מרגיש מסכן יותר ויותר, חוסר האונים שאני מוגבל ולא יכול לעשות דברים בעצמי מטריפה את דעתי כל פעם מחדש, הבנתי פתאום כי כל השנים בהם חשבתי כי בגיל הזקנה אוכל להרפות ולתת לאחרים לטפל בי, מכה בפניי ומציבה לי אמת אחרת.

כבר שבועיים שאני בחוסר האונים הזה, כמה דקות לפני גיל 26 תקוע בגוף עם מוגבלות של סוף החיים. אבל אני, אופטימי שכמותי מחפש לי את ההבנה במקום בו אני נמצא. הלביאה שלי היא היחידה בה אני נעזר בשעת מצוקה וגם זה לא תמיד. למדתי להתלבש לבד, לענוד שעון ולגרוב גרביים. למדתי לטייל עם הכלבים, לסגור ריצ'רצ'ים ואפילו להכין חביתה משתי ביצים, בצהריים אני הולך לאכול מאכלים שלא ידרשו ממני לחתוך אותם, אני מעדיף לעבוד קשה ולהצליח לעשות הכל לבד ורק שלא יעזרו לי. לא ויתרתי לחיים, לא ויתרתי על העצמאות שלי.

לא הייתי מעולם בהודו ואני לא בנאדם רוחני יתר על המידה, אבל כשדברים כאלה קורים אני מנסה להבין למה. אולי כוחות עולם והעומד בראשם רצו שאבין כי בכל פעם שייעצתי לסבא שלי זכרונו לברכה שירגיש כמו מלך בגלל שעוזרים לו, בעצם לא הבנתי את המשמעות האמיתית של להיות עצמאי. אולי זו ההזדמנות שניתנה לי להכין את עצמי לאחרית הימים כדי שלא הכל ייפול עלי בפתאומיות. ואולי, קיבלתי מבחן לזוגיות, הלביאה שצריכה לדאוג לי יותר מאי פעם, ואני שתלוי בה יותר מתמיד. אני לא יודע למה השבר הזה מגיע לי, אני רק חושב שאני יודע מה אני למד ממנו. תמשיכו לקרוא, אמשיך לכתובשמור   בטל

5 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
שתפו אותי:   תגו.בות   טע.י.ם. לי   חפרן   סמניות גוגל   שווה קריאה   Technorati   הוסף ל-OK   הוסף לקבועים שלי בישראבלוג 

דפים: 1  

החודש הקודם (12/2009)  החודש הבא (5/2010)  
Site Meter