באמת חשבתם שאניח לכם לשכוח?
(10/12/2006)

הדבר הראשון שקיבלנו בהגיענו למלון היה דף ובו הודעה שהיתושים במאוריציוס נושאים איזו שהיא מחלה ומכיוון מאז תחילת השנה נדבקו בה כעשרת אלפים איש, רצוי שנקפיד למרוח חומרים דוחי יתושים.

"הגעתי לכאן כדי למות", יבבתי באוזני הבנזוג.

"הגעתי לכאן עם אמא שלך", הוא ענה ובקולו נמסכו פניקה והשלמה.

הנה כי כן. בגיל ארבעים הפכתי להיות אמא שלי (והמהדרין היו אומרים - "זה קרה לה הרבה קודם לכן").

 

 

דברים שהייתי מאוד רוצה לקבל כמתנה ליומולדת 40:

 

1. אף יפה יותר

2. כתפיים צרות יותר

3. עוד 10 סמ' לגובה

 

דברים שאסתפק בהם, בלית ברירה:

 

1. מגפיי עימנואל בצבע חום*

2. דיזל חדשים

3. סופי שבוע ביערות הכרמל

4. ימי פינוק ביערות הכרמל

5. סתם מסאג'ים על בסיס יומי

6. תיקים שווים

7. חולצה/חצאית/מכנסיים אצל "מיכל"/"פשוט"/"קסטרו"

8. זכיה בלוטו שתאפשר לי לממן את כל אלו

 

דברים שאעדיף לא לקבל:

 

1. מוצרי טיפוח וספא (עדיין לא הצלחתי להתגבר על הכמויות מהשנה שעברה)

2. מוצרי טיפוח וספא שאינם בריח לבנדר (ואם נגזר עלי לקבל עוד בקבוקונים, לפחות שיהיו מהריח הנכון)

3. שוקולד (לעזאזל, איך אפשר לשמור על דיאטה הגיונית כשיש שוקולד מול העיניים)

 

 

ראשונים לברך היו, כצפוי, ההורים שלי, שהתקשרו ערב לפני להבטיח שאף אחד (ובמיוחד חמותי) לא יקדים אותם. "שמעתי שהזדקנת בשנה", אמר לי אבא ואני הזכרתי לו, צוחקת, שכבר ארבעים שנה הוא סובל אותי. ובזמן שהשפתיים שלי הגו את המספר ידעתי שזה בכלל לא יתכן, שהרי מי שמחליפה עכשיו ברכות עם ההורים שלה היא בכלל עדיין ילדה בת שש או בת עשר שאוהבת שוקולד, וסרטים מצויירים, שבוכה בפרסומות או כשמעליבים אותה ומשחקת בנדמה לי בכל רגע פנוי. ילדה ולא אישה בגיל שבו הוקפאו בזכרונה ההורים שלה.

 

אני צריכה להתרגל לרעיון  לרכך את עצמי לקראתו. קצת פילינג, מסאג' ארומטי וטפטוף שמן על העין השלישית. מזל שקבעתי עם החתולה יום ספא . 

 

ובמקום שיר יומולדת - השיר הזה שמצחיק אותי בכל פעם מחדש.

 

 

 

 

*ותודה להורי שהביאוני הלום.

שמור   בטל

בקטגוריות: הופ הופ טרללה
110 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע     לפוסט הקודם     לפוסט הבא     לבלוג המלא