באק אין טיים
הסריה המטורפת שעברה עלי - ביקור משפחתי מהארץ ואז מחלה ואז עוד ביקור משפחתי - שללה אותי לחלוטין מהחיים הרגילים, החל מהעבודה, דרך צפיות הטלוויזיה הקבועות בערב, וכמובן עד הבלוגים (גם הכתיבה וגם הקריאה) שנדחקו לחלוטין החוצה מלוח הזמנים.לא עזרו לכך גם סדרה של נפילות מסתוריות בסרבר של זוטא (בתקווה, עכשיו הכל בסדר, מהפה שלי לאוזניים של אלוהי הסרברים בשמיים) והעובדה שההצטננות שלי סירבה בכל תוקף להיענות לכלל הברזל של ההצטננויות באשר הן (שבוע - וזה עובר), ושמשום מה אני ממשיך לגרור שיעול מעצבן גם בכל הלילות האחרונים. ועכשיו, כשאני סוף סוף מוצא כמה שניות לכתוב בבלוג שלי, אני מגלה שכל הנושאים שצפו במוחי כפוסטים עתידיים מתפוגגים מול הצורך הנואש לעדכן ולהתעדכן.
אז יהיה גם פוסטתמונות מכל הטיולים של התקופה האחרונה, ויהיה פוסט מהורהר בנוגע לשינוי שחל בתפיסה שלי לגבי 'להיות תייר'; אבל כל אלה צריכים לחכות עד שגלגלי השגרה יתחילו באמת לנוע, עד שכל מיני חובות וסידורים שהונחו בצד יטופלו, ואתם גם כל מיני בלת"מים שנוספו אליהם בימי הביקורים והטירוף (למשל - קריסתה המוחלטת של מגירת הסכו"ם שלנו), ורק אז אולי אוכל לחזור להתנהלות השקטה של פוסטים בעלי התחלה, אמצע וסוף, שנחשבו בצורה מסודרת באמבטיה או בכלל, נערכו, עברו הגהה ונשלחו להאיר את עיניהם של הקוראים היקרים. עד אז, זוהי הגרסה הבלוגית להודעת החזרה לשגרה: אפשר לצאת מהמקלטים, לאוורר את המסכות, לפתוח חלונות ולאט-לאט לחזור לחיים.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 27/6/2009 01:21, ושייך לקטגוריות מטאבלוגיקה, סטיות אישיות
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של לי ב-28/6/2009 08:52

---

בדרך לכתוב בבלוג הודיעו לי על סרגל כלים חדש
וזה כמובן שינה את המחשבות שהיו בדרך אל הפוסט.

הערב היתה תאונה קטנה (בלי נפגעים) בצומת מתחת לחלון שלנו. מכונית אחת התנגשה באחרת. זה חלק מהדרך שבה היום הזה היה שונה מאחרים. זה היה 'היום של התאונה'.

זה לא יהיה, כמו בשיר מפורסם של שימבורסקה, תאריך שבעתיד לא נוכל לגרד מהזיכרון שום דבר שאירע בו.

ובכל זאת, לא יום-משנה-עולמות, לא במישור האישי ולא במישור העולמי. לא יום החתונה, או יום הפגישה הראשונה, או היום-שבו-נתתי-ייעוץ-טלפוני-לידיד-וידידה-המאוהבים-באותו-בחור-וגם-השותף-הרוסי-שבר-בקבוק-יין-במטבח.

בטח לא יום מהסוג הזה שמזהים אותו רק לפי התאריך, כמו ה' באייר תשח, או 1 בספטמבר 1939, או אפילו בלי השנה: 4 בנובמבר. 11 בספטמבר.

רק הימים האלה נשאר כמו סימני טוטם בעבר. ימים אחרים - יהיו מורכבים, מלאי פעילות, מלאי מחשבות ותסיסה פנימית כמו היום - יימחקו, ייספגו לתוך קטגוריה כללית יותר, נניח 'קיץ 2008'. אפילו התמונות יתויקו ('אלבומים ב'-ד', זארברוקן').

סרגל הכלים החדש מוצע לרגל שבע שנים לישראבלוג, שזה בהחלט תאריך שמציין משהו, אבל לא במיוחד עבורי. מה שכן, תיכף שנתיים לבלוג (זה בא די מהר אחרי 'שנתיים בגרמניה'). גם זה ראוי לציון, אבל זה אירוע שהוא הד של אירוע אחר, צל של צל (כפי שאפלטון אמר על האמנות).

אם הולכים ישר לפי הסרגל, האם מנצלים באמת את כל הכלים?


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 27/8/2008 01:34, ושייך לקטגוריות מטאבלוגיקה, קוהרנטיות זה פאסה
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ב-31/8/2008 05:35

---

בבית
איפה זה בדיוק, בית?

אחרי שבוע של ביקור קרובים מהארץ, ושבוע של ביקור שלנו בארץ, השיבה לגרמניה, לבית ולשגרה היתה שונה מתמיד. מרגע העלייה למטוס, ואולי קצת לפניו, הייתי שרוי במין ריחוף מנותק - לא תחושה של עזיבת בית ולא תחושה של שיבה הביתה. גם לא ברכבת, במונית או במדרגות; הבית החל לדבר אלי רק כאשר נכנסתי דרך הדלת הקדמית וזיהיתי את החפצים המוכרים. בשבועיים של עברית ניתק המוח חלק ניכר ממעגלי הגרמנית; אבל הבית נותר סלע איתן, מקום מזוהה. בית הוא אם כך מקום עם טווח מאוד קטן, כמה קירות וכמה פריטים התחומים ביניהם.
חשבתי שאבוא ואכנס ישר למחשב ואשלים את כל חיסוריי בעולם הווירטואלי, בבית הווירטואלי שלי. אבל גם זה בא בקושי, גיחה פה וגיחה שם. 83 פוסטים חדשים חיכו לי; במחי יד אחת סימנתי את כולם כ'כבר נקראו'. לא הייתי כאן זמן מה, איני יכול להשלים רכבות שחלפו. לפני הכל היייתי זקוק לשינה ולעוד יום אחד של שגרה - קצת עבודה, קצת קניות, קצת צפייה בטלוויזיה. כאילו יש דיאלוג ביני לבין הישות הווירטואלית של עצמי שיצרתי. איני יכול לשוב ולתפעל אותו לפי דרישה.
במהלך האריזה לקראת הטיסה לכאן אמרתי לאסנת על משהו ש'קשה להשיג אותו בארץ' - והתכוונתי בגרמניה. רק אחרי רגע הבנתי וצחקתי. אם אני משחזר מה שעבר לי בראש, אמרתי 'בארץ' והתכוונתי 'בבית'. אני חושב שזה אחד השימושים הנפוצים של המילה, ולכן אולי לא באמת טעיתי.
השגרה עדיין לא שבה באורח מושלם אל מכונה, בעיקר משום שאסנת יוצאת מחר לחמישה ימים בפסטיבל ביירויות (היא זכתה במלגה המממנת לה צפייה בכל האופרות המוצגות שם) וכך לא נשוב לגמרי לשגרה היומיומית, אלא לשגרת-נתק מהסוג שכבר התרגלנו אליה. מבחינתי, זה בעיקר אומר יותר זמן להסתגל לבית, לחפש את המקום הנוח להתכרבל בו, להתמודד עם מה שקיבלתי ומה שיצא ממני בביקור הזה. לעכל את החומר ולבדוק מה יוצא.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 3/8/2008 00:59, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30, מטאבלוגיקה, קוהרנטיות זה פאסה
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-4/8/2008 23:49

---

איתות בערפל
דורה מספרת בכתבה ב-ynet על xkcd - קומיקס פשטני להפליא שהפך להצלחה עולמית ויש לו מעריצים נלהבים. רוב הקטעים בו לא מצחיקים במיוחד (והרבה מהם דורשים הרבה יותר מדי ידע במתמטיקה ובמחשבים) אבל יש גם כמה נוגעים ללב ממש, שלא צריך אפילו שלוש יחידות במתמטיקה בשביל להבין, להזדהות ולאהוב. והכל בלי ציורים מורכבים ובלי יותר מדי 'תחכום'. משהו בסגנון אמריקן ספלנדור לגיקים.
מהראיון בכתבה, היוצר מזכיר מאוד כמה חברים שהיו לי לפני שנים, כשהיינו לומדים בעל פה שירים של מונטי פייטון וטום לרר וממציאים בדיחות מילוליות מורכבות שכמעט אף אחד לא הבין בשמיעה ראשונה. סוג של ציניות קלילה ריחף מעל המפגשים האלה, משהו שהסווה את תחושת הזרות הנואשת שכל אחד זיהה אצל האחרים.
ולמרות שהלכתי משם רחוק, במקום הזה יש לי עדיין תחושת בית מסוימת, תחושה של ביטחון.

עולם הבלוגים גם הוא שפה, אבל שפה אחרת. היה לי קשה מאוד לכתוב את הקטע הזה, הוא דרש תרגום בין מקומות זרים זה לזה במוח שלי. כמו סוגים של כתיבה שרבים ביניהם ולא ניתן להכליא ביניהם. קצת כמו כפיות ומזלגות.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 30/5/2008 01:14, ושייך לקטגוריות סטיות אישיות, קוהרנטיות זה פאסה, מטאבלוגיקה
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-1/6/2008 14:06

---