תסתכלו עלינו נשות הטלוויזיה בישראל, אלו שבולטות יותר ואלו שבולטות פחות. תראו כמה יפות ונכונות אנחנו. איזה שיער, איזה חן, איזה מראה מצודד.

 

עכשיו תסתכלו קצת הצידה או בעצם קצת יותר לאמצע, אל הגברים שבחבורה. תראו את לונדון וקירשנבאום המצוינים שפוסעים בשקט אל עבר שנות השבעים שלהם. שני קשישים לפי כל הגדרה יבשה שקיבלו תכנית משלהם ועושים איתה פלאים. תראו את אמנון אברמוביץ עם הפציעה הקשה בפניו שלא מונעת ממנו לפרשן בלב הבמה במהדורה המרכזית של ערוץ 2. תזכרו בסדרה של רונאל פישר המגמגם ולצידו מיקי רוזנטל הצולע. אז תגידו בבקשה מתי יגיע תורנו? האם ראיתם או אתם חושבים שתיראו נשים כאלה על המסך? צולעות, מגמגמות, חרוכות פנים. מתי נראה אישה שמנה וענקית מגישה תכנית? האם יעלה על הדעת שגופה או פניה יהיו פגומים? האם אתם צופים יקרים הייתם מזפזפים? האם שתי נשים בנות 70 היו מקבלות תכנית בפריים טיים ולא בערוץ החיים הטובים? למה עבור  נשים הסרגל שונה ומחמיר כל כך?

 

מה המשותף לדעתכם למודי פרידמן, ראודור בנזימן, אבי וייס, חיליק שריר, שילה דה בר (לפני הנדידה), גלעד עדין, שלום קיטל, רם לנדס וברזי (אבי ברזילי) שגם היו כאן פעם. הם כולם בלונדינים (לא), עיניים כחולות וקוביות בבטן (כמעט). הם פשוט הגברים שמנהלים אותנו והם כמו החברה כולה במודע או שלא במודע פשוט חושבים שנשים בתקשורת חייבות להיות קודם כל נשים. מיקי חיימובץ האמפטית והחמה היא המודל האימהי, יונית לוי היא הקרחון הלוהט, אושרת קוטלר חדה ודעתנית, אילנה דיין אינטלקטואלית מורדת שאף פעם לא לבשה שמלות, וכן אפילו אני, הפועלת העמלה, בלונדינית. אבל לנו, בנות, אין רון קאופמן או נתן זהבי, ואתן יודעות למה? כי זה לא נשי!  

 

זה מייאש שזה קורה דווקא בזירה הזו - בתקשורת. איפה שנדמה שהצלחנו באופן יחסי. כי כאן יש לנו מעמד טוב יותר לעומת מעמדן של נשים בתחומים רבים אחרים. בתקשורת אנחנו מצליחות לבלוט, להוביל ויש בינינו מי שמרוויחות הרבה הרבה כסף שזה מצוין. אבל אנחנו חייבות לבוא באריזה אטרקטיבית. תהיי דעתנית אבל נאה. רק אז זה נסלח ונסבל, בקושי.

 

 "את לא נולדת אישה, את נעשית אישה" כתבה לפני חמישים שנה סימון דה בובאר והמשפט הזה הפך שחוק כל כך מסיבה אחת פשוטה - הוא עדיין נכון. אנחנו נאלצות ללמוד את הגדרת הנשיות ולשחק לפיה. אין מנוס ואין ישועה.

 

כשכך נראים פניה של התקשורת שלנו אז ברור שהדבר מתרחש בעוצמה גבוהה יותר במקומות הפחות חשופים. בארגונים אחרים, בראיונות עבודה, בקידום, בהעלאת שכר. וזה לא חדש שאנחנו מושפעים מיופי ומעריכים יופי יתר על המידה, רק שמושג היופי הנשי הוא צר, ואצל גברים הוא רחב. אצלם הכל נורא סקסי ולא פוגע ברייטנינג, גם אם הוא עקום. מבוגר זה מנוסה ומושך. שמן זה גדול ומגונן. נמוך זה ממש נפוליאון קטן ועוצמתי שרץ לך בבית. מגמגם זה השוס חדש. וצולע זה הרואי כי זה בטח מהמלחמה.  רק נשים עם יופי שכזה צריכות לחיות בשקט בצנעה ולא על המסך.

 

זהו! עכשיו אני מעלה את הטקסט הזה לבלוג. אני מאמינה שלעורכים זאב חספר ועידו שי לא תהיה בעיה איתו. אחרי הכל הגבר הממוצע בתקשורת שלנו הוא כובש נאור.