למרות שכל הזמן מדברים וכותבים בתקשורת על "חוק ההסדרים", אני מופתעת כל פעם מחדש לגלות שאין הרבה אנשים שיודעים מה זה בדיוק החוק המושמץ הזה. מה שנקרא "לכמה מחבריי הטובים" פשוט אין מושג.
אז הנה הבהרה, החוק הזה לא מושמץ מספיק. השיטה הזאת המכונה חוק ההסדרים היא זוועה חברתית. זה הג'וקר של משרד האוצר שמנצח את כל החוקים והקלפים שיש לכנסת. והג'וקר הזה הוא מפחיד.
חוק ההסדרים נולד ב-1985 כשיצחק מודעי היה שר האוצר ורצו למנוע מהמשק להיכנס למשבר כלכלי עמוק ולאינפלציה גואה והחליטו שאין זמן להתחיל להעביר כל החלטה בנפרד. זה לא מעשי, זה ייקח המון זמן, צריך מענה מיידי למשק וצריך התנהלות של מצב חירום. אז החליטו לאגד רשימה ארוכה של החלטות וחוקים הקשורים בתקציב ובהתנהלות המשק, והעבירו אותם יחד בהצבעה אחת.
זה היה חיוני אולי בתקופה ההיא, אבל מה שקורה מאז, זה שכל שנה כותב משרד האוצר ספר ארוך ובו מאות סעיפים בשפה לא תמיד ברורה שעליהם מצביעים חברי הכנסת בהצבעה אחת בלי להבין תמיד את ההשלכות של כל סעיף וסעיף. חשוב להבהיר, כל סעיף כזה הוא חוק בפני עצמו או תיקון לחוק ויש לו השפעות מרחיקות לכת. במקום שבית המחוקקים שלנו ידון בכל רעיון ורעיון, הם מצביעים לפעמים ממש "על עיוור".
ככה, בקלות, יכול האוצר להפחית מענקים לחיילים משוחררים, לקצר חופשת לידה שרק לאחרונה הכנסת האריכה, לא לתמוך בחולי פוליו, לקצץ לחד הוריות ועוד ועוד. גם חברי הכנסת שכן עומדים על המשמר וכן טורחים לקרוא כל סעיף וסעיף ולדרוש הבהרות, אפילו הם לא יכולים לנהל פתאום מלחמה על עשרים סעיפים במקביל.
אי אפשר להילחם בכל החזיתות יחד. צריך לבחור שניים שלושה סעיפים בוערים ולדון בהם בבחינת ייהרג ובל יעבור. אבל מה עם השאר? אז ככה יוצא שמתוך עשרות או מאות סעיפים וחוקים אנטי חברתיים, מצליחים לרסן כמה בודדים, והשאר עוברים כפי שהם.
הכלבים אפילו לא נבחו והשיירה עברה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
