בר קבועים  קבע אותי   ספר לחבריך   הפורום
ישר לכאן   דף כניסה   



1/2005

ביולוגי - עוד יש לאן להידרדר

הגיע זמן להסביר את עניין הביולוגי.

כעבור שנה של מגורים משותפים איתי ועם יולדתי, הוא החליט שזה לא בשבילו. יולדתי היתה ועודנה אדם בלתי נסבל והוא החליט שאני תקועה ואין לי ברירה אבל הוא יכול לקחת ת'רגליים ולעוף, וכך עשה.

(למען ההגינות, אבא שלי, הלא-ביולוגי, טוען שהוא הקפיד להיפגש ולבקר אותי הרבה, וגם היה מאד נחמד אלי, אבל אבא שלי קצת נוטה לצייר בוורוד.)

בכל אופן, מגיל 3, כשנפרדו דרכנו כל אחד ליבשת אחרת, לא שמעתי ממנו.

לא טלפון, לא מכתב, לא גלויה ליומולדת, לא יונת דואר, לא סימני עשן ממדורה, ואפילו לא תופים תת-קוליים.

נאדה.

הלא-ביולוגי (להלן "אבא שלי"), הקפיד לבוא לבקר כמה שיולדתי אפשרה לו. היא שנאה לראות כמה טוב אנחנו מסתדרים, בלי שהוא יכה אותי או יצרח עלי. כמובן שהיא האשימה אותי שאני לא אוהבת אותה, ולצערי בזמנו זה לא היה נכון.

בגיל 23, כשני עשורים מאז נפרדו דרכנו, חיפוש אקראי באינטרנט גילה לי את מספר הטלפון של הביולוגי. הייתי בנתק מיולדתי כבר במשך שנתיים, חיפשתי משפחה. גם ידעתי שיש לו בן (גיליתי את זה בגיל 17, יולדתי לא טרחה לספר לי שיש לי חצי-אח, ועוד גדול). יצרתי קשר.

הוא מייד הציע שאני אבוא לבקר אותו בארה"ב. שלח כרטיס. אני ביקשתי גם להפגש עם אחי. הוא לא סירב.

לאחי הוא אמר: "קרוב משפחה שלי מגיע, אני רוצה שתבוא לפגוש אותו" - במילים האלו! (אם כי ברוסית). אחי כמובן לא רצה, במחשבה שמדובר באיזה דוד טרחני. כשהגעתי התקשרנו אליו וממני הוא שמע שיש לו אחות. כמה דיפלומטי מצד הביולוגי.

כמובן שהעובדה שהוא התעלם ממני במשך שני עשורים נראה לביולוגי דבר שמיצה את עצמו, והוא מהר מאד התחיל לחלק לי פקודות ולרדת לחיי. אני בתגובה הבהרתי ש:

1. הנטישה תשאר רלוונטית עוד איזה תקופה

2. כבר העפתי מהחיים שלי הורה אחד שלא עשה לי טוב, אין לי שום בעיה לחזור על זה עם הורה שממילא אני גם לא קשורה אליו.

הביולוגי לא נרמז.

ניתקתי קשר.

הביולוגי ניסה להכריח אותי לחזור לקשר, כולל נחיתת פתע על סף דלתי הישראלית. (למען ההגינות, הוא גם הביא איתו הרבה מאד כסף, ולא התנה את המתן שלו בתנאים). לא שוכנעתי.

עברו כמה שנים.

אחי ואני בקשר טוב. הוא מספר לי על הזיונים שלו מהצד (הוא נשוי, ויש גם ילדה), אני מספרת על מסעותי ברחבי העולם. למרות שהוא מבוגר ממני ב10 שנים כמעט, אני האחות הגדולה. עניין של אופי.

מן הון להון, אחי התחיל לשלוח לי מדי פעם קצת הון. ואז הצטרף גם הביולוגי לשמחה והציע לשלוח גם. בלי תנאים.

הבהרתי שאם זה בא על חשבון בריאות או נוחות שלו אני מוותרת, אם לא אני מודה.

עברו כמה הפקדות, ואני התרשמתי לטובה. שלחתי מייל וכתבתי שאני מעריכה את העזרה, ואת העובדה שהיא לא מותנית, ושאני כרגע לא מסוגלת לתת יותר "קשר", כי אני נפגעת ממנו בקלות, אבל זה מה שאני כן מסוגלת.

עברו כמה מיילים מתורבתים, עד שפקע הקפיץ והביולוגי שוב התחיל עם דרישות (ע"ע "תפסיקי לכתוב כמו טינאייג'רית") והצקות. אני הגבתי בבגרות יחסית: הסברתי שכואבות לי הידיים, ושבמיילים רשמיים אני לא מקצרת. הביולוגי נעלם מעולם המיילים.

שלחתי מיילים של שנה טובה וכו', אין תגובה.

שאלתי את אחי במה עסקינן, אחי שאל את הביולוגי המשותף.

הביולוגי השיב, שכיוון שאני כותבת מכתובת אימייל שאינה הוטמייל או יאהו (אליו אני כותבת מכתובת אחרת, שלא יקרצץ לי יותר מדי), המיילים שלי נכנסים לו לג'אנק מייל. הוא ביקש ממני להחליף.

אחי הציע להוסיף אותי לרשימת הכותבים המותרים, יעני "לא ג'אנק".

הביולוגי סירב.

אחי שאל: "האם אתה אידיוט?!"

הביולוגי התעצבן.

 

 

ואני חשבתי שיותר גרוע כבר לא יהיה.

נאיבית שכמותי.

 

כשמדובר בהורים שלי, ושל עוד כמה אנשים פה, כנראה שאין גבול.

 

בכל אופן, אמרתי לאחי שהייתי מגיבה בצורה פחות מעליבה ממנו, אבל אין לי איך לשלוח לביולוגי,

כי הוא לא קורא את המיילים שלי!

 

אז אחי הציע שאני אשלח את זה דרכו. רעיון טוב.

עכשיו רק צריך לנסח משהו שונה מ"האם אתה אדיוט".

רעיונות?


עוד שבוע - עוזבים את סתומליה!! יייפי!

 

פינת סתומליה להיום: איך מגיעים לונציה.

עוצר קטר בתחנת הרכבת. יוצא ראש מהחלון של הקטר, איש שואל איש במדים על הקרקע:

"סליחה, איך מגיעים מפה לונציה?"

"רואה את הפסים?" (מבט בוחן אל הקרקע... מחשבה... פסים...  יש!)

"כן."

"תמשיך על הפסים, ישר, עד הסוף."

"אהה."

"כשתגיע לגשר מעל הים, תמשיך עוד ישר, עד שהפסים נגמרים."

"אהה."

"שם זה ונציה."

"הבנתי."

 

פנים רציניות לגמרי.

נכתב על ידי פארה ווי, 31/1/2005 17:20, בקטגוריות משפחה לא בוחרים
7 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע   שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של איתי() ב-23/7/2006 16:36


שני אבות, השוואה אחת

יש לי שני אבות, למי שלא עקב עד כה. אחד ביולוגי אחד לא.

הביולוגי אב בזכות מנגנון הרביה האנושי,

הלא ביולוגי בזכות מעשיו.

 

לאחרונה הלא ביולוגי (מתכנת במקצועו המוסב) התקין לעצמו אינטרנט ומסנג'ר, כדי שנוכל לדבר בחופשיות (אני באיטליה כבר שנה) וכך אכן קורה. הוא שמח כל פעם מחדש לשפע האפשרויות, כמו למשל להכנס לאתר התמונות שלי ולדבר איתי בסקייפה עליהן.

 

עכשיו, אני כואבות לי הידיים מהקלדה.

 

אז אני מקצרת, כמו כולם. למשל:

c u later

סולידי, נכון?

 

כשכתבתי מידי פעם לביולוגי, קיבלתי תגובה בסגנון של: "אולי כדאי שתפסיקי לכתוב כמו טינאייג'רית".

 

אבא שלי, לעומת זאת, כל כך התלהב מהקיצורים שהוא כבר ממציא כאלו שאני לא מבינה. שמישהו יתרגם לי:

 

I did not visit coffee shps in 50-s Id been a student them jun sci for 1050 rb a month (105 rb)


ולפינתנו, איטלקים ובמה הם הכי טובים:

 

הוצאנו תעודת יושר מרשויות איטליה.

 

גבי, כזכור לא חוקי פה.

 

you gotta love this place  - If you can't beat it, just hit harder.

 

 

נכתב על ידי פארה ווי, 14/1/2005 23:59, בקטגוריות משפחה לא בוחרים
2 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע   שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של fara_way ב-31/1/2005 17:20


בובה על חוט?

כשאני עושה סיבובי כתפיים,

הצד השמאלי של השפה העליונה שלי עולה.

 

!?

 

 

נכתב על ידי פארה ווי, 11/1/2005 16:05, בקטגוריות דע את עצמך
4 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע   שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של fara_way ב-14/1/2005 23:59



הדף הבא
דפים: 1  2  

החודש הקודם (12/2004)  החודש הבא (2/2005)  
31,184
מי אני: פארה ווי
שנות שמש: 47
ככה תדעו שכתבתי:

רוצה לדעת
כבר לא
שלח
סמס לי
חדל סמסת

RSS (הסבר)

 << ינואר 2005 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30 31          

מה היה פה קודם:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


מוטבעת:
« ישראלים בחו"ל » ±
« נשים חזקות » ±





איפה הייתי ומה עשיתי
איטליה - התחלה וסיוט
אנגליה - זמן אבא
גרמניה אחרת
ארץ הפלאות


זו ילדותי
סליחה, ש"ע
גיל חמש
בחלומי חזרתי
פוסטלגיה


משפחה לא בוחרים
אבות
אמא (1)
אמא (2)
חותנת
סבים


גבי ואני - מההתחלה
גבי ואני מההתחלה
מכתב אהבה
הסוף
סידני


אוסטרליה שלי
ויזה
שופינג אוסטרלי
רגישות חברתית
בדיחה
ביקורת דירה
ראיון עבודה
קרוקודילים
מורשת
על חוף הים


טוב מראה עיניים
יריד חקלאי
דלעות
בית וגן (1)
קאקדו שחורים
קיבוץ תרבויות
בית וגן (2)
בית וגן (3)
ציפורים פה
פרוק רגליים
כן כך נראית
חנוכריסמס
חמשת הסלעים
פוסטונה
עוד מבט
קיבוץ תרבויות


מי אני בשיר
הנזקים הסמויים
החרדה
אני בראי עדי
עדשה


הקרואים שלי (מתעדכן מדי פעם)
עדי - בחזרה מן הקור
סשינקה - מתבגרת לתפארת
חבצלת - שפיות מבדרת
בימבילבוסטון - אור לגויים
שרה הקודמת - מהממת
שרה צלמת העמק (שצ"ה)
קוראת מחשבות - ספרים וסימפטיה
דודינקא - אביר על דוב לבן
ערן - כנות והצלחה
מרגלית צמרת
חתולה במגפיים - אירוח חתולי
ארילו - רואים, ומכאן
CatMan - אוכל, קדימה אוכל
סנורקה - חקלאית מעוצבת
רון - אהבה ולמידה
שארלי - כנות וחוכמה
אמהוּת טובה דיה
אמלש - בעולם אחר, בזמן הזה
בן האין - מעניין
אדם פשוט וירא שמיים
סטימפי - ונדמה שישוב...


ספרים רבותי
מיכאל שלי
נחל קופר
וכי נחש ממית
סיפור על אהבה וחושך


תהליך שיקום אמא
מחשבות
אמא ומשמעות
מכתב שאמא לא תקרא
מזמן לא כתבתי


שמחות וחגים
חנוכה באיטליה
סדר פסח באוז
תכלה שנה וקללותיה
רוששנה
חנוקריסמס
יום אוסטרליה


דברים שאוכלים בחו"ל
פיתות עושים ככה
וככה מלוואח
הרוב לא צריכים, אבל אני כן - מיונז
חומוס אגדי (די די די)
ועוד ממרוקו - דגים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפארה ווי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פארה ווי ועליו/ה בלבד
2005-2001 © כל הזכויות שמורות ליריב חבוט - emAze
עיצוב: איה וגם:שצה