איך מייצרים וויסקי? (תמונות) - ייבוש וקליית השעורה (סוף הליתות). חלק שלישי

המדריך לייצור וויסקי כפי שצולם בספרינגבנק ממשיך לשלב הבא. והפעם - ייבוש וקליית השעורה (סוף הליתות).

עזבנו את השעורה על הפס הנע בדרך לתנור. השעורה לא חשופה לאש עצמה אלא מובלת ונשפכת אל חדר שנמצא מעל התנור הגדול וצריך לטפס אליו במדרגות ברזל. גם כאן צריך לדאוג לשכבה בגובה שווה של שעורה, כדי שכל השעורה תקבל עשן במידה שווה. את זה עושים באמצעות אתים, ואם נדמה לכם שגאווין וג'ון עומדים על הרצפה, אתם טועים. הם עומדים על שכבת שעורה בגובה של חצי מטר-מטר. ישנם שני פסים לבנים על הקירות שמסמנים את גובה השעורה. כל ההר הקטן הזה שבאמצע צריך להתיישר לבסוף עם הקו התחתון, שאפשר לראות קצת יותר בבהירות בצד שמאל של התמונה.

ערימות השעורה ייושרו לגובה הקו הלבן. הפתח בקיר הוא פתח הארובה של התנור שמתחת. כשידליקו את התנור, כל העשן יתנקז אל החדר הסגור. ועכשיו אני צריכה להגיע אל הדלת ממול בלי לחרב את שכבת השעורה היפה שעבדנו עליה כל כך קשה (אוף, אני והמצלמה שלי).  

טוב, יורדים למטה. התנור עדיין סגור, ולידו ערימות של כבול. כן, הטעם הכבולי שמהללים כל הזמן מקורו בערימה של רגבים שמכילים בעיקר בוץ, גללים ורקב של צמחים מתים. תענוג לאניני הטעם.

רגע, שיהיה ברור: מדובר בבוץ כמו שיש לכם בשדה ליד הבית, רק סקוטי.

מכניסים את הכבול לתנור ומדליקים אש.

משכנעים קצת את האש...

זהו, האש דולקת, העשן עולה לחדר שמעל התנור והשעורה מתחילה להתייבש. עכשיו סוגרים את הדלת של התנור ומחכים.

ומה השלב הבא? הגריסה.

לחלק הרביעי - גריסת הלתת.

לחלק הראשון - מגיעים לספרינגבנק.

לחלק השני - ליתות.

הרומן של טוני סופרנו עם גלנליווט

הרומן של טוני סופרנו עם גלנליווט - קישור לפוסט בבלוג הויסקי החדש.

יש לי קטע לא ברור עם סדרות טלויזיה, כאלה שידוע מראש שיש להן פוטנציאל התמכרות: אני מעדיפה קודם לתת לאחרים להתמכר או לא להתמכר ולחזור לספר, ורק אז אני מנסה גם. כמו אלה שמכניסים את קצות האצבעות לבריכה כדי לבדוק את טמפרטורת המים, רק שאני עושה את זה עם קצות האצבעות של אחרים. עמוק באדמה, קרניבל, אבודים, דדווד וגם הסופרנוס. רק אחרי שחזרה משלחת שלמה ובישרה שיש מה לראות, הצטרפתי כדי לבדוק בעצמי, לפעמים רק כדי להחליט שזה לא בשבילי (עמוק באדמה דיכאה אותי יותר מדי, לדדווד פשוט לא התחברתי ואבודים ממש ממש איומה). בסופרנוס תמיד הצצתי פרק פה, פרק שם, לא תפס אותי, לא התאים לי. עבר זמן, יס התחילו עם כל הסדרה מחדש ואני החלטתי שזהו, אני מצטרפת מההתחלה כדי לראות על מה המהומה. בקיצור, התחילה התמכרות.

אבל פה זה לא טלויזיה אלא וויסקי, וכל זה כדי להגיד שהשתעשעתי קשות אי שם בעונה הרביעית לגלות שה"קבוע" של טוני הוא גלנליווט (The Glenlivet). לא הזכירו אף פעם איזה גלנליווט, אבל לפי הבקבוק אני מהמרת על 12 שנה. ולמרות שברור שהסיבה היחידה שטוני שותה גלנליווט היא התשלום השמן לפרסומת הסמויה, התחלתי לגלגל את הרעיון ביני לביני ולתהות על הקשר המוזר שבין טוני סופרנו לגלנליווט 12 שנה.

כדאי לציין שגלנליווט 12 שנה הוא בעיני, קודם כל, וויסקי פרחוני. המון המון פרחים באף ובפה, ולא נמאס לשאוף שאיפות עמוקות מתוך כוס הוויסקי. יחד עם הפרחים יש גם עקבות של ריח מתוק כזה, קצת דבשי, ואולי גם משהו לימוני. הלימוניות המרומזת מבצבצת פה ושם גם בטעם, ואפילו קצת קקאו. יש בוויסקי הזה סינכרוניזציה די יוצאת דופן בין האף לפה, מין what you see is what you get, ישיר, קו ישר שעובר בין החוץ לפנים. ועדיין, הוא מצליח להיות מורכב מספיק כדי לעניין. לא נתקלתי בהרבה כאלה - בדרך כלל הסינכרוניזציה היא סימן לוויסקי די שטוח, כשהזהות בין הריח לטעם היא בעצם מין פשטנות כללית שכזו (כאמור, לא בוויסקי הזה). יש לו גוף בינוני פלוס וסיומת ארוכה למדי.

אז מה הקשר בין גלנליווט 12 לטוני סופרנו? בעיני, מדובר בהפכים מוחלטים וחיבור מאוד מוזר. טוני סופרנו פרחוני? לא ממש. סינכרוניזציה בין החוץ לפנים רחוקה ממנו, הפוכה לדמות שלו שמצויה במאבק פנימי תמידי. הוא ההפך המוחלט מ-what you see is what you get. אין ספק שהוא מורכב מספיק כדי לעניין, אבל בדיוק מהסיבות ההפוכות. דוקא גוף בינוני פלוס וסיומת ארוכה יש לו, אבל לא נראה לי שזה קשר מספיק.  אולי אפשר להגיד שהחיבה לגלנליווט 12 היא עוד זווית באישיות המורכבת שלו. בנסיון למרוד בהנחות המקובלות, חיברו אותו דוקא לוויסקי פרחוני עדין יחסית ולא למפלצת מעושנת מ-Islay או בכלל לבלנדד או לברבן, שעל פניו נראים הרבה יותר מתבקשים.

אז איזה וויסקי כן מתאים לאישיות המסוכסכת של טוני סופרנו?באיזה וויסקי הסתירות בין האף לפה קיצוניות אבל משלימות זו את זו לכדי וויסקי אחד מורכב ששווה יותר מסכום חלקיו? אני נזהרת לא להכניס "מאוזן" להגדרה, אולי מתאים פה יותר איזה וויסקי שלוקח אותך לסיבוב ברכבת הרים עם טעמים משתנים ומתחלפים. בכל מקרה, גוף בינוני עד כבד וסיומת ארוכה הם הכרח. אני צריכה לחשוב על זה עוד קצת, אולי יהיה לי איזה רעיון.