חפש"ש

כל הקטע עם החפש"ש בא לי ממש טוב, במיוחד כשזה נפל בדיוק על סוף השירות הצבאי שלי. אין מה לומר, אני בחורה עם מזל. הימים האחרונים שלי בבסיס דווקא עברו לי בקלות יחסית, כיוון שכשנודע בבסיס פתאום שאני וגוש הבלונד החתיך שלי פתאום כל הבחורים המכוערים מהמפל"ג החלו מתייחסים אליי כאל מצורעת. אפילו המ"פ, שבמקרה נכנס לאחד החדרים המסווגים בחמ"ל שעה שאני והבלונדי עסקנו בפעילות חצי מסווגת (בלבוש מלא, אוקיי? אטיטיוד בבית), פתאום הפסיק לדרוש בשלומי כשהוא רואה אותי ורק החמיץ פרצופו כאלימור זילברמן.

למרבה הפלא, דווקא בנות החמ"ל פתאום נורא נחמדות אליי ומביאות לי דברים ואומרות לי בהצלחה באזרחות, כאילו נגולה אבן מעל ליבן בשנייה ששמעו ששלפתי עצמי משוק האומצות הזה, והותרתי להן את כל הפלוגה המחוטטת. רק הקצינה העכברושית הצטרפה לעליהום, ובכל פעם שהבלונדיני רק חייך לעברי, פצחה במונולוג על כמה זה לא מכובד ולמה אנחנו יושבים כל-כך קרוב, כאילו הפרצוף שלה זה עניין מכובד. הוסיפו לכל הג'אז הזה את שבעת מדורי הגיהנום שהיה עליי לעבור רק על מנת להזדכות במפקדה המרוחקת על ציוד הב' הלוחמני שלי, שאת רובו מן הסתם איבדתי (והייתי חייבת להשלים במבצע חשאי מהצעירות. מזל שהן לא נועלות חדרים) – ותבינו למה לא הזלתי ולו דמעה אחת כשעזבתי את המוצב הרקטומי הזה. וגם כי היתה לי מסקרה.

אז בינתיים אני עסוקה בלעשות המון כלום, ותוך כדי ליידע אנשים שאני בחפש"ש (הבחור מארקפה מאד פירגן לי. הנ"מניק שעמד לידי פחות אבל הוא היה מכוער). כשיחזור לי הכוח, אעלה את העיצוב החדש וההורס של הבלוג (כי חאקי זה הכי אפריל 03') וגם את השם החדש שלו. יש כמה שמות אפשריים, ואני שוקלת לעשות הצבעה המונית של סמסים כדי שתסייעו בידי להחליט. מצד שני, זה נורא אופנתי עכשיו בביצה להגיד שכולכם בחור של התחת הצרפתי שלי, ומה אכפת לי מה אתם חושבים, אז מה אם אני מרפרשת כאפילפטית רק כדי לענות לתגובות שלכם. אז אולי אני לא אעשה את זה.

בינתיים, בשביל הקולטורה, שלושה שירים שנכתבו ביומיים האחרונים לשירות, ואם זה לא דוקומנטרי אז אני לא יודעת מה כן. קראתי למקבץ הזה 'ישרה צעירה', שזה גם אירוני וגם סוג של שיגוע. מוקדש בלהט לאנאבל ד' שאתמול, יום לפני שחג"מי מאמי חתמה בבקו"ם על מדים צמודים ומוצרים וכומתה משופצרת, היא קיבלה תעודת שחרור. שיהיה רק בכיף.

קרועה \ יולי ז'

חולצת הב' שלי

קרעים קרעים,

מאחור

כמלפנים.

אוי לבושה

כשחולצת הב' אפורה

וקרועה

ולחה

כמיטתו של

טוראי תום אבני,

עם הנץ

הבוקר,

לבד.

קצינה \ יולי ז'

צליל צורם -

כציפורן על

לוח,

או שמא שירתה

של כושית

אלמונית בשעת

ערביים -

מכאיב

לעור התוף שלי.

הוא רגיש

ועדין

כחתלתול,

אך כלל לא צמרירי

כחתלתול.

והמבט, הו

המבט,

חורך את עורי

הרך,

באומרך:

"אולי תעבירי את

הבלייזרים

לצד השני של

החמ"ל".

שיחת מ"פ \ יולי ז'

שלוש וחצי

שעות,

בהמתנה מורטת

עצבים –

אך לא שערות,

כי אין

שערות.

עצבים

יש.