אז אגמור בשיר מזמור

סיכום שנה רכושני

הו, רוטב צ'ילי-תפוז ממכר,

שידרגת את סלטיי בארומה ללא היכר!

וכך, באחת, מילאת את חיי באור

כשסיפקת לי תענוג קולינרי טהור,

שגורם לי להאמין שסלטיי האהובים

הם קצת יותר מגיבוב ירקות רקובים.

ובפעם הבאה שבעל הסניף בריכוז

יאמר 'היי זרגן' ויבהה לי בעכוז,

אדע שבלעדיך הוא היה פחות יפה

וגורר מבטים רק מהברמן של הקפה.

הו, ליפגלוס 'ג'לי בייב' של מאק,

לא דביק ובעל גוון חמקמק –

הרי יודעת כל בעלת חוש אופנתי

שעדיף להוציא עליך סכום משמעותי

מלהסתובב בשפתיים עירומות

כשהגוון החיוור עושה שמות

לדימויה האופנתי המתהווה.

חוץ מזה, ברור שהרבה יותר שווה

לסבול את האוברדרפט שהוא עושה לי

מאשר לא להיות בייב, וסתם להיות ג'לי.

הו, מגפי אלדו בתשע מאות ש"ח,

התשלומים עליכם הם עסק ממושך!

מה גרם לי לעשות זאת – אינני יודעת,

אולי כי באותו יום היתה לי שפעת

ואולי בעצם זה הלחץ חברתי

של מקום העבודה החדש והאופנתי.

אך מדובר בלהיט שאת מניותיי הזניק,

ולא נופל אף מעבודותיו של מנולו בלאניק!

אז נכון שזה סכום לגמרי משוגע,

אבל היי – לפחות הפלטפורמות בהפוגה.

הו, אייפוד ורוד, חתיכי וזוהר,

מעביר את נסיעותיי באוטובוס הדוהר.

ובשעותיי הקשות כשהבוס צורח,

הדדליינים מאיימים והסידן בורח

אני יודעת שבזכותך אהיה במיטבי -

עם רפרטואר של אייטיז ופופ עכשווי.

ולפעמים אני חושבת שזה מזלי

שבחושך לא רואים את הפלייליסט שלי,

כי אז היה נהרס לי הדימוי השטחי.

נו, לפחות אין אף זמר מזרחי.