ויקיפדיה: מדריך למשתמש (א')
ויקיפדיה (העברית והאנגלית) היא אחד הכלים השימושיים ביותר עבורי כמתרגם ובכלל. מתוך רצון לתת חזרה לפרויקט המסייע לי כל כך, הפכתי גם למשתתף פעיל, ככותב וכמתרגם. אבל בזמן האחרון נתקלתי מספר פעמים בחברים, אינטיליגנטיים ומבינים במחשבים, שלא לגמרי מודעים לכל האפשרויות שוויקיפדיה מציעה להם, וחוששים מהמידע המוצע שם. אז לצורך העניין, להלן מדריך בסיסי וראשוני לכלי חשוב זה.

חיפוש וקריאה
כדי לקבל מידע מוויקיפדיה צריך קודם כל למצוא אותו. בשביל זה יש תיבת חיפוש (מימין למעלה בעברית, משמאל למעלה באנגלית). אם מדובר בנושא שאתם בטוחים שיש עליו ערך (למשל ביאליק) אפשר פשוט לכתוב את השם וללחוץ 'לערך' (באנגלית go). אבל אם הייתם רוצים לקבל מידע על הנושא, ויש סיכוי שהוא לא מופיע כערך ראשי אלא כסעיף בערך אחר, עדיף ללחוץ 'חיפוש' (באנגלית search) ולקבל רשימה של כל הערכים שהמלים מופיעות בהן (כמו בגוגל).
עם זאת, מנוע החיפוש של ויקיפדיה לא מתוחכם כמו של גוגל, ואף כי נעשה ניסיון ליצור הפניות מכל האיותים הסבירים של שם הערך, אתם עלולים להיתקל בבעיה אם אינכם יודעים את האיות המדויק. במקרה כזה, במיוחד אם האות הבעייתית אינה אחת הראשונות, כדאי לכתוב את תחילת השם בתיבת החיפוש ולהמתין; תוך זמן קצר יופיעו בתיבה הערכים הראשונים בוויקי שמתחילים באותיות הללו.
כשמגיעים לערך, הקריאה היא בדרך כלל פשוטה; כדאי רק לדעת שכל מילה המופיעה בכחול היא קישור לערך אחר בוויקיפדיה, ואילו מלים המופיעות באדום הם קישורים לערכים שצריכים להיות בוויקי אבל עדיין לא נכתבו. בחלק מהערכים יש גם הערות שוליים, שנראות כמו הערות שוליים במאמר אקדמי רגיל, אלא שכאן לא צריך לדפדף חמישה עמודים קדימה, אלא פשוט לוחצים על סימון ההערה וקופצים ישר אליה. למידע נוסף, בסוף הערך יש בדרך כלל קישורים חיצוניים (מופיעים בכחול בהיר יותר, לרוב תחת הכותרת 'קישורים חיצוניים'. דה...) המובילים לאתרים אחרים עם מידע נוסף על הנושא.

אמינות
טוב, אז הגענו למידע. אבל איך נדע שהוא אמין ואמיתי? הרי כולם יודעים שוויקיפדיה נכתבת על ידי הגולשים, ומי יודע איזה זבל הם מכניסים פנימה?
לא אחזור על הטיעונים הכלליים בזכות אמינותה של ויקיפדיה. גם אם באופן סטטיסטי ויקיפדיה אמינה לא פחות ממקורות מידע אחרים, בכל רגע נתון יש בה ללא ספק כמה ערכים שגויים, מוטים, מוטעים או חסרים. למרבה המזל, יש הרבה דרכים לזהות את הערכים הבלתי אמינים ולסנן אותם.
ראשית - הערך עצמו. קהילת ויקיפדיה טורחת לקרוא ערכים חדשים וישנים, ולסמן כאלה שיש בהם בעיות. אם בראש הערך מוצבת תבנית המציינת שהערך דורש שכתוב או עריכה הרי שכדאי להתייחס לערך בזהירות. כך גם כאשר לצד משפטים מסוימים בערך מופיעות בקטן, במיקום של הערות שוליים, המלים 'דרוש מקור' (כמו כאן למשל). כדאי גם לסמוך על עצמכם: כלל אצבע יעיל הוא שאם הערך מנוסח רע ומלא שגיאות איות ודקדוק, גם המידע אינו בהכרח אמין. בנוסף, יש בצד ימין למטה (תחת הכותרת 'שפות נוספות') קישורים לאותו ערך בוויקיפדיה בשפות אחרות. במקרים רבים הערכים דומים זה לזה (שכן תורגמו זה מזה), אבל במקרים רבים אחרים תקבלו מידע נוסף ע"י מעבר לערך בשפה אחרת, ותוכלו לבחון את אמינות המידע בערך המקורי.
כלי שני וחשוב ביותר הוא דף השיחה של הערך. מגיעים אליו על ידי לחיצה על הלשונית 'שיחה' (בשורת הלשוניות שמעל הערך). הדף הזה נועד לדיונים של קהילת ויקיפדיה על נושאים הקשורים בערך, ובמקרים רבים - בעיקר בנושאים שנויים במחלוקת - יהיו בדף דיונים ארוכים לגבי המידע המופיע בערך, שעשויים לספק תימוכין לטענות שונות, או לתת נקודת מבט נוספת לגבי המידע בערך. אם הלשונית אדומה, פירוש הדבר שלא נוהלו שיחות על הערך, וזה הזמן לעבור לכלי השלישי - דף הגרסאות הקודמות.
הדף הזה מופיע תחת הלשונית 'גרסאות קודמות' (מפתיע, לא?) ויש בו את רשימת כל העריכות שנעשו בערך, ואת רשימת התורמים. ערך שדף השיחה שלו ריק ושבוצעו בו מעט מאוד עריכות, או שאת כל העריכות ביצע אותו אדם, עלול להיות לא אמין, וכדאי להיזהר בו. במקרה כזה, במיוחד אם יש בערך פריטי מידע שאתם חושדים שהם שגויים, כדאי להשאיר הודעה בדף השיחה (ניגשים ל'שיחה', לוחצים על הלשונית '+' וממשיכים משם) - הן כדי שיענו לכם והן לטובת הקוראים הבאים.
הכלי האחרון הוא כמובן שימוש במקורות נוספים (מחוץ לוויקיפדיה) לאישור המידע. כמו בכל מקור מידע, תמיד כדאי לקבל דעה נוספת, במיוחד אם אתם לא בטוחים במידע.

התכוונתי לכתוב גם על עוד דברים, ובעיקר על מה צריך לעשות כשאתם בטוחים שמצאתם טעות, אבל הפוסט נעשה ארוך ואנחנו נמשיך בפעם הבאה (וביום חמישי יש בוחן).


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 24/8/2008 22:14, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, אינטרנט
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-26/8/2008 13:50

---

משוב חיובי (positive feedback) הוא מונח המתאר מצב שבו מערכת מגיבה לשינוי באותו כיוון שבו מתבצע השינוי. בצורה פחות מדויקת (ויותר ברורה) הכוונה היא לתופעה שמחזקת את עצמה - תופעה שככל שיש יותר ממנה, כך קל לה יותר להתחזק. כמו התרבות של עכברים שיוצאת משליטה כשאין בעיית מזון או טורפים.
זאת בניגוד למשוב שלילי - תופעה שככל שהיא מתחזקת, כך יש לה יותר התנגדות; רוב התופעות המוכרות לנו הן של משוב שלילי. הטבע, העולם, מווסתים את עצמם. אבל בתחומים מסוימים אפשר לראות לפעמים תופעות של משוב חיובי. 'בועה' כלכלית היא תופעה כזו: המניה עולה כי אנשים קונים, אנשים קונים כי המניה עולה. וחוזר חלילה. בתחום הכסף, משוב חיובי הוא תופעה נפוצה (עד גבול מסוים, שאז הכל מתמוטט, שזה סוג של משוב שלילי קיצוני).
אבל משוב חיובי פועל לא רק על כסף, אלא גם - ואולי יותר - על רעיונות. לאו דווקא רעיונות 'גדולים' כמו 'הגלגל' או 'דמוקרטיה', אלא מיני-רעיונות קטנים וקלים לשעתוק, כמו אלה שדוקינס קרא להם ממים. נניח, קטע מוזיקלי. או קליפ. או פרסומת לבלנדר.
עולם הרעיונות היה תמיד נתון למשוב חיובי. שיר, זמר, סרט, כוכב קולנוע פופולריים 'כי הם פופולריים'. הרצון להשתייך, הצורך להבין על מה כולם מדברים - כל אלה דוחפים במפורש את הפופולרי למגה-פופולרי. אלא שבעבר היה צריך לעשות את הצעד הראשון, את המעבר מאלמוני לפופולרי, בדרך אחרת. היה צריך שמפיק מוזיקלי/ציד כשרונות/מרגול יגלו את האלמוני ו'יעשו ממנו כוכב'. זה יכול להיות מאוד מהיר (תשאלו את נינט) אבל צריך לעבור שלב ראשוני של סינון אצל 'מישהו למעלה'.
אבל האינטרנט (ובפרט - יוטיוב) משנה את כל זה. המשוב החיובי יכול עכשיו להתחיל ממש מההתחלה. למשל, נניח שאתה מנהל חברת בלנדרים קטנה ביוטה, שאוהב - להנאתו - לבדוק אם הבלנדרים יכולים לטחון חתיכות עץ. ונגיד שיש לך מנהל שיווק, שחושב שיהיה נחמד לצלם אותך טוחן כמה דברים מיוחדים, ולשלוח לחג המולד לכמה לקוחות חשובים. ונניח שאתם מוציאים 50 דולר על חלוק, משקפיים וכמה דברים לטחון, מצלמים חמש פרסומות והולכים לישון בתקווה שמחר תמכרו עוד בלנדר.
אבל משוב חיובי הוא כלי חזק מכל בלנדר, ותוך ימים אחדים הסרטים הופכים ללהיט עולמי, עם מיליוני צפיות, והקהל דורש עוד ועוד (עד היום הופקו 73 סרטונים, ונצפו יחד כמאה מיליון פעם).
עוד דוגמה? בבקשה.
מאט הארדינג היה בחור צעיר, יוצר משחקי וידאו, שהחליט להשקיע את הכסף שהרוויח בהייטק בטיול ברחבי אסיה. יום אחד, בהאנוי, הציע לו החבר שטייל אתו, 'למה שלא תעמוד פה, תעשה את הריקוד המטופש שאתה עושה תמיד, ואני אצלם אותך?'. הגאג יצא מוצלח, והארדינג החליט לצלם את עצמו רוקד בכל מקום בטיול, ובעוד כמה מקומות בעולם. ועשה מזה קליפ.
עבר זמן מה. אנשים התלהבו והעבירו אחד לשני את הקליפ. מישהו בחברת מסטיקים התלהב, והציע למאט הצעה שאין לסרב לה: לחזור על העניין ביותר מדינות, על חשבון החברה. מאט עשה קליפ שני, והפופולריות הצטברה. אנשים התחילו לשלוח אימייל שמבקשים ממאט לבוא לארצם ולרקוד אתם את הריקוד המטופש שלו. אז מאט פנה לחברה, והם הסכימו לממן עוד מסע בעולם. ועוד קליפ. הקליפ הזה עלה לרשת ב-20 ביוני, וכבר יש לו כמעט שש מיליון צפיות ביוטיוב. בשלושה שבועות. ויש בזה משהו אופטימי.



יש כמובן עוד דוגמאות, ובעצם זה שאני מביא אותם כאן אני תורם למשוב הזה, לכך שאם משהו פופולרי אז פתאום הוא פופולרי מאוד, הוא חלק מהתרבות, מהשפה, בכל העולם. אפשר לחשוב על זה כאיום ואפשר לחשוב על זה כשיא הדמוקרטיה. ואפשר פשוט לרקוד.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 11/7/2008 23:43, ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, אינטרנט
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-13/7/2008 21:11

---

אהבת חינם ואהבה חינם (וגם: אירועים לסוף דצמבר)
לי כתבה על פייסבוק, הרשת החברתית החדשה שכוווולם נמצאים בה, וסיפרה איך מוצאים שם אהבת חינם. ובעוד שאהבת חינם (כזו שלא תלויה בדבר) היא באמת הדבר הכי יפה בעולם (פרט אולי לכריך כבש, חסה ועגבניה), לי יש תחושה שזה לא בדיוק מה שמקבלים שם.
לקבל חיבוק סתם ככה זה באמת דבר נהדר (ואחת הסיבות היחידות להגיע לפסטיבלים בסגנון 'בומבמלה') אבל חיבוק וירטואלי וכל מיני 'אפליקציות מגניבות' זה ממש לא אותו דבר. הרי כבר היום אנשים יכולים לשלוח במייל כל מיני דברים נחמדים, שטויות וחיוכונים לחבריהם (והם גם עושים את זה, לפחות מי שלא יודעים ש-90% מהדברים האלה נמחקים אצלי מיידית). למה שכל מיני קשקושים וירטואליים ומחמאות-על-שום-דבר יעשו לי טוב על הלב? אני מעדיף לקבל מחמאות על משהו שעשיתי - קטן או גדול - ולא סתם מהאוויר. אני מעדיף לקבל מחמאות/מסרים/חיבוקים שהאדם ממול השקיע בהם שנייה (ובעולם האמיתי צריך להשקיע לא מעט פתיחות כדי לתת חיבוק למישהו שלא-ממש-מכירים), ולא כאלה שבאים חינם עם חשבון המשתמש ברשת החברתית.
כדאי לשים לב ש'חינם' כאן פירושו 'ללא תשלום', ולאו דווקא 'ללא סיבה', כמו במשמעות המקורית של 'אהבת חינם' (כניגוד ל'שנאת חינם' שבגלל חרב בית המקדש). בפייסבוק מקבלים אהבה חינם, אבל זו לא אהבת חינם במובנה המקורי; ודווקא בגלל שהיא בחינם ולא עולה יותר מדי לשולח, היא גם לא שווה הרבה למקבל (או לפחות לי כמקבל תיאורטי). עצם העובדה שכולם שולחים לכולם חמודונים ונשנושונים גורמת לירידה חדה בערכם - שנאמר, "אם כולנו מיוחדים אז אף אחד לא מיוחד". אני מעדיף לקבל מחמאה מכוונת לקטע בבלוג או למייל.
והאמת שזה גם לא ממש חינם, אלא אם חיים באיזה אי בודד. כי ההרשמה לפייסבוק, הכניסה לחשבון, איתור החברים ומשלוח כל מיני דברים (כדי לקבל חזרה) צורכים משאב די חשוב, הלא הוא זמן; בלי לבדוק, אני מניח שזה צורך בערך את כמות הזמן שצריך כדי לנהל בלוג (או אולי קצת פחות). אין ארוחות חינם.
מה שכן, יש לי אמונה אמיתית שיש אנשים שיודעים להשתמש בכלי הזה (פייסבוק) כדי לתת מעומק הלב ובלי להתחשבן - אבל זה פשוט בגלל שככה האנשים האלו. אבל אותי לא תמצאו שם בתקופה הקרובה; הרשת החברתית שלי היא צמד הבלוגים החביבים שלי ואלה שאני מבקר בהם, וזה מספיק לי מעל-על-הראש.

---

ואחרי ששכנעתי אתכם ששום דבר אינו חינם, אני אסתור את עצמי ואזמין אתכם לקבל משהו בחינם. בשבוע שאחרי-הבא ייערכו שני אירועים לרגל צאת ספר השירה שלי, 'סימני נשיכה'. הראשון (כרונולוגית) ייערך במרתף 10, מועדון הסטודנטים של עיריית חיפה ב-24/12/07:






השני, יומיים אחר-כך, הוא ערב ההשקה הרשמי מטעם ההוצאה (הליקון), וייערך בפאב 'לימה לימה' בתל אביב:





(התמונה בשתי ההזמנות היא זו המופיעה על כריכת הספר)

קוראי הבלוג בישראל מוזמנים מאוד-מאוד-מאוד להגיע לערב הקרוב למקום מגוריהם (לצערי לא היה זמן לארגן ערב גם בירושלים) ולהפציץ אותי בשאלות אם משהו לא ברור. לקוראינו בתפוצות - אולי פעם אחרת (-:


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 12/12/2007 23:13, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, אינטרנט
50 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רותם ב-17/12/2007 23:18

---

לומר לא
קמתי היום הפוך כמו קפה, למרות שהלכנו לישון מוקדם. אי שם בלילה הפך טריסטן את סיר המים שעל ההסקה, והעיר את שנינו בבום-בום-בום גדול, ואף כי הצלחתי לגרור את עצמי מהמיטה ולספוג את המים בסמרטוטים, לא חשבתי עד הסוף ולא מילאתי את הסיר מחדש. התוצאה היתה לילה יבש עם ההסקה, ובבוקר תסמינים המזכירים וירוס - אף סתום וכאב-מגרד בעומק האוזן - ואיתם שפתיים יבשות. לתחושה המסויטת הוסיפה השמש שסירבה לעלות והותירה אותנו עם עננות חלבית לכל אורך היום. אבל את האפקט המלא הרגשתי רק אחרי שסיימתי את העבודה שתכננתי להיום וניגשתי לכל מיני סידורים ותוכניות שהיו לי לשבת.
אחד הסידורים הפך - ברגע שנגעתי בו - לבור אנרגיה חסר גבולות. היה זה מיזם שפנו אלי לקחת חלק בו - טור קבוע במגזין אינטרנטי חדש, עם ביקורת תרבות ועצות לכותבים צעירים. משום מה, בתכתובת האימייל שלי עם היזם, הרעיון קסם לי; ומשום מה הצלחתי גם לשכנע את עצמי שאוכל לדחוק כתיבה של שני טורים כאלה בשבוע ללוח הזמנים שלי, שכבר עכשיו נראה בלתי סביר בעליל ובשבוע שאחרי-הבא יתווסף אליו גם אותו קורס גרמנית מאיים שתלוי מעלי מזה זמן מה. וכך, מתוך התעלמות מוחלטת מעצמי ומהעובדה שהאתר חדש ולא-מוכר ושהעבודה נעשית בו בהתנדבות - הבטחתי לעורך מאמר עד סוף השבוע.
והנה, סוף השבוע הגיע, סוף סוף יש לי זמן, אבל המלים לא באות. לא מצליח להתרכז, לא מצליח להגיד מה שיש לי לומר, והכל נראה יומרני או תפל. ובניגוד לבלוג, כאן יש לי אחריות על הדברים, ואיני יכול למחוק או להוריד פוסט אם בא לי. ככל שהמשכתי היה לי יותר ויותר ברור שזה לא ילך, אבל התעקשתי; היה לי קשה להגיד לא, וביטויים כמו 'אבל הבטחת', או 'אבל הוא סומך עליך' המשיכו לצוף לי בחלל הראש כמו צרעות מזמזמות ומבחילות.
זו פשוט בעיה קבועה אצלי, חוסר היכולת לסרב לפרויקטים, לרעיונות, להצעות לעשות משהו או לעזור במשהו. תמיד אני מתנדבר לעזור, להזיז, להפיק, כי אחרת מי יעשה את זה. ואז כמובן בבית מקלל את עצמי על כל מה שאני לוקח על עצמי לעשות.
אז לא. פשוט לא. אחרי מנוחה קצרה נשמתי שתי נשימות והודעתי לעורך שלא יהיה לי זמן לפרויקט הזה. והרגשתי הקלה עצומה, שרק התחזקה כשבסוף סגרתי עם העורך שאפרסם כתבות 'מתי שמתאים לי' ולא על בסיס קבוע. אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שכיף לי לכתוב כשאני רוצה ומה שאני רוצה, ואם זה אחרת זה חייב להיות כרוך באיזשהו רווח בשבילי. זה כל-כך פשוט שאני חייב להדביק את זה על המחשב ולקרוא לעצמי כל יום לפני השינה. לא למכור את עצמי בזול. להגיד לא.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 17/11/2007 17:03, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30, אינטרנט
22 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רותם ב-23/11/2007 15:44

---