שירה עברית
בגיחה הקצרה שלי לארץ הספקתי גם קצת להתעדכן בעולם העמוס ורווי-המתחים של כתבי-העת לשירה בישראל. לכאורה, מדובר באבסורד אמיתי, שכן, כפי שכתבה שימבורסקה, רק 'אחדים אוהבים שירה', והרבה מאלו הם המשוררים עצמם, ובישראל - על אחת כמה וכמה; במצב כזה, נראה היה הגיוני שחובבי השירה בישראל יתאחדו בכתב-עת אחד או שניים איכותיים וינסו יחד להביא את שירתם לקהל הרחב, או לפחות לקהל המצומצם של שוחרי האמנות. אלא שזה לא קורה: כתבי-עת לשירה צצים ללא הרף, מכל המינים והצבעים, החל מכתב-פלסתר על נייר עיתון שכמה שירים מצורפים אליו כתירוץ ('כתם'), המשך בכתב-עת סטודנטיאלי שהעיצוב הוא הנקודה החזקה ביותר בו ('מגמה') וכלה אפילו באסופה נאה של שירים בכריכת קרטון הצהרתית עם מסע השקה כלל-ארצי לגיבוי ('דקה'). על רקע המבול המטורף הזה הופכים מיד כתבי-העת החדשים של השנה-שנתיים האחרונות ('הו!', 'מטעם', 'מעין' וכו') לוותיקים בשטח, ואלו שיוצאים כבר מספר שנים ('משיב הרוח', 'שבו') לוותיקים-שבוותיקים; אין מה לדבר על כתבי-עת שיוצאים 15 שנה או יותר, שכן בזמן המואץ של היסטוריית כתבי-העת הם נראים כמי שהופיעו בד בבד עם התפרדות היבשות והתפתחות האדם מן הקוף, אי-שם בשחר ההיסטוריה.
15 שנה, אגב, לא היה פרק זמן שנזרק סתם כך; זהו, בערך, משך קיומו של כתב העת 'הליקון', שהוא גם נושאן של מספר מתקפות מצד כתבי-העת האולטרה-צעירים. 'הליקון' אמנם נולד כאוונגארד, תוך ניסיון לקרוא תיגר על כתבי העת הוותיקים של אותה תקופה ועל שיטת הקליקות ששלטה אז בשירה הישראלית, אבל כיום, בעיני כתבי-העת החדשים, הוא הממסד השירי בהתגלמותו. ולא רק בעיניהם: הרי ההוכחה הטובה ביותר להיותו של מוסד 'מרכז' בתחום מסוים, היא עצם העובדה שהשחקנים החדשים בשיח (אנשי השוליים) תוקפים אותו שוב ושוב (יש תיאוריה יפה של איתמר אבן-זוהר על הנושא הזה). המתקפות הן אולי אף סימן מובהק יותר למרכזיות של 'הליקון' מאשר נסיונות החיקוי (ביניהם כיתת השירה שפתחו אנשי 'משיב הרוח' כדוגמת בית הספר לשירה של 'הליקון'), ולו בגלל שהן מוכיחות שאפילו למתנגדים האידיאולוגיים של השיטה קשה להתעלם משחקן כה מרכזי בשטח.
הנקודה המעניינת היא שהמרכזיות של 'הליקון' ברורה בערך לכולם - פרט לאנשי 'הליקון' עצמם. הסיבה פשוטה: כשמסתכלים מבפנים, ניתן לראות שכל פעילות הליקון מתבססת על 3-4 עובדים בשכר ומספר מצומצם של מתנדבים, וקשה לראות איך גוף יכול להיות 'מרכז' על בסיס רעוע שכזה. אולי העובדה ש'הליקון' היא בכל זאת מרכז מעידה יותר מכל על מצבה הקשה של השירה בישראל: נראה שכתבי-עת רבים מתקוטטים על עור הדוב כאשר ברשותם, במקרה הטוב, עכבר.

---

נקודה מעניינת אחת לגבי מבול כתבי-העת החדשים (כולל עוד כמה המוקדשים לפרוזה) היא שכולם נדרשים לפורמט הישן והטוב של דפוס על נייר. על אף היתרונות המובהקים של האינטרנט (פחות הוצאות, יותר נראות), ובניגוד לטיעונים המסורתיים המציבים את הפלורליזם של הרשת כגורם מרכזי בהתפוצצות מרחב היצירתי, בחרו "מגמה", "דקה", "כתם", "אשמורת", "מסמרים", "מעין", "אורבניה" ואחרים לצאת דווקא בדפוס, ואילו שני הנסיונות שנעשו עד כה ליצירת כתב-עת אינטרנטי לשירה - "דג אנונימי" ו"אוקפי" - הלכו לעולמם בשלב מוקדם ולא הותירו יורשים משמעותיים. מה זה אומר? האם העמדה המסורתית, המעניקה חשיבות דווקא לנייר, ניצחה? ואיך זה שלא קם עדיין מישהו רציני והקים אתר שירה ראוי לשמו, לאו דווקא בפורמט המגביל של כתב-עת היוצא אחת לחודש, אלא כזה המנצל את יתרונות האינטרנט?

---

פינת הגילוי הנאות:
1. אני בוגר כיתת השירה של 'הליקון', לימדתי בכיתת השירה, השתתפתי כמפיק בפסטיבל "שער" וספרי הראשון עומד לראות אור בקרוב בהוצאה.
2. פרסמתי שירים בחלק לא קטן מכתבי העת המצוינים לעיל, ואני מכיר באופן אישי כמה מהעורכים.
3.עייפתי מתגובות שמאשימות אותי, ישירות או בעקיפין, בהתנשאות. אני תוהה כמה מתוכן נובעות מהזיהוי שלי עם 'הליקון' לאור סעיף 1, ומהוות נגזרת של המתקפה על 'ממסד הליקון' הנערכת כיום בישראל.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/1/2007 00:38, ושייך לקטגוריות אמנות, שחרור קיטור, אינטרנט
3 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-19/1/2007 11:45

---

אינטרנט זה מותרות
עכשיו באמת יום א' בבוקר, שזה אומר שקמים מאוחר (אסנת עוד ישנה), מנסים לא לעבוד המון (וממילא כל החנויות סגורות) והולכים לאופרה בערב. רגיעה.
קודם כל, אין ברירה אלא להודות שלעלות לכאן ולראות "9 תגובות" על הפוסט הקודם זה מחמם את הלב, ומיד גרם לי לשבת ולכתוב עוד. האינטרנט ללא ספק מספק פה איזה חבל לקבוצת התמיכה הישנה שלי בארץ, וזה גם מקשר אותנו לעוד סיפור קטן על גרמניה.
אז ככה, זוכרים את הימים שבהם חיבור האינטרנט היה לפי שעות גלישה, ואחרי כל בדיקת אימייל או קריאת פורום היה צריך להתנתק, כי משלמים על כל דקה? את הימים שבהם חברות האינטרנט עדיין לא היו יורדות על הברכיים ומתחננות שרק תגלשו אצלם, חופשי-חופשי, תמורת תשלום קבוע של 40-80 שקל לחודש (ועוד פחות אם אתם יודעים לאיים)? אז הפעילו את מכונת הזמן ובוא אתי לטיול בארץ האינטרנט הגרמני.
כשהגענו, היינו חסרי ידע בכלום. אבל דבר אחד ידענו - כדי להתמקם, אנחנו צריכים חבילת תקשורת: טלפון סלולרי מקומי, טלפון בבית, אינטרנט. המחשבה הראשונה היתה שהכי פשוט יהיה לעשות הכל באותה חברה. בזוכרנו את צווחות הגיל שבהן חברות ישראליות מקדמות לקוחות חדשים, חשבנו שאם נבקש חבילת סלולרי+אינטרנט+טלפון בבית נהפוך מיד ליקירי הספק ונקבל הנחות יפות. מאחר שכוח וזמן לעשות השוואת מחירים לא היה לנו, ביקשנו מירון (המורה של אסנת) להמליץ לנו על חברת הסלולרי שלו, וכך עשה, ואנחנו נכסנו ל-vodafone ובילינו כחצי שעה בשיחה בגרמנית בלבד (אף אחד כאן לא מבין אנגלית) שבסופה היה לנו את כל מה שאנחנו צריכים...
אבל רק כשהגעתי הביתה, ראיתי שהעסקה הסלולרית אולי מצוינת, וגם בטלפון בבית זה מסתדר יפה, אבל בתחום האינטרנט יש הגבלה של מספר השעות לחודש - דבר שפשוט הייתי כל-כך לא רגיל אליו שלא חיפשתי אותו בדף הפירוט. ההגבלה נהיתה אפילו די חמורה - 60 שעות בחודש, זה הכל - והתשלום על שעות חריגות היה גבוה מאוד.
מיד נזפתי בעצמי וחיפשתי בדף פירוט התשלומים את החבילה הבלתי מוגבלת, שהרי חייבת להיות אחת כזו. ומצאתי. גלישה בלתי מוגבלת בשעות, ב- 50 יורו לחודש. לא פחות ולא יותר. השתנקתי קלות והחלטתי לבדוק אופציות אחרות, אבל עם כל שאר הדברים לא עשיתי זאת בינתיים. מה שנשאר הוא לנסות לברר בכמה שעות אני באמת משתמש בחודש, לבדוק חברות אחרות, להשוות מחירים, והכל בגרמנית.... או לצמצם את השימוש ולהתנתק ברגע שאני לא ממש צריך את הרשת, שפירושו - בגלל שחצי מהתוכניות שלי לקשר עם הארץ התבססו על אינטרנט מהיר וחופשי - לצמצם את מערכת התמיכה שלי ואת הקשרים עם החברים. בחירה קשה.

מצד שני, בצד החיובי ובאותו נושא, הצלחתי הבוקר סוףסוף להתנתק מחברת האינטרנט הישראלית שלי, אחרי שמונה שיחות עם נציגי לקוחות, מנהלים ומי יודע מה, ובלי שהייתי צריך לאיים בתביעה או בפנייה למדורי הצרכנות. הוריי הידד!

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/9/2006 10:54, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., מעברים 10-20-30, אינטרנט
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של חברה ב-11/9/2006 13:42

---