יראת אלוהים (שיר)

אני מסתכל מקרוב
על הפירורים שנפלו למקלדת.
הם חיים בזוהמה,
מדי פעם מכה בהם מקש מלמעלה
בסדר אקראי (או לפחות לא מובן)
שלפעמים יש בו דוגמאות אך לעולם אינו חוזר באותו אופן בדיוק
גם אם יש מקומות מועדים יותר לפורענות
למשל מתחת לאות י'
שנמצאת ליד ו'
שלא לדבר על ה'
(יש מי שחושב - בטעות - שזהו שם האל המתעלל בהם)
במקומות האלה למדו התושבים כבר מה לעשות
כלומר שאין מה לעשות
והם אינם חושבים הרבה על העתיד
רק מסתתרים בחרכים
מביטים למעלה
מתחבקים


{אולי בהקשר של הפוסט על אלוהים מקודם, ואולי סתם. נכתב לפני יומיים}שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 11/2/2007 20:06, ושייך לקטגוריות אמנות, סיפרותי, המחשב ואני
6 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של mishpat1 ב-15/2/2007 19:01

---

אלוהים אדירים

לפני מספר ימים, בעוד אנו סוחבים קניות מהסופר בתוך שלג מעורב בגשם, הפתיע אותנו מסר שהופיע, לבן-על-גבי-שחור, על לוח המודעות של אחד הבתים בסביבה (ראו תמונה משמאל). להלן תרגום השלט לקוראינו שאינם קוראים גרמנית: "אני חייב לדבר איתך! חתום: אלוהים".
בהתחלה זה נראה לי קצת משונה, אבל די מהר הגעתי למסקנה שזו דרך חדשה של הכנסייה להגיע למאמינים, מעין 'שיווק ישיר'. אם פעם המאמין היה פונה לאל בעת צרה, כעת המסר פונה ישירות אל האדם ואומר לו באופן אישי - אתה, אתך אני צריך להחליף כמה מלים. משהו כמו ה-I want you בפוסטרי הגיוס הנודעים של הדוד סם. האפקט הוא רב-תכליתי: למי שמרגיש אשם על משהו, הפניית האצבע אומרת 'נתפסת', וה'אני צריך לדבר אתך' מגיע בטון ההורי של "אני ואתה חייבים לנהל שיחה רצינית". ומי שאשם, מרגיש באותו רגע את ההאשמה נוחתת עליו מהסמכות העליונה ביותר (זה כמובן עובד רק אם יש בך שביב של אמונה מלכתחילה, מה שכנראה נתון באזור בו אנחנו גרים).
מצד שני, מי שמרגיש שהוא על הסוס, יכול לראות בזה איזשהו אישור שאלוהים שם לב אליו, ובחר בו לשיחה אישית וצפופה על המצב ועל איך אפשר לשנות משהו. מה רע בלהיות קצת משיח, או לפחות נביא?

---

אני, אגב, אוהב את השם 'אלוהים'. קראתי פעם מאמר שטען כי קיומו של השם הזה בעברית, הבנוי כצורת רבים, הוא שריד לאמונה באלים רבים שהיתה נפוצה בכנען ההיסטורית. אולי בגלל שהאמונה שלי היא יותר פוליתאיסטית ופאנתאיסטית ממונותיאסטית, אני מרגיש קרבה לכינוי הזה, הפותח את האפשרות לסוגים ומינים שונים של 'אלוהים'.

---

שלג זה כיף, בין אם הוא יורד ובין אם הוא על האדמה, וגשם זה עוד נסבל, אבל על השילוב הזה של שלג וגשם היורדים יחד (באנגלית קוראים לזה sleet) הייתי רושם לאלוהים (מי שלא יהיו) הערה בתיק האישי.

---

גם את הפוסט הזה נאלצתי להעלות בבוקר ולא בלילה, כי משום מה וודאפון לא התרגשה מכך שאנחנו משלמים לה הון תועפות על אינטרנט נכה-משהו ולא אפשרה לי להתחבר אתמול בערב. או זה, או שהרגזתי איזשהו אלוהים.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 8/2/2007 09:37, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, המחשב ואני, אינטרנט
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של לי ע ב-9/2/2007 08:22

---

שודדי הזמן
בגלל העבודה שלי כמתרגם והרצון שלי לעדכן בבלוג, אני נמצא הרבה על המחשב, והרבה מזה - באינטרנט. וזה, בתורו, גורם לתופעה מוזרה: בלוקים שלמים של זמן נעלמים פתאום מחיי. לפעמים קורה שאיכשהו, למרות שלא קמתי מהמחשב מהבוקר עד הערב, הצלחתי לעשות רק עבודה של חמש שעות, וזה לא בגלל שעבדתי לאט במיוחד.
כשניסיתי לעקוב אחרי הזמן האבוד גיליתי שזו משימה קשה (תשאלו את פרוּסט). מה שכן, ברור שזה קשור איכשהו לאינטרנט. כל עוד אני מתרגם מול הוורד בלבד, הכל בסדר; אבל אם לרגע אני מגיח לויקיפדיה כדי למצוא קצת יותר מידע על שבט הצוציל, ו-הופ! אני מוצא את עצמי אחרי שעתיים, מתקן את הערך על דייגו ריברה בוויקי העברית, כשבדרך למדתי הרבה דברים לא חשובים על איך מתחלפים נשיאי ארה"ב. ואם אני מעז לקפוץ לפורום תרגום כדי לשאול אם מישהו שם יודע מה זה Backstrap loom ואיך בשם קצאלקואטל מתרגמים את זה לעברית, מיד אני מגלה שממתין לי שם דיון פילוסופי מרתק על שפה, בלשנות, הבנה הדדית ופילוסופיה של הלשון, ו-הופ! עוד שעה וחצי נשאבו לחור השחור של הזמן. ואיך אני יכול לעדכן את הבלוג בלי להימשך לבלוגים האחרים בקבועים שלי, ללינקים שלהם, וללינקים שלהם ו.... טראח, אני מעבר לאופק האירועים, מרחף באתרים לא ידועים ונדהם שוב מעומקה וממורכבותה של הרשת (שלוש שעות נגוזו כלא היו, אבל יש לי המון אם-פי שלושים חדשים של שירים שמעולם לא שמעתי).
אז עיתון טיים הכתיר את גולש הרשת האינטרקטיבי כאיש השנה, והיה על זה אפילו פרויקט בישראבלוג (שלא השתתפתי בו כי לא הספקתי), ואפילו התגאיתי קצת (בהיותי בלוגר ותורם לוויקיפדיה, כך שאני איכשהו חלק מהקבוצה הזו), אבל מסתבר שלמרות השימוש הנרחב שלי באינטרנט עד עכשיו, רק לאחרונה התחלתי להבין כמה תוכן, מידע, קשרים ופינות אבודות מסתתרים במרחב הזה. שלא לדבר על פינות אפלות, שם עלולים לשדוד מכם את המשאב החשוב ביותר: זמן. ההצעה שלי? לא להתפתות לעסקאות בשטח, אבל אם כבר תופס אתכם איזה אתר עם html גדול ודורש:"הזמן או החיים", אל תיאבקו; יכול להיות שאפילו תיהנו בסוף.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 30/12/2006 21:22, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, הומור, עבודה
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ארי ב-31/12/2006 11:24

---

טכנולוגיה היא קיר
דווקא היה יום נאה היום, ולמרות אי-הצלחה בשלב הראשון הצלחנו לבסוף לגרום לטכנולוגיה (במקרה הזה מיקרופון, מיני-דיסק מחשב וצורב) לעבוד לטובתנו. אבל זה הזכיר לי שבדיון על התלות בטכנולוגיה שכחתי להוסיף בסוף שיר שכתבתי בזמנו בגרליץ, לאחר תקרית המחשב והסודה (שגרמה, אגב, למחשב הנייד שלי סניליות קלה אך מתמשכת: עכשיו בכל פעם שהוא מתעורר הוא שוכח את התאריך והשעה), שיר שעוסק בתלות שלי בטכנולוגיה מנקודת מבט אחרת. אז הנה הוא.

החומה
טכנולוגיה היא קיר
שמגן עלי מפני
מסעות ציד ביער מושלג
קרב היאבקות מיוזע
עירום
ללא מזרן
במבצר הבינארי שהכל בו במסגרת הכללים
אני מתחבא
שולח אצבעות ארוכות מכל חץ
להפעיל את העולם.
מאחורי הקיר אני
קיפוד ים מתכדרר
שיכול רק לבכות
דרך חרכי הירי
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/12/2006 01:42, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, אמנות, סיפרותי
6 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-12/12/2006 00:06

---