ארבעת היסודות
אוויר
בימים האחרונים חווינו תקלת-אינטרנט מסוג חדש: בניגוד לפעמים הקודמות, שבהן נותקנו מהעולם לימים ארוכים, הפעם האינטרנט פשוט 'הבהב': רגע יש - רגע אין. רגע יש תקלהב כללית באזור - ורגע הכל זורם כסדרו. וכשנדמה היה שהחיבור הסורר לאינטרנט סודר סופית, פתאום ג'ימייל קרס. ואולי בעצם לא ג'ימייל, רק הקונטקטס. או רק הצ'אט. אבל בעצם עכשיו זה עובד - עד ששוב האינטרנט שובק (לעשר דקות מרגיזות).
התוצאה היא שהביטחון-של-מאה-אחוז שדברים יעבדו נשחק מאוד, והחרדה מהישנות התקופה האיומה של חג המולד אשתקד (אז חברת הכבלים הותירה אותנו מנותקים 12 ימים ארוכים) גורמים לי בימים האחרונים להתנהג כמו שחיין לא-מנוסה, שמכניס את הראש למים אבל כל פעם מוציא אותו כדי לנשום קצת אוויר, הרבה יותר מוקדם מכפי שצריך לפי כללי הסגנון; כאילו חושש, שהפעם לא יהיה לו מספיק אוויר כדי לעלות חזרה. כך בדיוק אני מוצא את עצמי חושש, בכל זמן שאני לא בדיוק-בדיוק גולש, שלא יישאר לי מספיק אינטרנט בשביל לסיים את המשימה - להעלות פוסט, לבדוק את מזג האוויר למחר, לנהל שיחה עם חברים.
יצא לי לכתוב בסיפור 'ליכנטנשטיין' (שהתפרסם בהמשכים בבלוג השני) מטאפורה קיצונית של ניתוק מהאינטרנט ככריתת איבר. אבל עכשיו, המטאפורה היא אוויר ולא איבר (ואני תוהה אם זה יותר או פחות קיצוני).

אדמה
בהבהוב-האוף הארוך ביותר של האפיזודה הנוכחית, שנמשך מספר שעות שלשום אחה"צ, החליטה אסנת לקחת את העניינים מהידיים ולנתק אותי ממסך המחשב ומהבדיקה התמידית 'האם חזר? ועכשיו??' על ידי השלמת משימה שתוכננה כבר זמן רב: נסיעה לחנות 'עשה זאת בעצמך' וקניית אדמה, עציצים ואדניות כדי להעביר את כל הצמחים הגדלים ליד החלון במטבח לכלים גדולים יותר, שלא יהיה להם צפוף. אני אישית מעולם לא התעסקתי עם הדברים האלה, אבל היה משהו בקנייה - ועוד יותר מכך, בהעברה של המצחים מעציץ לעציץ תוך פירור אדמה בידיים - שעשה לי טוב. ובאותה מידה, עשה לי טוב לבשל היום, תיאורטית על חשבון זמן עבודה. כי עם כל הכבוד לעבודת התרגום, שיש לה תוצרים בדמות ספרים עבי כרס בעברית, יש משהו רב-עוצמה בעבודת הידיים, הנוגעות באדמה ו/או מעבירות מים ו/או חותכות כרישה - ועושות את הדברים באמת, לא בעסקי אוויר (לופט-געשעפט).

מים
בין הבהוב להבהוב, בין הכבלים לג'ימייל, נחתה עלי עוד חדשה אינטרנטית משנה-עולמות:
עין הדג, אתר קולנוע נפלא שהיה הבוקמרק הראשון שלי ברשת והמקום הראשון שבו פרסמתי מהגיגיי באינטרנט, נסגר השבוע אחרי תשע שנות פעילות. ואף כי פעילותי באתר הצטמצמה מאוד בשנים האחרונות (ול בגלל שמאז שעברנו אנחנו רואים הרבה פחות סרטים), הוא עדיין אחת התחנות הקבועות שלי ב'סיבוב האינטרנט'. ואם החיבור למייל ולחברים ולקוראים ברשת הוא אוויר, הרי ש'עין הדג' - אולי בגלל צבעו הכחלחל - הוא המים, המקום שהרווה אותי כל-כך הרבה פעמים (וגם אפשר לי לשחות... המטאפורות פה לא נגמרות).

אש
שבוע מטורף עבר על כוחותינו. איכשהו, כולם חזרו מהחופש ומראש השנה והחליטו שזהו, הגיע הזמן ליצור קשר. חברים ישנים אמרו שלום, פרויקטים ישנים הרימו ראש, התחלות חדשות החלו, סידורים בירוקרטיים הרימו את ראשם המכוער (ולהם יוקדש פוסט נפרד) ומגוון עשיר של הפתעות, טובות כרעות, נפלו בחיקנו ובחיק חברינו. התרגשתי לשמוע את לי שרה; שמחתי לגלות שענבל (חברה ותיקה ומגיבה קבועה בשני הבלוגים שלי) סוף סוף החליטה להפסיק לתפוס טרמפים על בלוגים של אחרים ופתחה בלוג מרתק משלה; ובתוך כל זה, נא לא לשכוח שזוטא עדיין חי ובועט (ובאחרונה מגלה פעילות גם בפייסבוק - זאת כמובן בהנחה שהאינטרנט מואיל בטובו לעבוד).
בשבוע מטורף כזה (וזה עדיין לא חצי מהעניינים, תאמינו לי), לא פלא שהיום אני ואסנת קצת עלינו זה לזו על העצבים. זה לא היה נעים ו/או נחמש, אבל באיזשהו מקום - בהתחשב ששנינו עקשנים ושהשבוע הזה היה סוג של יורה רותחת - אני חושב שפשוט לא היתה ברירה, וטוב שהאש פרצה (וכובתה, אל תדאגו). שריפות הן חלק ממחזור החיים בטבע. ולפעמים היער זקוק להן כמו לאוויר.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/9/2009 00:32, ושייך לקטגוריות מונולוגים מהאמבט, המחשב ואני, הומור, אינטרנט, שחרור קיטור
14 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-28/9/2009 11:59

---

circles and circles again
(ווי אינטראפט ד'ה סירייס און קוקינג אלואון פור ד'יס ברייקינג ניוז בולטין)

זה היה מוזר:

בדרך-לא-דרך, שכוללת דווקא את האתר המשוקץ פייסבוק, גיליתי שאחת האקסיות היותר-מיתולוגיות שלי מלפני שנים רבות היא גם בלוגרית, שתחזקה במשך כשנתיים בלוג בישרא, ובמשך שנה ומשהו גם השתייכה פלוס-מינוס לאותה קבוצת קוראים וכותבים (או אם נדייק, קוראות וכותבות) שאני הסתובבתי בה, וראיתי את התגובות שלה פעמים רבות אצל חברות משותפות, ואפילו הגבתי פעם אחת אצלה בבלוג -

ולא ידעתי שזו היא.
היא כתבה את הבלוג בשם שאינו השם האמיתי, בלי תמונה, ובכך שהמון-המון מים זרמו באוקיינוסים מאז העבר המשותף שלנו ושום דבר שהיא כתבה לא הדהד לי בראש.
אני זוכר אפילו שהתרשמתי אז מהבלוג וחשבתי להכניס אותי לקבועים שלי, אבל היו לי כבר יותר מדי ברשימה והחלטתי לוותר.

וזהו בעצם, אבל יש בזה משהו מאוד מבלבל, ומעל לכל מזכיר את השורה בכותרת של הבלוג, שלקוחה משיר של טורי איימוס שהיה אולי השיר הכי 'משותף' שלי ושל אותה אקסית, וכשחשבתי על הפוסט הזה מצאתי אותו אפילו ביוטיוב באיכות סבירה (מה שלא קל לגבי שירים של טורי שרובם משום מה מועלים ליויטיב באיכות גרועה בהופעה חיה), אבל עכשיו לא בא לי להעלות אותו, ולו בגלל שזה כמעט כמו לנסות בכוח להזכיר משהו שאבד.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 12/9/2009 19:44, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, מטאבלוגיקה, סטיות אישיות
16 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-15/9/2009 13:30

---

תובנות על תובנה
הכל התחיל כשניקדתי שיר שנשלח ל'זוטא' לפני גיליון או שניים. בשיר הופיעה המילה 'תובנה', וכהרגלי בקודש פתחתי את אבן שושן כדי לראות אם קמצים, פתחים או חטפים מעטרים את אותיותיה. להפתעתי גיליתי שהמילה לא מופיעה במילון. 'טוב, מילה חדשה יחסית,' אמרתי לעצמי, ומיד פתחתי את פרק המילואים וההשלמות העשיר של אבן. אבל גם כאן לא מצאתי שום תובנה. וכדי לקצר את המוארך ולהקדים את המאוחר, אספר כבר עכשיו שהמילה לא נתגלתה גם בפרק מילואים ב', המכיל מגוון מלים חדשות ורעננות.
המממממ.... חשבתי לעצמי, אבל לא אמרתי נואש. כמי שהדקדוק העברי לא זר לו, אני יודע שיש בעברית תבניות קבועות של שמות ופעלים, ואם רק אצליח למצוא ל'תובנה' חברות-למשפחה, מיד אדע איך צריך לנקד אותה. תוך דקות הצטברו אצלי תודעה, תופעה, תוצאה ותולדה, ומיד ידעתי שאני בצרות. זאת כי לדקדוק העברי יש אמנם מבנים קבועים, אבל אלה נוטים להתקשר לסוג מסוים של שורשים (מה שנקרא 'גזרה'), שמתנהגים בדרך כלל באותה צורה בכל הבניינים. תוצאה, תולדה, תופעה ותודעה היו כולם מאותה גזרה - והפעלים הקשורים אליהן, בבניין הפעיל, היום כולם דומים: הוציא, הוליד, הופיע, הודיע - אבל תובנה ידידתנו, כאילו להכעיס, מתקשרת דווקא לצורה 'הֵבין'.
אוקיי, אמרתי, זה טיפ-טיפה יותר מורכב. אני צריך פשוט למצוא מה השורש של 'הֵבין' ואז למצוא עוד שורשים מאותה קבוצה ולגזור מהם שמות במבנה של 'תובנה'. אז אמרתי. למצוא את השורש היה די קל (זה ב.י.ן.), וגם לגלות לו חברים לא התקשיתי (ש.י.ר.;ג.י.ש.;צ.י.פ. וכד'), אבל ככל שניסיתי, לא הצלחתי ליצור משורשים אלה שם במשקל של 'תובנה'.
מה שכן, מצאתי לא פחות מארבעה מבנים אפשריים של שמות עצם שנגזרים מהשורשים האלה - ובכל אחד מהם, יש כבר שם עצם מסודר בשורש 'ב.י.נ.' יש למשל את הגזרה של 'תשוּרָה', 'תבוּסה' וכד' (תבונה); את הגזרה של 'שירה', 'ציפה' ו'גישה' (בינה); את הגזרה 'הגשה', 'הצפה' (הבנה); ואת הגזרה החביבה של 'דיון' ו'שיור' (ביון). אבל שום תושרה, תוגשה או תוצפה. המבנה הזה פשוט לא הולך טוב עם שורשים שיש להם יו"ד באמצע (נחי ע"י, נדמה לי). מצד שני, היתה לי תחושה שהבנתי קצת יותר טוב מה קורה כאן: דוברי העברית המסכנים, שנזקקו לעוד שם עצם בשורש ב.י.ן., פשוט השתלטו על משקל שלא שייך לגזרה, ותקעו עליו את דגלם.
בנקודה הזו - כשהבתי שלתובנה אין אח ורע בממלכת השמות - בא לי רעיון חדש, והלכתי לבדוק באתר האקדמיה ללשון העברית. ושם, באורח פלא, נפתרה החידה. כי אצל האקדמיה אמנם הופיעה ה'תובנה' השימושית-כל-כך כתרגום ל-insight האנגלית, אבל צוין שם במפורש שהמילה התקבלה רק ב-2008 (ומכאן חוסר ההתייחסות של אבן); ושעד אז, המילה הרשמית (לפי האקדמיה) היתה 'בּוֹנְנוּת'. יתר על כן, אתר האקדמיה גם ציין מאיזה שורש נגזר השם 'תובנה'; וכדי לא לחרוג מדרכיו הנאות של הדקדוק העברי מכריז האתר, שחור על גבי אינטרנט, ש'תובנה' נגזרת מהשורש 'י.ב.נ.' - שורש חדש לגמרי, שהומצא למטרה זו.
וכך ניתן לשחזר את השתלשלות העניינים: תחילה נתקלה האקדמיה במונח הפסיכולוגי insight ותרגמה אותו (בגלל ה-sight) ל'בוננות' - משקל שבהחלט קיים בשורשים מסוג זה (השוו 'עוררות', 'כוננות', ו'שוטטות'), ומתאים לתיאור מצב, לשמות עצם שאין להם בדרך כלל ריבוי. הכוונה כנראה היתה לתרגם משפטים כמו he has insight, המתארים תכונה של אדם ('יש לו בוננות'). אבל המילה של האקדמיה לא הצליחה לעמוד בתרגום המובן המקובל יותר (כיום) של insight, כהארה פתאומית וחד-פעמית, שבהחלט יכול להיות לה ריבוי (I had an insight/insights) - 'בוננויות' נשמע ממש בעייתי - והשפה המדוברת החליטה לשאול משקל מגזרה שכנה, ויצרה לנו תובנה. האקדמיה, שהבינה שלהתעקש יהיה לתקוע יתד בגלגלי השפה המתפתחת, קיבלה לבסוף את 'תובנה' - אבל כדי לא לפרק לגמרי את כללי השפה, יצרה עבורה שורש חדש.

ואם כל הדיון הזה לא עייף אתכם ואפילו גיליתם בו עניין, אתם חייבים לעצמכם מנוי לדגש קל, בלוג חדש שנפתח ממש לאחרונה ומתמקד בבלשנות מכל היבטיה, מהדקדוק והניקוד ועד הסלנג והתחביר. ברכות!

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/7/2009 09:53, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, המחשב ואני, הומור
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של Crocodil Gena ב-27/7/2009 03:10

---

התרגשות
הגיליון השני של זוטא עלה היום לרשת, ומילא אותי שוב בהתרגשות. האם תהיה תגובה? האם תהיה התייחסות? הגיליון הראשון זכה אמנם ל-34 תגובות במהלך השבוע שהיה באוויר (וזה עוד שבוע של פסח, שכולם עסוקים בו באוכל ובטיולים ובכלל לא צמודים למסך), אבל כולם יודעים שהמבחן האמיתי הוא הגיליון השני, אחרי כל ההתרגשות של הראשון - לראות אם הקוראים חזרו, אם הם ממשיכים להתעניין.
הייתי מאוד במתח לוודא שהכל יעבוד - הפעם העליתי את הגיליון בעצמי, לא בסיוע הצוות הטכני שיצר את האתר. אפילו הקציתי לעצמי זמן לתקן טעויות (אבל לא היו). עכשיו ההמתנה המציקה לתגובות. נראה לי שאני אלך לשבת בסלון עד שהזמן יעבור. (-:
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 14/4/2009 12:32, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, סטיות אישיות
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של Ari ב-15/4/2009 23:26

---