אתמול הייתי בחזרה של מקהלה שהוצנחתי אליה לתוך הרבה חומר שעוד לא למדתי (אבל ללמוד את הסופרן תמיד הכי קל - זאת המנגינה שהאוזן שומעת, לפחות האוזן שלי...) והיה נפלא לשיר, ושרנו שם באך והיידן ודברים כאלה שההרמוניות בהם עושות המון טוב לנפש, והשתחרר לי הקול יפה יפה, אז אחר כך באוטו המשכתי לשיר כל מיני ג'וני מיטשל וכאלה.
ואז היום הלכתי וגאלתי מהמחשב הביתי תיקייה משנת 2004 ובה כמה שירים שלי, שהלחנתי וניגנתי ושרתי ומישהו פעם הקליט אותי על מיני דיסק. בעבר היה לי קצת קשה להקשיב לזה בגלל כל מיני פאשלות קטנות, אבל היום אני חושבת שהקול (וגם הגוף) יכול להיות יפה גם אם הוא לא מושלם.
אז בעזרתו של אסף אביר הטכנולוגיה שלי כבר העליתי שיר אחד ליוטיוב, ובהמשך יהיו עוד.
והכותרת של הפוסט לקוחה מהקסם הזה: