כתבתי בתגובה לקיטי בפוסט הקודם שכשאנחנו כותבות על גברים אנחנו גם כותבות על החלק הגברי בנפש שלנו, וזה הזכיר לי שיר ישן שלי, הנה:
אחי
אחי בהיר הוא ונאה
האם עיניו יונים?
ומה פירוש "עיניו יונים"?
האם תכולות גוונים?
ומהו עומק ים עיניו
ומה עוצמת חיבוק לו
ומה תחושת מגע ידיו
ואיך מפשעתו
ואיך ייצמד אליי מאחור
כמו גבר רגיל או כמו אח?
אחי הוא צרפתי, שמו ז'יל
פיטר אינו אחי
רֶמי אינו אחי
פרדריק אינו אחי
אחי ודאי שאינו
סבסטיאן
אחי דובר שתים-עשרה שפות
שוטף
אחי חולש על כל מדינותיו
אך כלל אינו נחלש
כלל אינו נפלש
אחי איתן כצוק
איתן אינו אחי, גם אורן לא
ירון ודאי וודאי שאינו
אחי
חזק כמו רוח ושמש, גבוה וניצב
כמו הווארד רורק בתחילת הספר כמעיין ה.
חיוכו אומר שליטה
אך זה אינו
אחי
ביישן, וחיוכיו ילדותיים
כשואל: המורה (אמא), התאהביני?
היום - התאהביני?
על מחר
עוד מוקדם מדי לדבר.
אחי מעולם לא ניסה להתאבד
פרקי ידיו יפים וחלקים
אחי
כה רחוק אתה, לא תשמע קולי
תחת חלונך, בלילה?
כיצד תרחק ממני עוד ועוד
ואתה שוכן בתוך לבי?
ושיר השירים, כמו כל השירים
לא על זיווג בין גבר לאישה נכתב
ולא על הקשר בין אדם לאלוהיו
אלא על הקשר בין אני לנשמתי
אחי
אחי 2
ולא התקיימת אילו ניפצתי את כל המראות
אילו כיביתי את כל האורות
ופתחתי חלון החוצה.
איך אתנכל לך, איך אתנקש בך,
הו אחי,
הן מעולם לא פגשתי אדם מלבדך
מעולם לא פתחתי צהרי עולמי
לאחֵר
דצמבר 1997
