קינת הגינה
אני יושבת על ספסל
לח
היתושים מלסטמים* אותי
ילדתי עגה בחול
הבוצי
ולא יהיה לי במה
לנגב
את ידיה
בבוקר
בבוקר אני מלטפת
כף רגל מושלמת
ועוד אחת
העיניים עצומות
הנשימות קצובות
אבל הרגליים מפלסות
דרכן לבטח
אל תוך כפות ידַי.
* המילה הזאת מוקדשת לעדה