דרכים

אתמול, מבעד למלחמה המעציבה ובין כתמי הצבע האדום שהשתלבו באופן פסיכדלי בגרסת בוטלג ארוכה של shine on you crazy diamond בתוכנית הצהריים של בן רד*, מצאתי מקום גם להרהורים שלי. 

דרכים

כנראה אף פעם כבר לא יהיה לי

אבא

אך הדרך עודנה נפקחת

והקריין של waze משדל בקולו הנעים

בעוד 200 מטר

צאי ימינה

* וכבר אני משכתבת את המציאות, כי השיר נהגה לפני התוכנית של בן רד (אוי. בן רד. וצבע אדום.)

** ואני לא הראשונה שכותבת שיר על ווייז.

*** ותשמעו, כבר כמעט שכחתי כמה טוב פה, ועכשיו אני בסנטימנטליות רבה כמעט דומעת כי סלשה הקדישה לי שיר מקסים ומתוק ומלא במורכבות של החיים המוכרים לי, של בתים גדושי כלים-כביסה ושעות השכבה שצריך לחכות בהן בשקט. ואת זה נעשה ורוד, כנגד הצבע האדום...