סרפנטינה כתבה לפני כמה זמן על ג'ק וסויר מ"אבודים". מאז ועד עכשיו התוודעתי אליהם, וחשבתי גם אני שסויר עדיף על ג'ק, אבל במובן אחר מזה שסרפנטינה התמקדה בו. ג'ק משדר שהוא מושלם, מתמודד, מנהיג. סויר הוא פגום. עם מישהו כמו ג'ק קשה להרגיש טוב עם עצמך. אנחנו אוהבים לחוש שהאדם שאנחנו אוהבים גם זקוק לנו ולא רק מעניק לנו.
וזה הזכיר לי שלושה שירים שאני אוהבת. הראשון של לאה גולדברג:
אם תיתן לי חלקי באימת מחשכיך
אולי יֵאוֹר לי מעט.
אם תפרוק על כתפַי את כובד עולך מעליך
אולי יקל לי מעט.
אם תביא אלֵי כפור עזבותי את צינת בדידותך
אולי יחם לי מעט.
כמו עץ בשלגיו, הנוצר את אביב ניצניו
בַּקָּרה,
אעמוד בפתחי יגוניך.
והיה מכאובך לי תשורה.
בידיים טובות אשאנו.
לא אפול, לא אכרע -
אל תירא.
השני הוא סטנדרט ג'אז מרגש של רוג'רס והמרשטיין, שהייתי כ"כ מאושרת למצוא אותו ביוטיוב, ועוד בביצוע של קרלי סיימון המופלאה!
[גם לי יש מעריץ כזה כמו שלה 
].
ותראו איזה יופי המילים:
He will not always say
What you would have him say,
But now and then he'll say
Something Wonderful.
The thoughtless things he'll do
Will hurt and worry you
But all at once he'll do
Something wonderful
He has a thousand dreams
That won't come true,
You know that he believes in them
And that's enough for you.
You'll always go along,
Defend him where he's wrong
And tell him, when he's strong
He is Wonderful
He'll always Need your love
And so he'll get your love.
A man who needs your love
Can be Wonderful.
השיר השני, שגם אני מאוד אוהבת לשיר אותו, הוא My Funny Valentine, וגם לו מצאתי ביצוע של קרלי סיימון!!! (פעם שנייה אני צווחת משמחה וחזי שואל מה קרה...).
והנה המילים:
You’re my funny valentine
Sweet comic valentine
You make me smile with my heart
Your looks are laughable
Unphotographable
Yet you’re my favorite work of art
Is your figure less than greek
Is your mouth a little weak
When you open it to speak
Are you smart?
But don’t change a hair for me
Not if you care for me
Stay little valentine stay
Each day is valentine’s day!
יהודה עמיחי כתב פעם שאם הגורל עיוור צריך לעשות לו ניתוח בעין, ואפשר להגיד אותו דבר על האהבה. וליתר דיוק, האהבה ממילא לא עיוורת, היא כן רואה את הפגמים, אבל נוסכת עליהם איזה קסם. לא המידע חסר, כשאנשים מתפכחים מאהבה זה לא כי הם מגלים מידע חדש אלא כי ההקשר והמשמעות משתנים, ואותם פגמים שהיו מלבבים בעיניהם נהיים מעצבנים.
