אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה.
הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
זו כבר רוטינה
נכתב ב24/2/2004 14:22
עוד עבודה שלא התקבלתי אליה למרות שמאוד רציתי ויכולתי.
את בחורה צעירה, לא ילדה קטנה ולא זקנה בלה, אז לא יכול להיות שאת באמת חולה כ"כ הרבה, זה לא נורמלי.
אם את אישה את בהכרח יכולה לקבל סיפוק ולהצליח לעבוד עם ילדים, בכל גיל שהוא.
קל יותר לעבוד עם ילדים צעירים יותר.
אם בבוקר היית בגן, ואח"כ הלכת לרופאה שנתנה לך יום מחלה, כנראה שאת לא ממש חולה, עובדה שהיית בבוקר, כך שבעצם לא ידעת בפני עצמך שאת חולה והיית צריכה לברר אצל הרופאה, כלומר את היפוכונדרית.
אם את חולה הרבה כנראה שכל אפצ'י נחשב אצלך למחלה.
אם נתנו לך צ'אנס להסתדר בעבודה, ולא הסתדרת, סימן שאת לא ראויה לקרדיט שניתן לך.
מעורבות הדדית פירושה שבמקום להעיף אותך מזמן, נעיף אותך רק עכשיו ונכעס עלייך שלא עמדת בסיכוי האחרון שנתנו לך ללא ידיעתך, ואת עוד צריכה להגיד תודה.
אם היית נחמדה והסכמת לפתוח את הגן כשאת חולה, אנחנו נוודא טוב טוב שלא תעזי לאחר, כי זה לא תקין לאחר.
את חייבת להיות בשבע אפס אפס בגן, לא נורא אם את יוצאת הרבה אחרי ארבע אפס אפס מהגן.
יש רק מקום עבודה אחד פנוי ואם לא הצלחת לבצע אותו סימן שאת כישלון.
את בחורה צעירה, אנחנו יודעים בהכרח יותר טוב ממך מה מתאים לך ומה לא.
פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר?
את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית
רשימת פוסטים בקטגוריה