בבית
נכתב ב3/2/2004 16:18

צרידות אינסופית.

הגרון כואב קצת, הראש כואב קצת.

לא מחלה רצינית

אבל גם לא קיבלתי חופש רציני.

הייתי בגן בשעה הראשונה, עד שחדחתול הגיעה.

והייתי שם בשעה האחרונה, כי לא היה מי שיסגור.

האחראית חינוך צמודה לבן שלה שבבית החולים ואין אפאחד שעושה עבורה את העבודה ואומר מי יחליף את מי, ניהול תקין להפליא יש פה.

את הזמן שבין שמונה לשלוש ביליתי כאן בישרא, אח"כ שעה מול תוכניות שיפוצים בבי בי סי פריים ואז שינה רצופה עד לטלפון שהעיר אותי.

נחמד לקחת את הדברים באיזי, לצערי יש רושם שזה לא ייארך מספיק זמן.

אני צריכה חופש, והרבה!

מאבדת שליטה
נכתב ב15/1/2004 16:21

המתח, השנאה לעבודה, התיעוב הדדי של גרגמל, הלא נודע, הרצון לעוף מפה, מליוני הסידורים לחתונה, הגוף שכל פעם חלק אחר שלו מתפרק לי (עכשיו זה עצב ברקה, כנראה), הנסיעות הבלתי פוסקות והרגליים שרק כואבות.

הרבה תירוצים יש לי, ובכ"ז הם לא ממש מסבירים למה מכל הדברים שבעולם התמכרתי דווקא לוופלות.

הם גם לא מסבירים כמה זה משמין אותי.

וגם לא כמה הם ישפיעו על תוצאות הבדיקה של יום שני, זו שתקבע האם אאלץ לקחת כדורים נגד כולסטרול או לא.

אפשר לברוח לאיזה חור קטן באמצע שומקום ולמות בשקט???