בר קבועים
הוסף לקבועים  
« הדוסים של ישרא » ±
« קיבוץ איסט קריג! » ±

אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה. הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
מנוי: הצטרף כמנוי בטל מנוי שלח

רק אתמול כתבתי 13, והיום נוסף אחד
נכתב ב31/8/2003 15:35

הילד הארבע-עשרה בגן, גם הוא בא מחוץ לקיבוץ, גם הוא צעיר, הוא היה איתנו היום חצי יום ואחר כך הלך עם אמא, אבל נראה לי שהוא עוד ישתלב יפה.
 
החלטנו גם לעשות שינויים בארוחות, במקום שישבו 7 ילדים ומטפלת לכל שולחן, ולמטפלת אחת לא יהיה מקום (אלא אם ילד לא מגיע) ולילדים יהיה צפוף, הם יישבו בשלושה שולחנות שונים עם מטפלת לכל שולחן.
 
בגלל שאני החדשה אצלי יהיו ארבעה ילדים, שתי בנות ושני בנים, כולם בוגרים, קיבלתי את הילדה הכי אהובה עליי בגן (נקרא לה נעמה), היא עברה לקיבוץ מקיבוץ אחר לפני כשנה, בלי אבא (ההורים התגרשו) והיא מתבודדת כזו, שורצת כינים (האמא קצת מזניחה), עם שתי אחיות גדולות (אחת מהן מאבא אחר), אמא שלה בת משק פה, ועושה רושם שלא ממש אוהבים אותה בגן, אז אולי זה מזל שהיא כבשה את לבי (ואולי בגלל זה היא כבשה את לבי? מי יודע?), אני חושבת שגם היא שמחה בי, נראה איך היא תגיב מחר לבשורה שהשולחנות מתחלפים והיא איתי.
 
הבת השניה (נקרא לה רותי) היא הבת היחידה שאינני מסמפטת, היא גדולה פיזית (לא ברור מאיפה, ההורים שלה קטנים), נודניקית, צווחנית, זה לא שאין לה צדדים חיוביים, אבל אני עוד לא התחברתי איתה, נו, אולי השהות ביחד בשולחן תעזור.
 
אחד הבנים (נקרא לו רון) שקיבלתי היה אמור כבר להיות בכיתה אלף, אבל יש לו בעיות רגשיות, כולם מעצבנים אותו כל הזמן, אז הוא נשאר עוד שנה בגן, הוא בעייתי בהרבה דברים, אבל לא באוכל, כך שאני מסודרת (עשו לי שולחן קליל).
 
הילד האחרון (נקרא לו יוסי), אם אני זוכרת מה הוחלט בסוף, הוא מהעיר הסמוכה, עוד לא יצא לי להכיר אותו טוב כי הוא נעדר כמה ימים שבוע שעבר, הוא חדש בגן.
 
אתם לא טורחים להגיב לאחרונה, אז אני לא יודעת אם מעניין אתכם שאמשיך לכתוב על הילדים, נראה לי שבכל מקרה אכתוב עליהם, אבל אשמח לשמוע אם זה מעניין בכלל מישהו.

שייך לקטגוריות העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו

נכתבו 3 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לחיים רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן

שלוש עשר מדיא
נכתב ב30/8/2003 21:20

שלושה עשר ילדים יש בגן בו אני עובדת, ילדי גן חובה וטרום-חובה, שישה בנים ושבעה בנות, שלושה מהעיר הסמוכה, שלושה ילדי תושבים, ושבעה ילדי חברים, חמישה צעירים שישה בוגרים, אחד בוגר אבל חדש בגן ואחד סופר בוגר (כלומר על פי גילו הוא היה כבר אמור להתחיל כיתה א').
 
אל חלקם כבר נקשרתי, חלקם מלאים בעיות, את חלקם בא לך לנשק ולחבק כל היום, כבר גיליתי מיהו המלאך של הגן, ומי השתלטנית, מי מתבודדת ומי חולמנית, מי מתעצבן בשניות ומי מכה כל הזמן, מי אוכל יפה ומי לא מנסה לטעום כלום.
 
חשבתי אולי להעלות פה כמה מילים על כל אחד מהם, כדי שאוכל להשוות את רשמי השבוע הראשון לרשמים שעוד יבואו בהמשך, אבל אז חשבתי שלא אוכל להשתמש בשמותיהם האמיתיים, וקשה יהיה לצפות שאמציא ואזכור שמות בדויים, אז אני עדיין מתלבטת.
 
סביר להניח שכשתיכנסו מחרתיים תראו שהקטע הזה התארך, ונוספו בו כמה תיאורים על הילדים, אבל עכשיו אנחנו עולים לקפה אצל ההורים שלו...

שייך לקטגוריות העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו

נכתבו 1 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לתמרי רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן


 << נובמבר 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30            


   הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  28  29  30  31  32  33  

הוסף מסר

פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה  גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית  
רשימת פוסטים בקטגוריה