החיים שלי נכנסו לשגרה משונה שכזאת
נכתב ב21/11/2006 23:12

שלושה ימים מתלבשים יפה, נוהגים הרבה, מאמצים את המוח ומסתובבים עם אנשים בוגרים, ולא מעט חברות ללימודים.

ואז שלושה ימים מחליפים טיטולים ועושים כלים ומסתובבים בעיקר בחברת זאטוטים (אני השנה בתינוקיה ובפעוטון אז מדובר על ילדים שלא מלאו להם אפילו שנתיים!).

השבוע כאילו מתחלק לשניים.

בערבים אני די מתה, כמו שאפשר להבין מחוסר פרסום הפוסטים, מול הטלויזיה רוב הזמן, משלימה קצת קריאה פה ובפורומים, כותבת ממש מעט.

היום היתה שביתה בגלל ועדת שוחט אז חזרתי ממש מוקדם הביתה וניקיתי וסידרתי ומה לא, אז עכשיו יש לי פינת איפור מסודרת, וגם רצפה נקיה ברוב חדרי הבית, פחות כביסה בערימה הענקית, מצעים חדשים על המיטה, העפתי מהסלון את ארונית הקש ואפשר לחזור לעשות כושר והדובדבן שבקצפת - אפילו הבעל עזר!

יאללה, למקלחת ולישון, מחר אני קמה בשש וחצי בבוקר, שזה שווה ערך לסיוט.

פוסט מבולבל
נכתב ב16/11/2006 22:53

היה יום מזעזע בעבודה

(קוראים בעלי קיבה רגישה מתבקשים לקפוץ לקטע הבא ולדלג על פסקה זו)

אחת הילדות הקיאה בסוף ארוחת הבוקר וחצי שעה אח"כ שלשלה על כל הבגדים שלה והרצפה וכן הלאה, ובגורלי נפל לנקות אותה ואת בגדיה ואח"כ גם את בגדיי שהתמלאו.

לא רוצה לדבר על זה, אבל הריח עוד לא לגמרי יצא לי מהאף.

הבית נראה כמו סדום ועמורה ביום טוב, וההורים שלי הולכים להסיע אותנו לפה במוצ"ש, כלומר רוב הסיכויים שהם ייכנסו ויחטפו חום.

האמת שנמאס לי כי לפחות פעם בשבוע אני מסדרת הכל ואז במשך השבוע לא אני ולא גזר שמים דברים במקום ומהר מאוד יש הר של בלגן, שיתחיל הוא להזיז את עצמו.

(היום כדי להתחמק מלסדר ולנקות ת'בית הוא היה מוכן לעשות דברים שכבר חודש הוא לא עשה... עצוב!)

הבחור משדרות שהלכו לו הרגליים אתמול? אני מכירה את בני הדודים שלו, הם עדיין ילדים והיו פה בבתי הילדים עד השנה, כמובן שאני מכירה גם את ההורים שלהם כלומר הדוד והדודה שלו, מפחיד.

בכלל, אני חייבת להודות שהקאסמים עוברים לרובנו בקיבוץ מעל לראש אבל אני די בטוחה שביום שתהיה פה פגיעה או לחילופין ביום שייצא לי להיות בשדרות בזמן נחיתה אני אכנס להיסטריה, לגזר יצא כבר אבל הוא לא ממש ראה קאסם נוחת כך שזה עדיין לא נחשב, את הרעש שומעים גם פה, ואפילו יותר רעשים.

מחר יש איזה אירוע משפחתי שאין לי כח אליו אבל אני חייבת ללכת, ועוד לשלם על התענוג המפוקפק, ומכיוון שזה מוקדם ואני יוצאת באמצע העבודה אז אני צריכה עכשיו להזיז את גזר ולהכין את התיק לשבת (אנחנו נוסעים ישירות מהאירוע לבית הוריי), ואין לי כח, הכנת התיק לשבת היא הסיבה העיקרית לכל השבתות שאנחנו מבלים בבית - זה ממש חלק מעיק ומעצבן, לחשוב מה מהחיים שלך אתה צריך לקחת ומה יכול להישאר מאחורה, אני גם צריכה לבחור כבר היום מה יבוא לי ללבוש מחר כי לא יהיה לי מספיק זמן לעשות את זה מחר.

אני והדיאטה בברוגז כבר חודשיים, איך חוזרים?