מול המחשב המקרטע, אוזנית המדונה שלי מלאה ברוק מכל הליקוקים בטוסיק.
הבוסית באוזן שמאל, מזכירה שצריך לסיים את השיחה ב50 שניות,
הא, ולא שוכחת להזכיר שבשיחה אני צריכה להיות שירותית-להגדיל ראש-לחשוב על כל האופציות-לעדכן בכל הדברים שמסביב-להשיב על כל שאלות הלקוח בסבלנות אין קץ-להגדיל מכירות-להמליץ על שירותים-לברך על כל יום הולדת בתווך של חצי שנה קדימה ו/או אחורה... בזזזזז! נגמרו 50 שניות, יש מיליון ממתינים על הקו, לסיים השיחה!!!
ולוח הממתינים קורס, וכל אפס שמגיע צורח באוזן 5 דקות שחיכה 40 דקות על הקו כי שכמותו צרחו לי באוזן קודם, אוכל לי באוזן, מקנח בגרפס, ושואל איפה לוחצים כדי לחייג.
איך אמרת קוראים לך? אולי תתני הטבה, אני הלקוח הכי טוב שלכם. כולכם גנבים, איפה את יושבת, אני אבוא לפוצץ אותך?!
הא, ומותק, מה את עושה היום בערב?
לזכור ללקק, לזכור ללקק...
טוב, צריך לצאת להפסקה, יש לי בדיוק 5 דקות, איחור אומר הצלפה על כל דקת איחור, בחושך, בפינה...
יומיים לפני הסוף, ואני משתוקקת שזה כבר יגמר.
אז החלטתי להצטרף גם אני, לאלו.