Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << מאי 2013 >> 
א ב ג ד ה ו ש
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30 31  

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

5/2013

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן.

עוד על פרסום.
מתישהו במהלך השבוע הבא בטח אעלה לכאן פוסט תמונות מטיול היער האחרון שלנו, שהיה פחות טיול ויותר קטיף פטריות. אבל לפני זה, משהו אחר.

השאיפה להיות מפורסם מלווה אותי מגיל צעיר. עוד כשלמדתי מתמטיקה ופיזיקה בתיכון, תכננתי לזכות בפרס נובל, או להמציא משהו שישנה את העולם. כשהצטרפתי בצליעה לכמה תנועות פוליטיות, כבר דמיינתי את עצמי בכנסת, וכשהתחלתי לכתוב - סיפורים, שירים, מאמרים, מה לא - כבר ראיתי את עצמי כותב רב-מכר עצום או זוכה בפרס פוליצר.

ביני לבין רודפי-פרסום מובהקים, מהסוג שרואים בתוכניות הריאליטי של ערוץ 2, יש שני הבדלים עיקריים: ראשית, כשאני גדלתי עוד לא היו תוכניות ריאליטי; ושנית, יש איזשהו סוג של דחף שאין לי, סוג של קילר אינסטינקט של מי שמוכן לעשות הכל כדי להתפרסם וגם יודע מתי כדאי לעשות מה כדי שדווקא אותך יהפכו לסלב אינסטנט.

ובכל זאת, נותרה הפנטזיה, זו שרואה את הפרסום כסוג של שינוי חדפעמי, ולא מוניטין הנצברים אט אט. זו שלא מעריכה את ההצטברות האיטית של קורא-אחר-קורא, ורוצה לפרוץ לקהל ההמונים. היא מנוגדת להיגיון, מנוגדת אפילו לקנאות שלי לפרטיות ולעצמאות. ובכל זאת, קיימת.

והיא מתעקשת לטעון שיש נוסחה סודית, מתכון לכתיבת השיר השולט במצעדים. מעקב אחרי להיטי הרדיו מגלה שמצד אחד, יש בוודאי מערכת גדולה ומשומנת של פרסום מאחורי סינגל ש'פתאום' כל המדינה מזמזמת; מצד שני, במקרים רבים לא ברור למה דווקא שיר אחד, אמן לא מוכר אחד (ולא מכוכב נולד) פת-אום מתפוצץ ומצליח. האם הכל תלוי בהתחבבות על אדם אחד או שניים (איש חברת התקליטים, זה שקובע את הפלייליסט, מי לא?). בכלל, כל הנושא הזה מורכב וראוי לפוסט משלו.

יהיה אשר יהיה המכניזם של הפריצה הזו לתודעה, יש משהו מרטיט ברגע הזה. משהו מדהים במעבר המהיר-כל-כך מאנונימי (חסר-שם) למפורסם (בעל שם). ואולי הרטט הזה, ולא ההגעה, הוא שגורם לי כל-כך לרצות להיות שָם.



נכתב על ידי רונן א. קידר, 15/9/2008 00:54, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, קוהרנטיות זה פאסה, סטיות אישיות
33 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מסק_ ב-18/9/2008 11:12


תרנגול בינלאומי
נתח ענק של חזה הודו שקנינו בסופר הביא אותי ואת אסנת לתהות על שאלה ותיקה - למה, משום מה, העוף הטעים הזה נקרא בעברית על שם הודו ובאנגלית על שמה של טורקיה בכלל. שהרי, הקשתה אסנת, כשחודשה השפה העברית כבר מזמן ידעו שקולומבוס טעה, שאמריקה אינה הודו, ושהתרנגול צריך להיקרא על שם חופי ניו אינגלנד. תהיתי אם השם העברי בא מגרמנית, אבל השם הגרמני Truthahn ממש לא עזר. אז מאיזו שפה קיבלו דוברי העברית את ההודו? ולמה טורקיה?

כרבע שעה אחר כך, אחרי טיול במספר מילונים אטימולוגיים ואחרים, הסתבר שהתשובה מורכבת מכמה נתונים מעניינים.
ראשית, הזיהוי של הודו כמוצאו של התרנגול נובע אכן מהטעות ההיסטורית, ונפוץ במספר רב של שפות, בהן צרפתית (dinde), קטאלנית, הולנדית (כשיבוש של שם העיר 'קלקוטה') ותורכית.
עם זאת, לעברית לא הגיע השם מהתורכית, אלא מאידיש ('אינדיק') שקיבלה אותה, כנראה, מפולנית.
הזיהוי של טורקיה כמקור לעוף נוגע מטעות נוספת, של המתיישבים האנגלים, שחשבו משום מה שהעוף שגילו זהה לעוף הגיניאה, שהובא באותה תקופה ממדגסקר לאירופה דרך טורקיה.
רביעית, בכל מיני שפות אחרות קיבל העוף שמות שונים ומשונים המעידים על מוצא 'מארץ רחוקה'. ביוונית הוא נקרא צרפתי, בערבית - רומאי, בפורטוגלית - פרואני (הכי קרוב לאמת!) וכן הלאה.
חמישית, השם הגרמני דווקא לא קשור לאף מדינה, ונובע מקול הטרוט-טרוט שהוא משמיע. ודווקא במקרה הזה היידיש לא אימצה את הפתרון הגרמני אלא את הפולנית (שזה מזל, כי אחרת היינו קוראים להודו 'טרוטה'...)

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/8/2008 01:03, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, הומור
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של אורית ב-30/8/2008 10:49


גרמני, דבר עברית!
אחד הדברים הכי כיפיים מאז שהתחלנו ללמוד גרמנית הוא לזהות מלים וביטויים בעברית שבאו מגרמנית או זהים בתוכן למלים ולביטויים בגרמנית. אלה מתחלקים, באופן כללי, לשלושה סוגים:

1. מלים וביטויים בגרמנית שמופיעים בערך כמו שהם בעברית, בדרך כלל במילות סלנג. כך, כשאנחנו *מקטרים* שעושים לנו *קונצים* עם ה*שאלטר*, שותים שני *שלוקים* לפני שה*שיבר* ילך *קאפוט*, ובאותו *שוונג* דופקים *דיבל* ב*שפיץ* של הנעל - כל המלים המסומנות הן בעצם מלים פשוטות בגרמנית, שחדרו לסלנג דרך היידיש או דרך שפתם של בעלי המקצוע היֶקים. את אלה זיהינו די מהר, והם אפילו סייעו לנו לזכור את משמעותן של כמה מלים גרמניות בסיסיות.

2.ביטויים בגרמנית שנראים דומים מאוד לעברית, אבל זה לא מפתיע - כי גם באנגלית יש ביטוי דומה. לקבוצה הזו שייכים, למשל, Schmetterlinge im Bauch (פרפרים בבטן), או es liegt mir auf der Zunge (זה עומד לי על קצה הלשון). זה רק מראה את קיומה של שפה עולמית, ודימויים קבועים, וקשה לדעת מי לקח ממי.

3. ביטויים בגרמנית שדומים או זהים לביטויים בעברית, בלי שיהיה ביטוי דומה באנגלית. זו הקבוצה הכי משעשעת, שכן היא עדות אמיתית להשפעה של הגרמנית על מערך החשיבה בעברית - אולי דרך היידיש, או דרך רעיונותיו של בן יהודה. לקבוצה הזו שייכים למשל krankenkasse (קופת חולים), essecke (פינת אוכל), Schnee von gestern ('שלג מאתמול' - דומה מאוד ל'שלג דאשתקד'), וגם הביטויים השגורים Wenn schon, denn schon (אם כבר, אז כבר) ו-Ende gut, alles gut (סוף טוב, הכל טוב). בכל אחד מהמקרים, תרגום ישיר לאנגלית היה הופך את הביטויים לבליל חסר מובן (if already, then already?).




ובינתיים באליפות אירופה:
* פורים באלפים. הגרמנים התחפשו לטורקים והשיגו ניצחון בדקה האחרונה; הספרדים התחפשו לרוסים, רצו מהר והיו בכל פינה למגרש. אנחנו ליווינו את שני חצאי-הגמר במחווה לנבחרת איטליה שהודחה - פיצה תוצרת בית.
* הלו, זה רדיו? שקופית ה'סליחה, תקלה' בטלוויזיה הגרמנית די הצחיקה אותי, אבל למזלה של רשת השידור (שהיתה אחרת מותקפת על ידי עשרות גרמנים וטורקים זועמים), נשמע תוך שתי דקות קולו של השדר, שהעביר את המשחק כמו ברדיו, בתיאור מדויק של מה שקורה. נחמיה בן אברהם, מאחוריך.
* אז עם מי אתם בגמר? שתי הקבוצות משחקות טוב, ולמרות שהגרמנית שלי טובה מהספרדית, אני לא בטוח שאני דווקא לטובת הקבוצה הביתית. העיקר ששתי הקבוצות המעניינות ביותר בטורניר ישמרו על רקורד השערים שלהם. ושהגשם לא יעשה שוב שמות בווינה.

נכתב על ידי רונן א. קידר, 27/6/2008 09:55, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, אליפות אירופה 08
18 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של zysglmltrr ב-17/2/2013 10:14


שני תרגילים והודעונת
תרגיל באחוזים

אחד הדברים שהדהימו אותנו בגרמניה הוא העובדה שהגבינות כל-כך שמנות. הכוונה לא רק לגבינות הצהובות הקשות, שהתמקמו איפשהו באזור ה-45-70% שומן, אלא גם לרכות: כמה שהתאמצנו, לא מצאנו גבינה לבנה 5% או 9%. ה'קווארק', תיאורטית הגבינה דלת-השומן, באה בשלוש גרסאות על מדפי הסופר - 0% (לא טעים), 20% ו-40%. משהו לא הסתדר לנו בכל הסיפור הזה, אבל אחרי שעברנו לסופר הקרוב לביתינו הצלחנו למצוא גם 'פילדפיה לייט' מיובאת מארה"ב עם 5% וצזיקי מיובא מיוון עם 9%, אז נרגענו.
שנה וחצי אחר-כך, לפני יומיים, איתרנו אי-התאמה מוזרה על חבילה של אמנטל מגוררת. בעוד שמלפנים היה כתוב בגדול 45% שומן, בפירוט הערכים התזונתיים בצד השני נרשם במפורש שיש רק 29 ג' שומן למאה גרם. בניסיון להבין את הבלבול שמנו לב שליד המספר 45% מופיעות האותיות i.Tr, שגם ראינו על כל מיני גבינות אחרות. חיפוש קצר הוביל אותנו לוויקיפדיה הגרמנית, ושם חטפנו שוק.
מסתבר שפירוש הקיצור הוא in der Trockenmasse, כלומר 'במסה היבשה'. פירוש הדבר הוא אחוז השומן שהיה בגבינה לו היו מייבשים ממנה את כל הנוזלים. מאחר שבגבינה יש הרבה נוזלים, התוצאה היא שאחוזי השומן האמיתיים נמוכים בהרבה ממה שחשבנו: בגבינות קשות יש להכפיל את האחוז הנ"ל ב-0.6-0.7 ובגבינות לבנות - בסביבות 0.3 ואף פחות. כך התברר שסתם הוצאנו את דיבתם של הגרמנים: הקווארק של 40% התבררה כגבינה 10%, וזו של 20% התבררה כ-5% לערך.

תרגיל בבלשנות
לפני כמה ימים דיברה אסנת טלפונית עם ידיד בישראל ומסרה לי ד"ש חמה. תחילה זה נשמע לי משונה להפליא, כי אני רגיל למאזיני הרדיו המוסרים ד"ש חם, אבל במחשבה שנייה הבנתי שהם טועים והיא צודקת, שהרי ד"ש הוא 'דרישת שלום' בנקבה, ורק בגלל המילה 'דש' אנחנו מייחסים לקיצור מין שונה.
אבל את רכבת המחשבות אין להפסיק, ומיד תהיתי איזה מין ביטוי זה 'דרישת שלום'. בתרגום ישיר לאנגלית זה יוצא a demand for peace, משהו שנשמע כמו מדיניות החוץ של ג'ורג' וו. בוש (תעשו שלום או שנתקוף). חשבתי שמקור הביטוי הוא מ'דרש בשלומו', אלא שלפי מילון אבן שושן הסדר הפוך, ו'דרישת שלום' בא קודם (בימי הביניים). אבן שושן היקר היה גם זה שהאיר את פני וציין שהמשמעות הראשונה של המילה 'דרישה' היא לא המובן הרגיל שלנו (אני דורש ש...) אלא 'חקירה, בדיקה, הצגת שאלות לשם קבלת ידיעות'. וכך 'דרישת שלום' היא דווקא כן פעולה אקטיבית - חקירה ובדיקה כדי לברר מה שלומו של אדם אדם מסוים. וכשמוסרים למישהו דרישת שלום (לא משנה באיזו טמפרטורה) המחויבות שלו היא לענות - לאו דווקא בדרישת שלום נגדית, אלא בפירוט של 'מה שלומו'.

הודעונת
השבוע שוב צפוי לנו ביקור רב משתתפים מהארץ, הפעם של הענף שלי במשפחה, ולכן תדירות העדכונים והתגובות-לתגובות תהיה כנראה נמוכה יותר. עם הקוראים הקבועים הסליחה...

נכתב על ידי רונן א. קידר, 14/5/2008 09:20, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, הגרמנים האלו..., סטיות אישיות
20 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-19/5/2008 10:23



הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  
45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד