גרמנית למתחילים 3
משב רוח קליל בין דיוני השירה - עוד מלים חשובות שלמדנו בגרמנית, וסיפורים קצרים וחביבים לצדן.

Beratung (בֶּראטוּנג) - ייעוץ. ככל הנראה המקצוע הרווחי והפופולרי ביותר בגרמניה, כי בכל מקום רואים שלטים עם המילה הזו: קונדנבראטונג (ייעוץ ללקוחות), פרזישרונגבראטונג (ייעוץ בענייני ביטוח), פרבראוכרבראטונג (ייעוץ לצרכנים). אין ספק שעצה טובה היא משהו שכולם צריכים מפעם לפעם, והיו עוזרות לנו כמה כאלה בתחילת הדרך; אלא שרוב העוסקים בייעוץ הם בעצמם רמאים, שגובים הון תועפות על כמה מלים פה ושם.
bescheuert (בֶּשוֹיֶרְט) - טפשי, מטופש, silly, או לחלופין 'מטורף, פסיכי, לא הגיוני בעליל'. מילה שאסנת דרשה שאתרגם בגלל שכולם השתמשו בה כל הזמו כדי להביע את דעתם על כל מיני רעיונות לא מוצלחים, וגם על אנשים שיצאו לגמרי מדעתם. Das ist ganz bescheuert!
peinlich (פַּיינְלִיש) - המילה שליליאנה חזרה עליה שוב ושוב למראה כמעט כל שיר בחצי גמר האירווויזיון שמשום מה ראינו אצלם. לא ממש הצלחתי להבין מה הקשר לכאבים, עד שבדקתי בבית במילון וראיתי שפירוש המילה הוא לא רק 'מכאיב' אלא גם 'מביך'. מעתה אמרו: 'פוש דה באטון' היה מביך עד כאב.
echt (אֶשט) - אמיתי, כמו כל מיני מוצרים בסופר, אבל גם המילה שאומרים, עם סימן תמיהה, כשרוצים להגיד 'באמת!?'
Dienst (דִינְסט) - שירות, שימוש. מה שהטעה אותנו היה שהמילה service נכנסה קצת לגרמנית, כך שלקח זמן עד שהבנו ש-kundendienst הוא שירות לקוחות, ושכשעל השביל יש שלט kein Winterdienst, הכוונה היא שאסור להשתמש בו בחורף. אבל כשהבנו את זה, כבר היה קל להבין שלשרת בצבא זה dienen ולקשר את זה למילה שכבר הכרנו, verdienen שפירושה 'להרוויח כסף'. בגרמניה, על שירות משלמים.
bar (בָּר) - מזומן. שיטת התשלום הנפוצה בגרמניה, לא רק בברים. מעניין במיוחד כשחושבים שהסיומת bar משמשת בגרמנית כמקבילה של able באנגלית (יכול, אפשרי, ניתן ל...).
wahrscheinlich (ווארשַיינְלִיש)- כנראה. מילה מבלבלת, כי Wahrheit זה 'אמת'.אסנת אומרת שאולי הכוונה היא שזה עוד יזרח להיות אמת, בסגנון 'זה הקטן גדול יהיה'.
eigentlich (אַייגֶנטלִיש) - בעצם. מוקדש לכל תלמידי המתמטיקה שכבר יודעים מזמן ש-eigenvalue הוא 'ערך עצמי'.
entscheiden (אֶנטְשַיידֶן) - להחליט. מקום ראשון במצעד ה'מלים ששמונה פעמים הייתי צריך לחפש במילון ועדיין לא באות לי ללשון כשאני צריך אותן'.

ובפינת הסלנג:
es ist Wurst (אֶס אִיסט ווּרְסְט, מבוטא בדיאלקט של הזאאר ווּרְשְט) - זה לא משנה (מילולית: זה נקניק). מילה שאסנת למדה מהפסנתרן בן ה-60 פלוס שמלמד אותה בבית הספר.
alles Käse (אָלֶס קֶזֶה, מקוצר בפי הצעירים כ'קֶז') - זה הכל שטויות (מילולית: הכל גבינה). כמו שאומרים אצלנו 'שטויות במיץ עגבניות'. אז כאן זו גבינה.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 29/5/2007 20:32, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, הגרמנים האלו..., הומור
תגיות בטכנורטי: אטימולוגיה בשקל תשעים, הגרמנים האלו..., הומור
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-4/6/2007 10:44

---

על ייאוש ונואשוּת
אחד הדברים שירון, המורה של אסנת, מזכיר לפעמים כתנאי לאמנות הוא 'נואשוּת'. אבן שושן ורב-מלים לא מכירים את המילה הזו, אבל בשבילנו המשמעות שלה די ברורה: נואשות היא תכונתו של מי שרוצה משהו נואשוֹת, שצריך משהו באופן נואש - תרגום עברי למונח desperation, שהתפצלה בשלב מסוים מהמילה despair.
תקציר ההיסטוריה: despair נוצרה לתיאור מצב של חוסר תקווה, וזה המקור הלטיני. בשלב מסוים החל התואר שנגזר ממנה, desperate, להתייחס לא רק למי שאיבד תקווה אלא גם למי שמתוך ייאושו מוכן לעשות דברים מסוכנים וקיצוניים כדי להשיג את מה שהוא רוצה. השם שנגזר ממנה, desperation, החל בשלב מסוים לא לתאר את אובדן התקווה אלא דווקא את אותו רצון עז של מי שאין לו מה להפסיד, והולך על כל הקופה.
המשמעות הזאת חלחלה לעברית, גם אם לא למילונים; תמצאו אותה בבלוגים של רווקים מחפשי בני/בנות זוג כתכונה של מי שכבר לחוץ למצוא שידוך. המשמעות שלה עבורי דומה אבל שונה: היא מדברת על הרצון העז, הנכונות להסתכן, ההעזה, ההימור 'על כל הקופה'.
אבל מה הקשר בין הייאוש, שמוביל אותנו לשבת בצד ולוותר, לנואשות, שמובילה אותנו לקפוץ למים?
ליליאנה חברתנו סיפרה לנו שהיא הגיע לאודיציה לבית הספר בזארברוקן, אצל ירון, אחרי שכשלה במספר אודיציות אחרות, וכשהיא כבר בעצם ויתרה על השאיפה להיות זמרת. היא באה לאודיציה רק בגלל שהיא רצתה לסיים את הסבב בכבוד ולחזור לקרואטיה. ואז, כשהיא באה מוכנה לוותר על הכל, יצאה ממנה הנואשות להיות בכל זאת זמרת, והיא עברה את האודיציה בהצלחה רבה.
כי הקו בין הייאוש והנואשות הוא דק כמו הקו בין המלים האלה. כי לפעמים המקום הבטוח ביותר הוא מתכון לאסון, ואילו ההימור האחרון, זה שמתייאש לגמרי מלשחק לפי החוקים הבטוחים ולכן מנסה משהו חדש, הוא שמאפשר לי לזנק החוצה ולעשות משהו אמיתי. אני מתייאש הרבה, כמעט כל יום, בין השאר בגלל שאני זקוק לנואשוּת שתניע אותי.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 9/5/2007 01:04, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, אמנות, מעברים 10-20-30, שחרור קיטור
19 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ד.ט ב-15/5/2007 14:01

---

מונסטר
בעוד שעות מספר יסתיים ביקור מספר שלוש (ואולי ארבע?) בביתנו הקט, הפעם ביקור האח הלינוקסאי, שכלל מספר טיולים ברחבי העיר, ביקור משעשע בנבכי מוזיאון הטירה המקומי (כולל גרמניחביב שהתעקש לתרגם לנו את ההסברים מגרמנית לגרמנית קלה), התקנה של ראוטר חדש המשחרר אותנו כמעט לגמרי מצבת הברזל של וודאפון, וערב מהנה במיוחד בביתם של אלכס ויוליה. אותו ערב (אתמול) כלל משהו לכולם: גבינות מלהיבות, בשרים כיד המלך, מכשיר צלייה שולחני נפלא המכונה 'רוקלה' ונרכש בידי ידידינו בשוק הפשפשים בסכום המגוחך של יורו אחד בלבד, ומשחק קלפים משעשע העונה לשם 'מאנצ'קין', אותו הביא עמו הלינוקסאי מישראל. וכל ההקדמה הזו באה כדי לספר משהו על אותו משחק. המשחק נולד כפארודיה על שחקני די אנ די שכל רצונם להרוג מפלצות ולקבל אוצרות. כעיקרון, בכל שלב שולף השחקן שזה תורו קלף מערימת ה'דלתות' (דהיינו פותח דלת) ואם מופיעה מולו מפלצת עליו להילחם בה (ולזכות באוצרות שמאחורי או להיפגע מהנזקים שהיא גורמת). אם השחקן לא מצא מפלצת, הוא לוקח את הקלף ליד ואז רשאי (בין השאר) לשחק מפלצת מידו כדי להילחם בה. מאחר שהשחקנים האחרים יכולים לחזק את המפלצת, הניצחון אינו מובטח, כך ששחקן סופר-זהיר עלול לא לשחק כלל מפלצות מהיד; אלא שהדרך להתקדם היא לזכות באוצרות (וברמות ניסיון) וזאת ניתן לעשות כמעט רק ע"י מלחמה במפלצות. התוצאה היא שלפעמים מכניסים שחקנים את עצמם לקרבות קשים, בתקווה לזכות באוצרות שמאחוריהם. צורת המשחק הזו, כך חשבתי בדרך הביתה, היא סוג של מטאפורה לחיים. אני אמנם לא מת על מאבקים, ואלה שאני נתקל בהם במקרה עלולים להותיר אותי די פגוע, אבל לפעמים אני זקוק למאבק כי אני צריך את האוצר הטמון בחובו, ואני מוכן אפילו להסתכן בהפסד אפשרי. זה הזכיר לי שהפועל הגרמני kriegen, להשיג, בא מאותו 'שורש' כמו Krieg - מלחמה; האין זה רמז לכך שיש דברים שצריך להיאבק כדי להשיג?שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 27/4/2007 00:19, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, מעברים 10-20-30
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-28/4/2007 20:14

---

בטריות

כתבתי כבר בעבר על זה שחפצים נוטים לספח אליהם חפצים נוספים. האופניים שרכשנו בשוק הפשפשים, למשל, סיפחו אליה היום מנעול, פעמון, רגלית ומגן-שרשרת שמחירם יחד היה כפול ממחיר האופניים עצמם. במקביל גיליתי שהמצלמה הדיגיטלית החדשה (כמו כל אחיותיה) היא זוללת-סוללות סדרתית, ולאחר שכילתה את הסוללות שקיבלנו איתה לא נותרה ברירה אלא לרכוש עבורה סוללות נטענות ומטען. מסתבר שהדור החדש של המצלמות פשוט לא מסתדרות עם סוללות רגילות, וגם את הנטענות החזקות הן זוללות בקצב שהיה משאיר את פה גדול פעור-פה.
ואז התחלתי לחשוב על סוללות. או בטריות. המילון האטימולוגי מספר לי שהמילה battery החלה את דרכה במשמעות של 'מתן מכות', התגלגלה ל'הפגזה', משם ליחידת ארטילריה ומשם - אולי בגלל ההתפרקות החשמלית - החל בנג'מין פרנקלין להשתמש מה במונח שאנחנו מכירים היום. כמה מוזר שמה שתיאר תחילה התפרצות אלימה הפך להיות תיאור למשהו שנותן אנרגיה טיפין-טיפין עד שהוא מתפרק. מצד שני, כשלסוללה נגמר הכוח, יש בזה משהו אלים: אני זוכר עד היום את הקול שהיה הווקמן משמיע כשנגמרו הסוללות. הקולות היו מתארכים ונעשים איטיים יותר, עד שגוועו לגמרי, משהו כמו מוווואווווווואווווווווווווווווווו (שקט)
יש ימים שאני מרגיש ככה. שהסוללות שלי נגמרו. שאני בוהה במילה על המחשב ואין לי שום מושג איך להעביר אותה לעברית. כשאני צריך לסדר את המטבח אבל אין לי מושג מה הולך לאן. הרבה פעמים זוהי עייפות, או רעב, או קור; אבל לפעמים זה מצב נפשי. כשהסוללות יורדות מתחת למינימום הנדרש לקיים את החיים המודרניים. כשאין לך רצון, או שאיפה, או דחף לשנות משהו. כשכל הפעולות נראות חוזרות על עצמן, מונוטוניות, מיותרות.
המטען לסוללות הנפש הוא לא דבר קל ופשוט שקונים בקונראד אלקטרוניקס בעשרים יורו. הוא למעשה לא דבר, ולא פתרון, ולא טריק או תעלול. הןא יכול לעבוד פעם אחת ואז לא לעבוד יותר. הוא יכול לעבוד כמה פעמים ולשבוק. לפעמים צריך לבנות אותו מחדש מהברגים, ולפעמים איזה סרט או ספר או אדם או סיטואציה נותנים לי אותו במתנה. אבל הוא לא מובן מאליו, הוא לא משהו שצריך פשוט להכניס לחשמל ולחכות עד שהאור הירוק יידלק.

על המטען החדש כתוב שלפעמים, כשהסוללות כבר ישנות, צריך לפרוק אותן עד הסוף ורק אז לטעון מחדש. אני תוהה מה המקבילה האנושית לזה, כי אני בהחלט מרגיש שמחזורים חוזרים ונשנים של טעינה הולכים ושוחקים את הסוללות שלי. אני מניח שפריקה מלאה היא פריקה של החרדה, היפטרות ממנה. זה תהליך מפחיד, כי הלימוד האוטומטי שלנו הוא להיטען.




שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 20/4/2007 01:13, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, מעברים 10-20-30, שחרור קיטור
תגיות בטכנורטי: אטימולוגיה בשקל תשעים, מעברים 10-20-30, שחרור קיטור
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ענבל כהנסקי ב-22/4/2007 20:46

---