הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס
ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!
כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
חיפוש טקסט בקטעים:
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
|
|
1
|
2
|
3
|
4
|
5
|
6
|
7
|
8
|
9
|
10
|
11
|
12
|
13
|
14
|
15
|
16
|
17
|
18
|
19
|
20
|
21
|
22
|
23
|
24
|
25
|
26
|
27
|
28
|
29
|
30
|
31
|
|
הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ± « ישראלים בחו"ל » ±
ארכיון:
|
5/2013
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן.
באמצע הניקיון
אנחנו באמצע ניקיון פסח, שכבר השתלט על מרבית יום ו' ועכשיו גלש גם לשבת; בתקווה היום אחרי הצהריים נשאיר הכל מאחורינו. דרך אגב, הידעתם שהמילה Dreck בגרמנית פירושה לכלוך, ובניגוד לעברית - כאן זה לא סלנג אלא מילה ככל מילה, וכך אפשר לראות על פחי אשפה את המשפט weg mit dem Dreck, בתרגום חופשי 'הלאה הלכלוך'. האחראית לטרנספר המילולי הזה מגרמנית לעברית היא כרגיל מיודעיתנו האידיש.
את הסדר, אגב, אנחנו עושים אצל ירון, יחד עם בנו וידיד נוצרי קרוב. ירון הודיע לנו שהוא לוקח על עצמו את הכנת הארוחה, בתנאי שאנחנו נדאג לצלחת הפסח - כלומר למצוא זרוע (כנף עוף קפוא) לברר איך אומרים בגרמנית 'חזרת' (Meerrettich), להכין חרוסת (אסנת כבר ארגנה מתכון) ולברר בהגדה שלקחנו אתנו איך מסדרים את כל זה. יהדות זה שמחה, כבר אמרנו?
כתיבת הפוסט הזה נקטעה כי הניקיון הגיע לחדר המחשב. כדי לנקות את השטחים המאובקים שמאחורי שולחן המחשב נאלצנו לכבותו ואף להרים את סבך החוטים מאחוריו אל שולחן המחשב עצמו, וכמובן להוציא כל מיני שולחנות וחפצים שהיו מסביבו. הפעולה נסכה בי חרדה אדירה, שהחלה לשכוך רק כאשר החזרתי הכל למקום; עם כל פריט ששב להיכן שהיה, מצאתי את עצמי נרגע יותר, גם אם מדובר בסך הכל במנורה שליד המחשב. בגלל היחס החרדתי שלי לטכנולוגיה, כל שינוי במבנה שבו הדברים מסודרים גורם לי מיד לחשוש שהם לא יעבדו כמו שצריך כשאפעיל אותם מחדש. כאילו כל המערך המכושף הזה, שמאפשר לי לעבוד, לשמוע מוזיקה, לראות סרטים, לברר בירורים, לקנות כרטיסי נסיעה, לדבר עם חברים ולבטא את עצמי מול העולם, פשוט יתמוטט כמגדל קלפים עם משהו בו לא יהיה בסדר (למשל אם אמרתי אברה קדברה במקום אצ'יו פלאצ'יו, או השתמשתי ברגל של קרפדה במקום צפרדע). זה נכון כשמורידים תוכנה חדשה או מחברים למחשב גאדג'ט חדש, וזה נכון שבעתיים כשכל פינת העבודה מתפשטת מצורתה המוכרת. את עשרים הדקות עד שהמים יתייבשו ביליתי בניסיון להסביר לחרדה שלי שהיא צריך לשבת בצד ולהקשיב להיגיון, מה שלא נורא עוזר כי ההיגיון יודע להצביע על לא מעט מקרים שבהם חיבור משהו חדש למערכת גרם לכל מיני נזקים משונים (הטלוויזיה שלנו, למשל, נוטה להגיב לכל מיני מכשירים בסביבתה בסימנים ירוקים המופיעים בשולי המסך ונעלמים אחרי זמן מה), ועלול פשוט להצטרף לחרדה במתקפה משותפת על התודעה. כפי שאתם יכולים להבין מעצם העובדה שאני כותב את הקטע הזה, הכל הסתדר לבסוף, אבל רק אחרי קפיצה חרדתית פתאומית כשלחצתי על כפתור המחשב וכלום לא קרה. נראה שהעולם המודרני, שהתנה אותנו לכך שלחיצה על כפתור גורמת למשהו לקרות, חיבר במוח שלי את ה'לחיצה ללא תגובה' ללחצן המצוקה. כמובן, תוך שניה התברר שחוט החשמל למחשב יצא קצת החוצה, והכנסתו פנימה פתרה את הבעיה.
תיכף אנחנו חוזרים לניקיון, ואני רק מקווה שפרט לערבול החדרים, בלגונם והכנסת שני שליש מיושבי הבית (אני והחתול) ללחץ, יהיו לו גם השפעות חיוביות. לא, האמת שאני יודע שיהיו השפעות חיוביות, וכבר אתמול אפשר היה לחוש הנאה מהמצב הנקי של הבית. אולי זו פשוט הידיעה שתוך זמן קצר המצב הזה ייעלם שגורמת לי לתהות כל-כך לגבי כל מושג הניקיון. מצד שני, הרבה מאוד הנאות (כולל אוכל, למשל) חולפות מהר וזה לא גורע מערכן.
הערת אגב אחרונה - למי שתוהה מה פתאום הבאתי את מטאפורת הכשפים לענייני המחשב, נותר לי רק לומר שבימים האחרונים התחלנו במסע השלמה של צפייה ב'באפי', מההתחלה, וההשפעות נראות לעין.שמור בטל
נכתב על ידי רונן א. קידר, 31/3/2007 15:02 , ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, המחשב ואני
הוספת תגובה
הצגת תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של אינשולדיגנזי ב-1/4/2007 18:06
נהר אסוציאטיבי
'נשוט על פני האורינוקו המשתפך לאמזונס'
בשבוע שעבר נפל דבר בגרמניה: אחרי כחמישה חודשים שבהם בוססתי בתרגום מקסיקו, סיימתי סוף סוף את חלקי במדריך השמן (אלף עמודים פלוס) ועברתי לתרגם מספר פרקים במדריך דרום אמריקה המעודכן. במקביל להפניית העורף שלי למקסיקו היפנה גם האוסקר עורף לשלושת האמיגוס (קוארון, אינריאטו ודל טורו) ואיש מהם לא זכה בפרס אליו הוא מועמד; כתחליף קיבלנו סינית ואיטלקית על הבמה, זוכים ממקסיקו, סין, איטליה, ארגנטינה, בריטניה ונורבגיה, לסבית עם אישה וארבעה ילדים ואת אל גור (סיכום מלא יותר בלינק לעיל). אני כמובן יודע את כל זה מכיוון שאתמול חגגנו על הכבלים החדשים ונשארנו ערים מול הטקס, שהועבר בשידור חי בערוץ הגרמני Prosieben. אבל אם נחזור לדרום אמריקה, המשימה שלי בשלב זה קטנה משהיתה במקסיקו - אני אחראי רק על פרקי הפתיחה, הסיום וקולומביה. ואף כי רציתי לחגוג את הקרנבל בברזיל, לחצות אגמי מלח בבוליביה ולהבין סוף סוף מה יש בפאראמאריבו [*] - נראה שאסתפק בשתיית קפה איכותי במדינה שהמדריך טוען בתוקף ש'הפכה להיות הרבה יותר בטוחה בשנים האחרונות'. מצד שני, פרקי המבוא מאפשרים לי לבקר במהירות בכל מוקדי העניין העיקריים של דרום אמריקה, ובין השאר לדון באורינוקו, שבניגוד למה שכתוב בשיר המפורסם *אינו* נשפך [**] לאמזונס אלא ישירות לאוקיאנוס האטלנטי. או לפחות כך חשבתי, עד שהערה קטנה בטקסט שלחה אותי למחקר אינטרנטי וחשפה בפני שסמוך לראשיתו מתפצל האורינוקו לשני פלגים - אחד מהם, המוליך שני שליש ממי הנהר, נשפך לאוקיאנוס האטלנטי; האחר, המוליך כשליש מהמים, הופך לנהר קסיקיארה, הנשפך לריו נגרו ומשם לאמזונס. במלים אחרות, יש אמת מסוימת בשיר (!). אני מקווה להיתקל בתובנות משעשעות מסוג זה גם בהמשך העבודה על דרום אמריקה (ולא בנחשי אנקונדה באורך 12 וחצי מטר). מה שכן, אם מישהו מכם מקורב לאלוהים או לעופר עיני, נסו למנוע את השביתה המטופשת במשק, שמעיבה על תוכניותינו לקבל מבקרים בשבוע הקרוב. טוב?
[*] כשהייתי ילד כתבנו אני ואחי יחד סיפור הרפקתאות בסגנון "בחר את גורלך" (זה היה פופולרי מאוד אז) שהתרחש על רקע תעלומה בלשית. חיפשנו לוקיישן אקזוטי ומצאנו באטלס את פאראמאריבו בירת סורינאם, ששמה צילצל לנו אקזוטי מספיק. [**] נקודה מעניינת היא שבשיר אומרים 'משתפך' ואילו היום אני מרגיש לא בנוח לכתוב את המילה הזו כשאני עוסק בנהר ולא במאזינים בתוכניתה של ורדה רזיאל ז'קונט. וזאת למרות שאבן שושן מבהיר ש'משתפך' במשמעות 'נשפך' הוא עברית נכונה בתכלית; אלא שעם הזמן השתלטה המשמעות המטאפורית (שנבעה כנראה מהביטוי 'שפך את ליבו') והעלימה מהמילה את משמעותה המקורית.שמור בטל
נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/2/2007 21:39 , ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, עבודה, אקטואליה
הוספת תגובה
הצגת תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ארי ב-27/2/2007 21:27
העיירה שלי
בלי לשים לב בכלל עברנו לפני יומיים נקודת-ציון חשובה - חצי שנה בגרמניה. ואולי דווקא העובדה שלא שמנו לב מראה שאכן התאקלמנו במידה רבה בעיר. הכוונה לא רק לגרמנית (שבהחלט משתפרת) או להבנה יותר מסודרת של נהלי החיים כאן (היזהרו מרמאים עם פנים חביבות) אלא גם לתחושה שזארברוקן, העיר הבינונית בה אנחנו חיים, היא במידה רבה של אמת גם 'בית' ולא רק תחנת מעבר זרה. ולרגל המאורע, כמה דברים קטנים על העיר שלמדנו במשך הזמן:
1. בגלל שהשם הוא Saarbrücken, כלומר יש שתי נקודות מעל ה-u, קוראים את התנועה הזו כמשהו בין שורוק לחיריק, או במלים אחרות, כמו שהיו אומרים 'מה, אתה דפוווק?' ב'פלטפוס'. מהסיבה הזו מתעקשים בכל מיני מקומות (למשל ויקיפדיה) לתעתק את השם בכלל כ'זארבריקן'. 2. האטימולוגיה של השם נראית אמנם ברורה (הגשרים על נהר הזאר) אבל היא שגויה: השם מופיע בספרות (במקורו הצרפתי, Sarrebrooka) כבר משנת 999 לספירה, 500 שנה לפני שהוקם במקום הגשר הראשון. ההערכה היא שמקור השם הוא במילה brocken, שבגרמנית עתיקה פירושה 'סלעים', ושהעיר נקרא על שם מספר גושי אבן שבלטו מתוך הזאר באזור זה. 3. עם אתרי התיירות בעיר נמנים כנסייה שאין בה אף צלב, אתר זיכרון בלתי נראה ואנדרטאות לחללי שני צבאות יריבים באותה מלחמה. את האחרון כבר הסברתי (בפוסט על הטיול לגן הצרפתי-גרמני) ועל שני האחרים אני מבטיח פירוט בהמשך. 4. במרכז העיר, ליד קארשטאט (כלבו ענק במיוחד, שמתפרש על חלק ניכר ממרכז העיר, כך שזו לא ממש נקודת ציון טובה), יש פסל משונה - גוש אבן לא מסותת בגובה מטר בערך, שעליו מגולף דוב ורשום המרחק לברלין (715 ק"מ). המטרה? לא ברורה. 5. תחנת הכוח בעיר זכתה בשנים האחרונות לפרס מיוחד על תרומתה לשימור איכות הסביבה וניקוי האוויר והמים מתוצרים תעשייתיים. ואכן, העיר נראית ומרגישה כמו כפר, וזה בהחלט מרשים בהתחשב בכך שלפני שישים שנה היתה מרכז ייצור הפחם והברזל של גרמניה. 6. מזג האוויר כאן - כמו בחלקים רבים של גרמניה - יכול להיות מתואר במילה הגרמנית הנהדרת wechselhaft - הפכפך. זה אומר שאף פעם אי אפשר ממש לסמוך על התחזית, אבל מצד שני גם יוצר הרבה מאוד הזדמנויות לשילוב של גשם ושמש, שיוצר - כפי שלמדנו בגן - קשת:
אגב, כשהסתכלנו החוצה בהתפעמות מהקשת המרהיבה (זה נראה הרבה יותר מלהיב במציאות) עלה בי עוד הרהור אטימולוגי, הפעם בעניין 'קשת': בעוד שבעברית משמשת אותה מילה לתופעה המטארולוגית, לצורה הגיאומטרית שלה, למבנה האדריכלי ולכלי הנשק באותה צורה, הרי שבאנגלית שייכים כלי הנשק (bow) והקשת בענן (rainbow) למשפחה אחת, ואילו הצורה הגיאומטרית (arc) והאדריכלית (arch) למשפחה אחרת (ונדמה לי שבגרמנית זה גם כך). יהיה מה שיהיה שמה, הקשת היתה תמיד סמל לברית בין השמיים לארץ ובין הטבע לאדם, והופעתה היום בהחלט משמחת - אולי היא מסמלת את הברית ההולכת ונרקמת בינינו לבין העיר. שמור בטל
נכתב על ידי רונן א. קידר, 25/2/2007 02:47 , ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, בשבילנו זו אירופה אירופה, מעברים 10-20-30, תמונות, אופטימי
הוספת תגובה
הצגת תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-26/2/2007 10:22
מגדל בבל
מזג האוויר האביבי נמשך, ואולי מחר גם נסתובב ויהיו תמונות חדשות. בינתיים, אני חייב לכם פתרון לחידה מהפוסט הקודם. אז מה משותף לפלסטינים, לשארל דה גול, לבאבילון חמש ולסלטיקס? כולם נקראים על שם עמים קדומים שנכחדו מזמן, ורק שמם עוד חי אתנו. הפלסטינים הם גלגול של הפלישתים הקדמונים, שישבו בעזה ובנותיה; תחנת החלל באבילון חמש נקראת על שם בבל (באנגלית); הבוסטון סלטיקס קיבלו את שמם מהאירים של בוסטון, שנזכרו בשורשים הקלטיים שלהם; ושארל דה גול (ששמו נכתב De Gaul) הוא כמובן יורש של הגאלים הגאים, עמו של אסטריקס הלוחם ברומאים. ולמה חשבתי על זה? הכל התחיל כשעברתי בדרך לעיר על פני מועדון לילה סגור בשם Babylon, ונזכרתי שזה היה גם שמו של מועדון הגייז בסדרה 'הכי גאים שיש'. ואז הרהרתי בבבלים הקדמונים, עם גאה ששלט במסופוטמיה תקופה לא קצרה ותרם הרבה לתרבות המערבית - החל מתגליות אסטרונומיות מרתקות ועד קובץ החוקים הראשון בהיסטוריה. אבל באופן מעוות, שמם של הבבלים נותר בתודעה לא בזכות השגיהם הרבים, אלא בגלל סיפור אחד שבכלל לא עוסק בהם - אותה פרשייה עם המגדל העולה לשמיים, המופיעה בכלל בספרי הקודש של עם אחר. בזכות המגדל הזה נקשרו הבבלים לעד לחטא היוהרה כנגד האל - ולעונשו, פיצול שפות האדם ללשונות שונות כדי למנוע מאתנו להבין זה את זה (ולספק פרנסה לאלפי מורים, מתרגמים, מדובבים, בלשנים ומילונאים). באופן מעניין התגלגל הקישור הראשון עד שקבע, בתודעה הנוצרית, את Babylon כעיר החטאים, כמעט באותה רמה כמו סדום, וכך - בהפוך-על-הפוך - גרם לקהילות 'חוטאות' (גייז וקלאברים) לאמץ אותה כמציינת מאורות חטאים, מועדוני לילה וחדרי חושך. במקביל הפך גם העונש את עורו, ואף כי המושג 'בבל' עוד מציין אי-הבנה לשונית (למשל בסרטו החדש של אינאריטו, המועמד לאוסקר) הרי שבמקרים רבים הוא מציין דווקא את מה שמגשר בין הלשונות (תוכנת באבילון, תחנת החלל באבילון חמש, 'דג בבל' של דאגלס אדאמס ועוד) ובכך 'עוקף' את העונש שהשית האל על הבבלים. כדי להשלים את התמונה, יש לציין שהבבלים ממשיכים אתנו לא רק בזכות המגדל, אלא גם בזכות אינטרקציה נוספת שלהם עם היהודים - גלות בבל. במהלך גלות בבל כתבו חכמי היהודים את התלמוד הבבלי, שהאזכור הבולט ביותר שלו בתרבות החילונית של היום הוא שכונה בצפון תל אביב ('בבלי'). אותה גלות היא גם שנתנה לנו את 'על נהרות בבל, שם ישבנו גם בכינו', משפט מחץ שהפך להמנון ספירטואלי ואז ללהיט ריקודים של בוני אם. מעניין מי היה הדי.ג'יי. הראשון שהבריק וניגן את Rivers of Babylon במועדון בשם Babylon. מהבבלים המשכתי כמובן לעמים קדומים אחרים שהסתובבו באזור ובכלל, אבל לצערי לא הותירו כל-כך הרבה אזכורים שמיים בתרבות הפופ. העמונים חיים וקיימים ברבת עמון, המואבים העניקו את שמם לעיר ביוטה ול פצצה רבת עוצמה, הפלישתים הפכו לפלסטינים (וגם לכינוי גנאי לאדם חסר תרבות - philistine), ויש כמובן את הדוגמאות מהחידה שבראש העמוד (אם יש לכם עוד דוגמאות של עמים שנכחדו אך שמם השתמר כמושג תרבותי - אשמח להוסיפם לרשימה). אבל אחרים - למשל האכדים, הארמים, היבוסים והחיתים - נכחדו מבלי ששמם השתמר בתרבות, ושמם אינו מעלה אפילו בדל של הקשר בקורא של היום. עצוב? לא יודע. האם עדיף לא להיזכר כלל או להיזכר בזכות שתי אנקדוטות בהיסטוריה של עם אחר? שנשאל את הבבלים?
תיקון: טוב, ככה זה כשכותבים פוסט ולא בודקים קודם בוויקיפדיה. עיון מחודש כאן תיקן את הרושם שהיה לי שהקישור בין בבל לחטא נבע מסיפור המגדל, והחליף אותו בסיפור הרבה יותר מסובך. מה שנכנס באמצע הוא חזון יוחנן מ'הברית החדשה', שם הופכת בבל ההיסטורית ל'זונה הגדולה בבל', המייצגת את שלטון הרשע שיש להתקומם נגדו ושייפול עם אחרית הימים. לפי רוב החוקרים, בבל היא מטאפורה לרומא, ששלטה אז בעולם הנוצרי; אבל מה שמעניין בהקשר האטימולוגי הוא הסיבה שדווקא השם 'בבל' נבחר למטאפורה הזו, והסיבה היא כנראה הקישור בין בבל לשלטון דכאני עוד מימי גלות בבל. בקיצור, זה לא המגדל, זו הגלות.
תיקון 2: התלמוד הבבלי לא נוצר בתקופת הגלות אלא שנים מאוחר יותר, ורק קיבל את שמו מהשם היהודי לאותה ממלכה קדומה (תודה ליעל על התיקון).שמור בטל
נכתב על ידי רונן א. קידר, 17/2/2007 22:54 , ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים
הוספת תגובה
הצגת תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ארי ב-21/2/2007 14:29
הדף הקודם דפים: 1 2 3 4 5 6 7 8
|