ז'ולזאל

הז'ולזאל (בפולנית, פירושו "תעשה מה שאתה מרגיש") היא רקטה ארטילרית תוצרת פולין. הרקטה מסוגלת להגיע לטווחים אינסופיים, כאשר היא מתבייתת על בנות שלובשות חזיות עם כתפיות סיליקון, בחורות רזות מדי שאומרות: "אני לפעמים שוכחת לאכול", אמהות שאומרות: "עוד כמה שנים את תדברי אחרת" וסבתות שאומרות: "גם אני בגילך נראיתי ככה, זה ייעלם" (ז'ולזאל 1), או על גברים אימפוטנטים בשם גדי (ז'ולזאל 2).

הז'ולזאל היא הגירסה הפולנית לרקטה הצרפוקאית "קחחחח", ששימשה את ארגוני הגרילה של הקוסמטיקאיות במאורעות הפינצטה 87'. אז נהגו המאסיביות שבלוחמות לשאת אותן על הגב כשהן מודבקות בעזרת שעווה חמה. אולם, הגירסה הפולנית – הפתעה! – מפותחת יותר, והיא משתמשת במשגר המבוסס על משאית. גירסה מוקדמת של הז'ולזאל נפלה על הירושימה ונגסאקי, ומלבד הנזק המיידי יצרה דורות שלמים של מוטציות, הנוהגות ללבוש ורוד ולצרוח "קוואי!" ו"מושי מושי" בכל הזדמנות (תודה לש.).

פגיעת הז'ולזאל היא קטלנית, ועד היום לא ידוע על נפש ששרדה אותה. מהרגע בו התבייתה על אובייקט, מציפה אותו הרקטה במשפטים כמו: "תאכלי עוד קרואסון, גם ככה את נראית כמו אמא שלך", (ז'ולזאל 1) או "זה לא באמת קורה לכולם. נסה לחשוב על עוד דברים חוץ מאמא שלך, גדי" (ז'ולזאל 2), ואז תוקפת אותו בקומבואים קטלניים של קיקבוקס – עד להשמדה מוחלטת.

נמלטים

היום יום חמישי, השעה שעת צהריים ואני ובלונדי עושים צ'ק אין במלון 'הרודס' באילת. אם חו"ל לא מסתדר לנו, צימרים זה גם ככה די משעמם (בימים רגילים. כי עכשיו זה הכל חוץ ממשעמם) ודיל משתלם נוחת עליי במפתיע מטעם מקום העבודה שלי – זה כנראה גורל. וכך מצאנו עצמנו מבלים שלושה לילות בשיטת 'אכול, שתה והזדיין, כי מחר הם יירו גם על גוש דן'. כדי להנעים את זמנכם במרחב המוגן, החלטתי לשתף אתכם באנקדוטות נבחרות מהנופש. תקנאו, זה טוב לנקבוביות.

אוכל

אוכל זה טוב, ואוכל של 'הרודס' זה טוב מאוד. כדי לצמצם נזקים, החלטנו ללכת שוב על דיאטת חצי הפנסיון שהמצאנו בשנה שעברה. דיאטה זו, הקרויה גם אימת הדיאטניות או הדיאטה ע"ש גלית גוטמן, מבוססת על ארוחה אחת מושחתת נורא ביום. מכיוון שארוחת הערב הוגשה בשבע, החלטנו לקום כמה שיותר מאוחר, לבלות בים או בבריכה בלי להישרף בשמש ואז כשכבר ממש רעבים – להתנפל. האפקט הבולט ביותר של הדיאטה הוא, לפי ההגדרה של בלונדי, חלוקת היום לשניים – החלק בו אתה לא מפסיק לחשוב על הארוחה הבאה והחלק בו אתה לא מסוגל לזוז. עכשיו אני פרו אנה, טיפים יתקבלו בברכה.

אקסטרים

# היום השני לנופש עמד בסימן אקסטרים. התכנון היה לישון עד השעות הפחות מסוכנות של השמש, אבל גם זה לא הצליח – ככה זה כשצעירים ומלאי מרץ. לפיכך, התחלנו את יום האקסטרים שלנו בטיול בקניון המקומי שהתחיל בפגישה אקסטרימית עם סלב (מייקל לואיס הגיע לחתום לילדים מנוזלים בקניון, ומכיוון שאנחנו מכירים אף אמר לי מניינים. בלונדי ללא ספק יותר שווה ממנו וגם יודע לחבר משפטים בעצמו). לאחריה, החלטתי לגרום לנזק אקסטרימי ליתרת האשראי שלי (מינוס מע"מ) בזארה. אמנם השורטס האדומים והלוהטים שאזלו בכל שאר הסניפים לא נמצאו גם בסניף האילתי, אבל סופסוף מצאתי טייץ שחור וגם חולצה מפוספסת בשחור-לבן ופתוחה בגב (אותה ראיתי מאוחר יותר באותו היום על פרחה, אבל בצהוב-לבן. אני קורבן וזה סופי).

# לאחר חגיגת השופינג החלטנו שאטרקציה מנצחת לא מחליפים, ובהיעדר משהו מעניין יותר לעשות, עשינו, ממש כמו בנופש של השנה שעברה, אבובים. לא אפרט יותר מדי על מה זה אבובים ולמה שוב שילמתי ארבעים ש"ח כדי לסכן את חיי בחברת הגירסה הצפון אפריקאית לשלישיית דופה, כי זה לא מעניין. אבל היו ציצים ומכיוון שזה כן מעניין, העברתי את המשך הסיפור לסעיף העירום.

#  ה"סלינג שוט" הוא מעין כדור שמח שנמתח בין שני עמודים זוהרים. כשמתיישבים בו שני פסיכים הוא נזרק עשרות מטרים באוויר, נופל, עולה שוב למעלה וכך הלאה עד שהוא נרגע. אטרקציה כזו בדיוק הוצבה בדולפינריום ת"א במשך תקופה ארוכה, במהלכה לא חשבתי לנסות אותה אפילו פעם אחת. כזאת אני, מעדיפה לא להיזרק מאה מטר באוויר ואז ליפול. אבל בלונדי כן, ובמשך יומיים תמימים הופעלה עליי לוחמה פסיכולוגית לא קונבנציונלית, עד שהסכמתי לנסות (אין לי אופי, אני אעשה הכל כדי לא לצאת החברה המבאסת. מזל שלא הציעו לנו גז מזגנים). אמנם ריבוי ה"אלוהים, אלוהים" שייבבתי בזמן החוויה עשה רושם שאני מתחזקת, אבל היה מגניב. באמת.

עירום

# אמנם אין קשר לטיול עצמו, אבל בדיעבד זו נראית לי כמו תחילתה של מגמה. אני ישנה באופן קבוע בעירום, ומכיוון שבאמצע השבוע אני מתעוררת אחרונה ומיד הולכת להתקלח, אני עושה זאת בלי בגדים. כך גם עשיתי בבוקר רביעי, יום לפני הטיול, כשזיהיתי פתק גדול וצהוב תלוי על גב אחת הספות בסלון. בפתק כתבה אחותי בת ה-15 שאחד מחבריה נשאר לישון בסלון. כמה חבל שהרגע בו הייתי מספיק קרובה כדי לקרוא את זה, היה גם הרגע בו שמתי לב שאותו נער ישן על הספה מתחתיי ובהסתברות מטורפת ממש, הרגע בו הוא הסתובב אל ציציי החשופים ופקח את עיניו. מיד נמלטתי אל המקלחת, מנחמת את עצמי במחשבה שאולי בכל זאת עשיתי מצווה.

# לאחר שכמעט איבדתי את החלק התחתון של בגד הים שלי באבובים של השנה שעברה, החלטתי הפעם להתחכם ולהפיל את עצמי בכל פעם שאני מזהה שהוא עומד להישמט. בפעם הראשונה זה עבד מצוין, בפעם השנייה קצת פחות, ומצאתי עצמי בבחירתה של יולי – האם בזמן שאני עפה באלימות על הגלים, להחזיק את החלק התחתון או לנסות לנשום? בסופו של דבר הצלחתי לעשות את שניהם באופן חלקי, וכשטיפסתי בחזרה על האבוב שלי ושל בלונדי (שבינתיים עף גם הוא), שלושת הערסים מהאבוב השני דרשו בשלומי. "העיקר שבגד הים עדיין עליי", אמרתי ולא הבנתי למה הם צוחקים. רק כשהסתכלתי למטה גיליתי שהחלק העליון עדיין עליי, אבל לא ממש מכסה על הציצים שלי, שיצאו בספין אוף משלהם ל'נמלטים'.

# נרשמו מספר ניסיונות לסקס בבריכה, אחד מהם אף צלח. עד שהגיעו הילדים האמריקאיים שאוהבים לצלול והכיף נגמר. אגב דברים שנגמרים, אין לי בדירה ממ"ד. היו שלום ותודה על הדגים.