לילה עיר

11 בפברואר, 1978. בחור צנום שעוד לא מלאו לו עשרים ושמונה עולה על הבמה בפסטיבל הזמן והפזמון תשל"ח. היה פעם דבר כזה, בימים של ערוץ יחיד הוא בטח עשה רייטינג של מאה אחוז. עם חולצה רחבת צווארון, חגורה עבה לפי צו האופנה, הוא עומד שם עם ידיים בכיסים ושר. חמש דקות אחרי שנגמרה 'כוורת' ושתי דקות לפני 'גזוז' ו'דיזינגוף 99' שיקבעו את מעמדו עוד יותר ככוכב העולה בשמי הזמר העברי. פעם דיברו ככה. אז עם ידיים בכיסיים, בניגוד לכל כללי הכיראוגרפיה שהיו מקובלים בסבנטיז המקפצות מדיסקו ובוני אם. כל זה הספיק בדיוק למקום השניים עשר והאחרון באותו פסטיבל שעד היום יש שמחשיבים אותו לאיכותי ביותר בתולדות אותם פסטיבלים, בעיקר בזכות איזה אחד, יזהר כהן, שזכה בו במקום הראשון עם שיר בשם מוזר כמו 'אבניבי' אחרי קרב צמוד מול איזו אחת, חדווה עמרני, ששרה שיר בשם 'סאלם עליכום' שאם חושבים על זה אולי היה השיר הראשון שפרץ את חומות הגטו המזרחי ונכנס לפסטיבלי הזמר האשכנזיים.

והוא שר על לילה. שיר עייף ושכוח אל, עייף כמו גידי גוב היום. ארבע עשרה שנה לפני התכנית 'לילה גוב' שהחלה את השתעבדותו, יש האומרים, לתרבות הרייטינג על חשבון המוזיקה שלו. והוא מעולם לא כתב לעצמו שירים או הלחין אותם, אבל למרות זאת נחשב לאחד מהטונים המוכרים במושג החמקמק שנקרא 'הקול הישראלי', לצידו של אריק איינשטיין למשל. קול שלא השתנה מאז שהצטרף ללהקת הנח"ל לפני ארבעים שנה. עייף ומסואב משהו מכמויות הכסף הקל שעשה בקמפיינים ל-gov.il ולבזק בינלאומי, הוא מוציא עכשיו דיסק אוסף משולש עם לא פחות מחמישים ושישה שירים מכל הקריירה הארוכה שלו שלמעשה נקטעה ב-1991 והניבה מאז רק אלבום חדש אחד נוסף ב-2005 - אבל הרבה איחודים מעתירים של 'כוורת' והופעות נטחנות של 'דני, גידי וחברים'. וכשמסתכלים עליו שם על הבמה ב-1978, ההבטחה של המוזיקה הישראלית שמומשה רק בחלקה, אפשר רק להתגעגע לתקופה התמימה של אז, עם הצווארון הרחב והחגורה העבה, כשכל כוכב בן פחות משלושים היה צריך לעבוד קשה כדי להפוך לאייקון, או במילים אחרות - פשוט לשיר.

גידי גוב - "שלל שיריו".  להורדה ( חלק 1 | חלק 2 )

 

פברואר 2009, בדיוק שלושים ואחת שנה מאוחר יותר, בחור צנום שיהיה השנה בן שלושים וחמש מוציא דיסק אוסף כפול. גם הוא היה "הילד הרע" של הרוק הישראלי בשנות העשרים לחייו, קצת כמו גידי גוב. 'זקני צפת' היתה לכמה שעות ה'כוורת' של הניינטיז, וגם הוא התבגר והלך עם השנים. מרוק חצי מופרע הוא התמתן, וכמו גידי גוב אך במסלול מהיר יותר שתואם את העשור הראשון למילניום, מאור כהן הופיע גם בסדרות וגם בסאטירה. כי 'מסודרים' היא ה'דיזינגוף 99' המהיר של שנות האלפיים ו'ארץ נהדרת' היא בעצם 'זהו זה' מסוג נשכני יותר של היום. וכמשווים את הקריירות של שניהם לא נותר לתהות איך בעצם כבר לא צריך להקות צבאיות שיעמידו כוכבים, לא צריך פסטיבלי זמר. צריך רק ערוצי מוזיקה, תכניות טלוויזיה עם רייטינג לא רע, והנה יש לך כוכב.

וגם הוא שר שיר על לילה שכתב והלחין בעצמו, שיר שמעטר ומקדם את האוסף הכפול. שיר שתופס אותך משמיעה ראשונה עד שאתה בטוח שכבר שמעת אותו פעם, או לחילופין תוהה למה אף אחד לא שר אותו קודם. אחד כמו גידי גוב, למשל. עם קליפ לילה מרגש שכבר לא עושים היום הרבה, הוא מוציא מוקדם מהצפוי דיסק אוסף כפול שממצב אותו כהבטחה של המוזיקה הישראלית לשנים הבאות ומדגיש כמה הוא משתבח עם השנים. ואתה מקשיב לשני הדיסקים ומוצא שם שירים שליוו אותך כשאת חלקם לא ידעת שמאור כהן שר. והנה תוך עשור וחצי מתברר שגם הוא הטביע את חותמו על המוזיקה הישראלית עוד לפני שהספקת למצמץ. ואולי זה רק הזמן המהיר שחולף, מהיר כמו הכוכבים שנוצרים פה כל שני וחמישי.

לילה, ועיר, ושלושים שנה מפרידות ביניהן. ושתיהן נשארו אותו דבר, זאת רק תרבות המוזיקה שהשתנתה.

מאור כהן - "דיסקוגרפי" להורדה (חלק 1 (לשנות סיומת ל-rar) | חלק 2 )

מבר ובכל מועדון מבית קפה או מלון
אפשר לראות, כולם יודעים
זה במבט, בתנועה בקול של כל מזכירה
אנחנו כאן עוד מחכים..

ובלילה עיר, נותנת עוד סיבה לשכוח מי אתה
ובלילה עיר, הולכת אבודה שוכחת את עצמה

מה שניראה כאן קשה, מה שרוצים לא יוצא
אולי זה כל מה שנישאר
שוב סיכוי אחרון אני יוצא באישון
הלילה שוב קורא לי

ובלילה עיר, נותנת עוד סיבה לשכוח מי אתה
ובלילה עיר, הולכת אבודה שוכחת את עצמה
ובלילה עיר, נותנת עוד סיבה לשכוח מי אתה
ובלילה עיר, הולכת אבודה שוכחת את עצמה...

שמור   בטל

Emale
25/2/2009 09:09, בקטגוריות מוסיקה לאזניי, שירי לילה
6 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: E ב-27/2/2009 14:24

Don't Go

היא בכלל חיפשה מוזיקאי שאהב סול ובלוז, הוא ענה למודעה שלה ב"מלודי מייקר" למרות שבראשו ניגנו רק סינתיסייזרים. היא עזבה לא מזמן להקת בלוז כושלת, הוא כנראה עשה את טעות חייו ופרש אחרי אלבום אחד של איזו להקה שהקים, דפש מוד או משהו. לה היה קול עמוק וחם והוא היה אהב לשחק את הרובוט המרוחק. כשהם נפגשו התברר להם כי הם כבר הכירו ממקודם, מהתקופה בה למדו יחד בבית הספר למוסיקה בבזילדון. כמו בכל פגישה עיוורת היתה שם מבוכה קלה, לא כמו בכל פגישה עיוורת הם החליטו לתת לזה צ'אנס למרות שני העולמות המוזיקליים השונים שהם היו, אולי דווקא בגלל שהסיכוי נראה קלוש.

לה קראו אליסון מויה ולו וינס קלארק אבל התקשורת העדיפה לקרוא להם בפשטות ארסית "השמנה והמכוער" במקום "יאזו". השנה היתה אלף תשע מאות שמונים ושתיים, הגל החדש היה הדבר הבא וכששניהם היו בני עשרים ואחת הם לגמרי האמינו שבעזרת המוזיקה אפשר לכבוש את העולם. זה לא היה רחוק מהמציאות: כשהם נכנסו לאולפן ההקלטות, כמעט מיד החלו לעוף שם ניצוצות. באחד במאי של אותה שנה הם הוציאו את הסינגל הראשון שלהם, "רק אותך", שיר אהבה שקט שהגיע למקום השני במצעד הבריטי ושהוכיח שאפשר ליצור מלודיות רכות גם דרך סינתיסייזר פרימיטיבי במונחים של היום. האגדה מספרת שקלארק כתב את השיר כמתנת פרידה לחבריו לשעבר בדפש מוד, אך הם סרבו בנימוס. בדיוק חודשיים מאוחר יותר יצא האלבום הראשון, "למעלה אצל אריק" שהגיע למכירות של פלטינה באנגליה והכיל את הסינגל הכי גדול שלהם, "אל תלך" שהפך להימנון של תקופה שלמה והגיע למקום השלישי במצעד.

פחות משמונה עשרה חודשים מאז שנולדה "יאזו", הפכו הניצוצות לפיצוץ אחד גדול. כמעט כמו בכל מפגש של כשרונות טעונים, המריבות התחילו להגיע. הרכילויות היותר מרושעות דיברו על ויכוחים שהגיעו לעימותים פיזיים בין שניהם, וכשנזכרים בהבדלי המסות ביניהם אפשר להבין מי היכה את מי. ההודעה על הגירושים לא איחרה להגיע אבל לא לפני שלאוויר העולם יצא האלבום השני והאחרון שלהם, "אתה ואני יחד" שהידיעה שהוא האחרון בהחלט של הצמד הזניקה אותו לראש המצעד הבריטי. "יומן של אף אחד", שיר הפרידה הרשמי שלהם, נחרת כאחד משירי הפרידה הקלאסיים בהיסטוריה של המוזיקה המודרנית.

ב-1999 הם הוציאו אלבום אוסף ממוקסס, בשם "רק יאזו", אבל הקאמבק הגדול באמת עומד להתרחש עכשיו. לפני כמה חודשים פורסמה ההודעה הרשמית על יציאה משותפת למסע הופעות שמתחיל ממש היום בקופנהאגן, יימשך לאי הבריטי (להזמנת כרטיסים) ויסתיים בעוד חודשיים בארצות הברית. ברוח התקופה הם פתחו גם עמוד במייספייס. במקביל החלו לטפטף החוצה כל כמה ימים הוצאות מחודשות של הסינגלים הישנים שלהם (להורדת situation גרסת 2008), שהגיעו לשיאם בשחרור של קופסת 4 דיסקים, אחד מהם DVD (לשמיעת דוגמיות) של כל החומר שלהם, יחד עם EP חדש. הכל רימאסטרד, רימיקסד, ריקונקטד, בדיוק כמו שם מופע האיחוד שלהם.

ביום שישי לפני עשרה ימים הם הופיעו בתכנית של ג'ונתן רוס. עשרים ושש שנים אחרי הדייט הראשון, הם נראו כמו הזוגות האלה שנפגשים אחרי שנים של נתק: מרוחקים מעט, מנסים לשדר שהכל בסדר ביניהם אבל גם מפוייסים, או לפחות כאלה ששמו את ויכוחי העבר מאחוריהם. על הבמה, "אל תלך" נשמע עדכני בדיוק כמו לפני עשרים ושש שנים, עם תוספת קלה של מחיאות כף אלקטרוניות עדכניות וכמובן מק-אייר הכרחי. כמו כל זוג שיודע מה באמת טוב בשבילהם, או בשביל חשבון הבנק של שניהם - הם הבינו איך לברור את הטוב מתוך הרע שהיה חלק בלתי נפרד מהקשר שלהם ולתעל את כולו לקאמבק, שאמור לתת לחלק מילדי הגל החדש הזדמנות ראשונה אי פעם לראות אותם בהופעה וללמד את הדור שחשב שמוזיקה זה רק ג'סטין טימברלייק וחבר מרעיו מי באמת אחראי להשראה. עשרים ושש שנים אחרי אותה מודעה קטנה ב"מלודי מייקר", השמנה והמכוער נפגשו שוב, וכרגע לפחות זה לא כדי ללכת אלא להישאר.

Came in from the city walked into the door
I turned around when I heard the sound of footsteps on the floor
Love just like addiction now I'm hooked on you
I need some time to get it right
Your love gonna see me through

Chorus
Can't stop now don't you know I ain't never gonna let you go
Don't go

Baby make your mind up give me what you got
Fix me with your lovin' shut the door and turn the lock
Hey go get the doctor, doctor came to late
Another night I feel alright my love for you can't wait

Chorus

Came in from the city walked into the door
I turned around when I heard the sound of footsteps on the floor
Said he was a killer, now I know it's true
I'm dead when you walk out the door
Hey babe I'm hooked on you

שמור   בטל

Emale
26/5/2008 12:30, בקטגוריות סווווו אייטיז, מוסיקה לאזניי
15 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: מעשנת ב-2/6/2008 01:04