נמלים

 

כבר שנה שלא קמתי בעשר בבוקר. עם התנועות הראשונות מתחילים זרמים של חיים לנוע בבית. השמיים התחלפו מאפור לכחול-אפור ואיתם גם האורות בחדר, יוצר חזיונות שכאילו הם עדיין פה, כאילו שלא. האוויר הטוב שעוד נשאר מהלילה נכנס פנימה דרך החלון שנפתח ועובר דרכם. הנמלים מתחילות לדגדג, הן כבר מדגדגות איזה זמן. משהו לא נח עמוק בפנים ואני יודע בדיוק מה זה. ממשיך ליפול ולהתבלבל, ממשיך להסתכל על עצמי מהצד ולבדוק. מורח את הכמה דקות עד לשעה וכשהיא נגמרת מותח את גבול המחוגים עוד קצת לשעתיים. דד ליין שמוקצב לי מעיר אותי מהחלום וזורק אותי מהר לאמבטיה, ללהתלבש, ללטייל עם הכלב. באימון, עם הזרמים של החיים שנספגים במגבת, מבחין בנמלים שזולגות החוצה, משאירות אותי הרבה יותר רגוע. חוזר מותש בצורה לא הגיונית הביתה, ללהתקלח, שם בעיקר אני מסתכל על עצמי וגם הרבה אחריה, ממשיך לעקוב אחרי כל השינויים. ערוץ 24 ברקע, רצף אחד ארוך של שירים מעולים שגורמים לי להפסיק יותר מדי פעמים את מה שאני לא עושה ולקלוט עוד שיר חדש שמסובב לי את הראש. אחרי כמה דקות כבר נמצאים אצלי החדשים של עברי לידר, מיקה קרני שהוא כל כך חדש עד שאי אפשר למצוא את המילים שלו עדיין באינטרנט הזה, ושל פוצ' שכבר הרבה זמן חיפשתי. זרמים של חיים עוברים דרך קולות בסלולרי, בדרך הופכים למידע, מתערבלים לתוכן שמפורמט לחלל הוירטואלי. ועדיין משהו לא נח בפנים, עיקצוצים עוברים מהאוזן לצוואר, הנמלים שוב כאן והן עושות סימנים של להישאר. זורק אותן החוצה עם כמה סטים מתישים מדי בסליידר והן קצת נרגעות. כנראה שעל חשבון הסמי-צום חייב לקבל את הרעל שלי, שאחרי שכבר גמרתי היום את השלוש שנשארו מאתמול ועוד את השתיים מהסוג שאני לא אוהב שהשאירה העוזרת למקרה חרום, שמסתבר הגיע יותר מוקדם ממה שחשבתי. קופסה חדשה מגיעה, מפיחה זרמים של חיים בפורמט מעושן שמתאבכים בחדר, נותנים את הליווי הכה ראוי לכמה פוסטים עצובים מדי שקראתי ביממה האחרונה. בלי לשים לב, השיר המצויין של פוצ' כבר רץ בלופים אינסופיים, הופך להיות הסאונדטרק המושלם ליום הזה. הרבה נמלים, אבל גם הרבה אור, לפעמים מלטף ולפעמים מסנוור, שנשאר בפנים ומסתבר שלא ידעתי שקיים שם בכלל.

 

כל היום אני יושב ומחכה

אם תבואי עוד היום אולי נצא

שוכב ערום סופר ת'נמלים

אפילו כבר השקתי את העציצים...

 

משהו לא נח אצלי עמוק בפנים

שוכב ערום סופר את כל הנמלים

 

כל היום אני נופל ומתבלבל

בעצמי אנ'לא מפסיק להסתכל

אל מול שמיים מתחלפים עומד פה

וכל האור המתחלף דרכך עובר

 

תראי אותי אני כמו זרם של חיים

וכמה אור אוי כמה אור השארת בפנים...

 

שמור   בטל

Emale
12/2/2006 01:18, בקטגוריות מוסיקה לאזניי
6 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: אמזונה ב-12/2/2006 17:35

Windmills of your mind

 

מישהי שביקשה עזרה בזיהוי שיר באחד מהפורומים (רק אני זיהיתי! אפילו לתותחי מוזיקה שם לא היה מושג איזה שיר זה) גרמה לי לחפור בחיפוש אחרי המילים של אותו שיר. כל הסיפור נתקל משום מה בהרבה קשיים, אבל בדרך הביא אותי להיזכר בשיר אחר של אותה להקה ואפילו למצוא עמוד שבו אפשר לשמוע אותו יחד עם שני שירים אחרים שלהם. אני מתכוון ללהקה בשם The Colorfield (סחתיין מומה, ים חומר יש לכם פה) שהקים טרי הול, אחד מאייקוני האייטיז הדי-מאוד נשכחים. הול היה חבר בלהקת The Specials בתחילת אותו עשור, שממנה יצאו אח"כ The Fun Boy Three (שתורגמה באגביות משעשעת ל"שלישיית המכייפים" במצעדים של רשת ג'). המכייפים הפציצו להיטי סקא ונשמה לבנים בלי סוף כמו The Tunnel of Love, Our Lips are Sealed ועוד. מאוחר יותר באמצע העשור הם התפרקו והול הקים את "שדה הצבע", שלא ממש זכתה להצלחה גדולה אבל השאירה כמה מאותם שירים קלאסיים-ששורדים-את-מבחן-הזמן אבל לגמרי לא מוערכים מספיק: Castels in the Air, Thinking of You והשלישי הוא השיר המדהים שאני שומע אותו מהבוקר בלופים (כמובן) והוא עדיין ממשיך לעשות לי צמרמורות שנובעות כנראה מהשילוב המושלם בין לחן שנוגע בדיוק איפה שצריך לבין טקסטים שתופסים אותך בבפנוכו. אני חושב שזאת גרסה אנגלית לשיר צרפתי במקור, ושכנראה הוא זכה לביצועים בשפות נוספות, אבל אני לא סגור על זה. מי שיכול לתרום מידע, מוזמן.

 

אפשר להקשיב לו כאן (השיר הראשון מצד ימין. אם כפתור ה-play לא עובד, תלחצו על stop ועל play שוב). השיר נקרא Windmills of your mind.

 

מסתובב,

כמו מעגל בתוך ספירלה

כמו גלגל בתוך גלגל

לעולם לא מסתיימים או מתחילים

בסליל שמסתובב לנצח

כמו כדור שלג במורד ההר

או בלון של קרנבל

כמו קרוסלה שחגה

מציירת טבעות סביב הירח

כמו שעון שמחוגיו חולפים

על פני הדקות שבפניו

והעולם הוא כמו תפוח

מסתובב בשקט בחלל

כמו המעגלים שאת מגלה

בטחנות הרוח של מחשבתך

 

כמו מנהרה בה אתה ממשיך

למנהרה משלה

במורד חלול למערה

בה השמש מעולם לא זרחה

כמו דלת שממשיכה להסתובב

בחלום חצי נשכח

האם האדוות הן מחלוקי הנחל

שמישהו השליך לתוך הזרם

כמו שעון שמחוגיו חולפים

על פני הדקות שבפניו

והעולם הוא כמו תפוח

מסתובב בשקט בחלל

כמו המעגלים שאת מגלה

בטחנות הרוח של מחשבתך

 

מפתחות שמקשקשים בכיסך

מילים שמצלצלות בראשך

מדוע הקיץ חלף כה מהר?

האם זה משהו שאמרת?

אוהבים מטיילים לאורך החוף

ומשאירים טביעות רגליהם בחול

האם קול של תיפוף רחוק

היו רק אצבעות ידייך?

תמונות תלויות במסדרון

או רסיסים של שיר

שמות ופנים חצי זכורים

אבל למי הם שייכים?

כשידעת שזה נגמר

האם לפתע הבחנת

שעלי הסתיו הפכו

לצבע שערה?...

 

כמו מעגל בתוך ספירלה

כמו גלגל בתוך גלגל

לעולם לא מסתיימים או מתחילים

בסליל שמסתובב לנצח

 

כשהתמונות נעצרות

כמו המעגלים שאת מגלה

בטחנות הרוח של מחשבתך.

 

שמור   בטל

Emale
27/1/2006 09:56, בקטגוריות מוסיקה לאזניי
8 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: E ב-29/1/2006 08:46