כניסה לבלוג            הוסף לקבועים שלי            המלץ על הבלוג            ערוך את הבלוג             שלח לי מייל             לישראבלוג
10/2009

Deacon Blues

יום אחרי שאעזוב את העבודה בתנועת 'פאק יו' אופיינית לכיוון הבוס, אני אקנה מכספי המשכורת האחרונה סקסופון. כי כמה כבר יכול לעלות סקסופון יד שנייה כשאתה גר בשנת 77' באלבמה. אני אלמד לנגן בסקסופון ומהכסף שישאר אני אשכור דירת חדר וחצי מעל בר שכונתי מעושן שיהפוך לביתי השני, ואחרי כמה שיעורי נגינה ארד למטה ואציע את עצמי כנגן הסקסופון של המקום בחיל ורעדה. והבר-מן יסתכל עלי, המגבת שלו תלויה על כתפו הימנית ובעודו משייף כוס זכוכית עד שהברק שניתז ממנה יסנוור את האיש ברחוב ממול, יגיד לי 'אוקי, זה לא שיש לנו כאן לקוחות שישימו לב להבדל בין הנגינה שלך לבין מוסיקת רקע. מתי אתה יכול להתחיל?'

ואז אני אתחיל לנגן בבר המסריח מסיגריות פעם בשבוע, בטח ביום ראשון, ואחר כך אולי בימים נוספים. אבל תמיד ביום ראשון, כי באותו יום יתקבצו רוב תושבי השכונה כדי לצפות ביחד בעוד הפסד של וויק פורסט, קבוצת הפוטבול הכושלת והאהודה עלי מילדות ועל כולנו, או כמו שאהבנו לכנות אותה, 'השדים של דיקון'. שדים, בטח שדים, שדים שמשחקים בקבוצה הגרועה ביותר בליגה לעונת 77-78, קבוצה שמחזיקה במאזן נצחונות/הפסדים של 10-1. אבל אתה הרי תהיה חייב לאהוד את הלוזרים האלה, כשרוב החברה רואה בך עצמך לוזר שזרק הכל לעזאזל והלך להיות נגן סקסופון באיזה בר מסריח מסיגריות איפשהו באיזה חור באלבמה. ואחרי זמן מה יידבק בי הכינוי 'דיקון בלוז', בגלל הבלוזים העצובים שאנגן בכל ערב יום ראשון אחרי עוד הפסד של קבוצת ה'שדים' המזויינת, ומאז יקראו לי בשם הזה.

ובאיזה ערב אני אפגוש אותה מחוץ לבר, עוד פליטת חיי נישואים כושלים ועייפים מהפרברים, ואני אזמין אותה פנימה ואנגן רק לה. אעשה לה אהבה בצלילים הגבוהים ואשבור את ליבה בנמוכים. ובכל ערב זו תהיה מישהי אחרת שאתעלס איתה רק כדי לחזור הביתה בבוקר לבד, כי אני לא ארצה להתמסר. חוץ מהפעמים שאני מאחורי הסקסופון שלי. ואולי לפני שאפרוש אגרור את עצמי שוב לדוכן, אנגן את סולו הסקסופון של 'דיקון בלוז' במשך יותר משבע דקות ולא יהיה אכפת לי שיתבעו אותי אם זה יצא ארוך מדי. ואולי בסוף אותו יום יגיע לבר צוות טלוויזיה מקומי לתעד את ההופעה האחרונה, כי הם חייבים לתת שם לכל ווינר בעולם. אבל אני רוצה לקבל שם דווקא כשאני מפסיד. כן, אני רוצה שימשיכו לקרוא לי 'דיקון בלוז'.

וכשאחזור הביתה עם אור ראשון, מתנודד והלום וויסקי, אזרוק את המעיל על הספה המרופטת בדירת החדר וחצי שלי, אפתח את הטלוויזיה הכעורה שבטח יהיה בה שוב שידור חוזר של 'בועות' או של 'חופשי על הבר', שבוודאי יחל מיד אחרי שוולטר קרונקייט ייעלם מהמסך עם מהדורת הבוקר שלו. אנמיך את הווליום למינימום ואניח על הפטיפון את Aja של סטילי דן. אכוון לשיר מספר שלוש, אכנס למיטה, אתן לצלילי הבלוז המר-מתוק הזה לשטוף לי את המוח ואפול לתוך שינה שתסתיים כשהשמש תשקע. אז, לפנות ערב, אתעורר ובמקום לרדת שוב לבר אארוז את חפצי, אכנס למכונית ואדהר איתה מעל איזה צוק. שניות לפני שהיא תנתק גלגלים מהאדמה אני אזנק החוצה, משאיר את הסקסופון ברכב ואת אגדת דיקון בלוז למות מאחורי ההגה - אבל לחיות לנצח. דיקון אולי מת אבל הוא חי בדיוק כמו שהוא רצה, ויתר על הנוחות של מעמד הביניים, זרק הכל ועשה את מה שהוא הכי אהב: לנגן בסקסופון, להפוך לבלוז-מן. בדיוק כמו וולטר בקר ודונלד פייגן, הוא חי את הבלוז של סטילי דן.

נכתב במלאות 30 שנה החודש לצאתו של האלבום "Aja" של סטילי דן.

This is the day
Of the expanding man
That shape is my shade
There where I used to stand
It seems like only yesterday
I gazed through the glass
At ramblers
Wild gamblers
That's all in the past

You call me a fool
You say it's a crazy scheme
This one's for real
I already bought the dream
So useless to ask me why
Throw a kiss and say goodbye
I'll make it this time
I'm ready to cross that fine line

CHORUS:
I'll learn to work the saxophone
I'll play just what I feel
Drink Scotch whisky all night long
And die behind the wheel
They got a name for the winners in the world
I want a name when I lose
They call Alabama the Crimson Tide
Call me Deacon Blues

My back to the wall
A victim of laughing chance
This is for me
The essence of true romance
Sharing the things we know and love
With those of my kind
Libations
Sensations
That stagger the mind

I crawl like a viper
Through these suburban streets
Make love to these women
Languid and bittersweet
I'll rise when the sun goes down
Cover every game in town
A world of my own
I'll make it my home sweet home

CHORUS

This is the night
Of the expanding the man
I take one last drag
As I approach the stand
I cried when I wrote this song
Sue me if I play too long
This brother is free
I'll be what I want to be

CHORUS

Emale
14/9/2007 00:45, בקטגוריות סיפורי קליפים, מוסיקה לאזניי, סטילי~~ דאם
10 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: E ב-14/9/2007 17:21

The Other Side Of Summer

התחושה הכללית מתישהו ביוני 91 היתה כאילו בבת אחת קפצתי שנות דור, שנות מולטימדיה, קדימה. חודש קודם לכן חובר בית הוריי שבעיירה הציורית אי שם במרכז הארץ לכבלים, לחברת הכלבים היחידה שהיתה אז, עוד לפני שחברת כלבים לוויינית אחרת צצה ופרצה במלחמה צינית וחסרת בושה על גבו של הצופה המוקסם. והוא היה מאוד מוקסם: חדרו הפרטי רושת בממיר אנלוגי נוצץ וחדשני, ועשרות ערוצי טלוויזיה הביאו לארבעת קירותיו את הצעקות האחרונות של ערוצי המוזיקה ואת הצווחות האחרונות של שדרי הספורט, 24 שעות ביממה. בעיקר הוא נדבק לשידורים הלייליים מצ'ילה הרחוקה, שם נערכו בדיוק אז משחקי הקופה אמריקה. ערוץ חמש הרגיל, עשר שנים לפני ההולדה בחטא של אחיו הפלוס ושש עשרה שנה לפני הולדת שני אחיו החורגים והמעוותים, הלייב והגולד - ערוץ הספורט הרגיל והפושטי מילא את כל צרכי אותו צרכן ספורט מוקסם מודל 91, שהתרגל לניסים קוויתי במינונים מביכים של פעם-פעמיים בשבוע.

באגף המוסיקה של מתקפת המולטימדיה נרשמו חוויות אורקוליות דומות: 24 שעות של ערוץ המוסיקה הנחשק MTV, עוד לפני ההולדה בחטא של VH1 או VH1 קלאסיקס החורגים, ו-MTV Base ודומיו המעוותים. כל מה שרצית לראות היה ב-MTV הרגיל, שהיום, עד כמה שלאחרונה ראיתי, מכיל שירים שבגיל 39 כבר לא ממש מדברים אליך. אבל כשאתה בן 23 והאייטיז נעלמו מעבר לפינה אך לא מזמן - יכולת למצוא בערוץ המקסים ההוא את כל השירים שמילאו את נעוריך שהסתיימו גם הם אך זה מקרוב, ושיכולת להקביל אותו לתכנית Top of the Pops הנערצת משנות השמונים, עליה שמעת רק מסיפורים של אנשים מהכיתה שלך שהיו מספיק ברי מזל לאחוז בקרובים בחו"ל ששלחו להם אותה על קלטת. אז זהו, שלא הרבה שנים אחר כך כל זה הגיע אליך 24 שעות ביממה, ישר לוריד, מדוייק בין ארבעת קירותיך ומכוון היטב לנימיך הנוסטלגים שעוד לא ידעו שהם כאלה. עדיין יכולת למצוא בין כל הג'אנק המתהווה של תחילת הניינטיז - כמו KLF, ארבעת המתרוממים המצועצעים של 'קולור מי בד' או שלושת השחורים המשעשעים של 'דלה סול' - עדיין יכולת למצוא שם פניני קליפים של שירים שרק שמעת אבל לא ראית מעולם (כי לא היו לך מספיק קשרים בחו"ל), או שסתם שכחת מקיומם (כי שנות הצבא שהסתיים לא מזמן צבעו לך את מעט התאים האפורים שלך בגוונים עזים של חאקי).

מתקפת המולטימדיה המוזיקלית לא נעצרה שם: בעיירה הציורית ההיא אי שם, נפתחה באותה שנה ספרייה מוזיקלית. שזה אותו דבר עם דיסקים כמו שזה עם ספרים: אתה עושה מנוי ויכול להחליף דיסקים כאוות נפשך, לקחת אותם לביתך ולצרוב אותם במכונת הצריבה המשוכללת ההיא שנקראה "טייפ דאבל קאסט". על הדרך אתה מפתח לאחור את השכלתך המוזיקלית, חופר בדיסקוגרפיות של זמרים שהכרת רק חלק מהרפרטואר שלהם וכמובן מעשיר את ספריית הקלטות שלך, אותן עיטרת בלטרסטים מעשה ידיך. כל יומיים-שלושה הייתי מתייצב שם בהפסקת הצהריים שהיתה לי מהעבודה-הזמנית-עד-תחילת-הלימודים בחנות של אבא, מתוודע לתקליטים הראשונים של דיוויד בואי, סטילי דן, או למשל של אלביס קוסטלו.

את אלביס קוסטלו הכרתי עד אז בעיקר מהשירים שלו במצעדי תחילת האייטיז, לפני שהוא נגוז יותר אל השוליים למרות שמעולם כמעט לא הפסיק לכתוב. שמתי לב כבר עז לטקסטים השנונים והעוקצניים שלו שהיו מלווים במוזיקה עוקצנית משל עצמה - אבל בדיוק אז, בקיץ 91, אחרי שכמעט נמוג אל השיכחה, הוא המציא את עצמו מחדש עם תסרוקת לא מזוהה, עם מלא כוסיות שאז עדיין נקראו חתיכות - ובעיקר עם שיר ציני אופייני בשם 'הצד האחר של הקיץ'. שיר של קיץ ששם ללעג את העולם החומרני של תחילת הניינטיז, שמסתבר שרק הלך והפך חומרני יותר שש עשרה שנה מאוחר יותר. השיר הזה התלבש בדיוק על האוויר הלח והמהביל של יוני שחדר מחלון החדר שלך פנימה, יחד עם אותה מולטימדיה מבורכת, מביא איתו הרגשה של התחלת עונה חדשה, עידן חדש, עולם משוכלל יותר - אבל גם של צד אחר של הקיץ, הצד שבו ידעתי שכשהוא יסתיים תתחיל תקופה חדשה של לימודים אחרי כמעט שנתיים שלקחתי קצת חופש מהחיים. ואני חושב שבאיזשהו מקום ידעתי שהחיים החופשיים ההם כמו שהכרתי אותם, לא יחזרו. בדיעבד התברר שצדקתי. "יש רשע ויש קסם בכל עונה", שר קוסטלו בשיר ההוא, וגם הוא צדק.

שש עשרה שנה בדיוק אחרי, העולם, כאמור, הפך חומרני יותר. משחקי הקופה אמריקה נערכים בונצואלה הלא פחות רחוקה. השידורים שלהם מנועים מלהגיע למנויי הוט גם אם אלה רוצים לשלם עבורם, בשל אותה מלחמה צינית וחסרת בושה בין שתי חברות הכלבים. במקביל, ערוצי המוזיקה התרבו מאליהם וכדי לראות את קליפי הנוסטלגיה המדממים שלך מהאייטיז, שהתרחקו ממך בינתיים כמעט בשני עשורים - אתה צריך לרכוש את חבילת המוסיקה שכוללת את VH1 קלאסיקס, שמכוון במודע למבוגרים כמוך, שב-91 קראת להם זקנים. ואלביס קוסטלו? הוא יוצא בעוד שבוע לסיבוב הופעות חדש, מוכיח שבכל זאת יש דברים שלא משתנים, לא משנה מאיזה צד של הקיץ תסתכל עליהם.

The sun struggles up another beautiful day
And I felt glad in my own suspicious way
Despite the contradiction and confusion
Felt tragic without reason
There's malice and there's magic in every season

CHORUS
From the foaming breakers of the poisonous surf
The other side of Summer
To the burning forests in the hills of Astroturf
The other side of Summer

The automatic gates close up between the shanties and the palace
The blowtorch amusements, the voodoo chalice
The pale pathetic promises that everybody swallows
A teenage girl is crying 'cos she don't look like a million dollars
So help her if you can
'Cos she don't seem to have the attention span

CHORUS

Was it a millionaire who said "imagine no possessions"?
A poor little schoolboy who said "we don't need no lessons"?
The rabid rebel dogs ransack the shampoo shop
The pop princess is downtown shooting up
And if that goddess is fit for burning
The sun will struggle up the world will still keep turning

Madman standing by the side of the road saying
"Look at my eyes, look at my eyes, look at my eyes, look at my eyes"
Now you can't afford to fake all the drugs your parents used to take
Because of their mistakes you'd better be wide awake

CHORUS

The mightiest rose
The absence of perfume
The casual killers
The military curfew
The cardboard city
And the unwanted birthday
The other side of summer

The dancing was desperate, the music was worse
They bury your dreams and dig up the worthless
Goodnight
God bless
And kiss "goodbye" to the earth
The other side of summer

Emale
30/6/2007 12:41, בקטגוריות מוסיקה לאזניי, ההקלטות הגנוזות
26 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: rojiortc ב-17/2/2013 10:19


הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  
139,218 מבקרים אינם טועים

website counter


הביקורות מהללות:
"הגיגים על החיים!"
Ynet, 3.3.02
"תכנים מרתקים! עיצוב מעניין!"
הלול, 30.6.06
"כתיבה גברית משובחת!
מוזיקה טובה!"

מסעותיו של מרק, 2.9.06

השתכנעת? עשה מנוי עכשיו!

קח אותי, זכר אלקטרוני
תוריד ממני ת'ידיים ש'ך
שלח
אוהב את זה בסמסים?
כן, ותחייב אותי חופשי
לך תרוויח על מישהו אחר
 (הסבר)

 << אוקטובר 2009 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31




הקוראים שלי

דניאל p-:
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
ג'ולס2


OMG
בחסות האלכוהול
בטחון בתנועה
ברכה גולשת
דברים קטנים
דואר חשמלי פלוס
דע את היריב
האושר והדווי
הזה של המוריס
היתוך קר למפגרים
הכל אפור
המרתף
הפוזיציה
וולווט אנדרגראונד
וירטואל קרמבו
חדר 404
חוק ורשת
כותבת מוחקת
לא בבית ציפרנו
לונדון קולינג
מאבד תמלילים
מזבלה
מעבורת לאורך המרסי
מציאות נושכת
מקפיאה את הבמיה
מריץ שורות
נפש בריאה בגוף בריא?
סינמסקופ
עומדים בשער
עניינימים
ערס פואטי
פאוזה
פוטנציאל מבוזבז
פזמון חוזר
קטעי קישור
שידורי ניסיון
שמשון.נט
שעת ש.
תופעת דורפן


אהמ.נו
אנקדוטות.נט
במה חדשה
בננות
גלובס בלוגס
דה מארקר בלוגס
החדר הירוק
המסך המפוצל
העוקץ
הקולקטיב
השרת העיוור
זגוגיות.קום
חיים ברשת
כוסברה
מרושתים
סיטימיול
עונג שבת
עין הדג
פופטארט
קונספציה
קפטן אינטרנט
רשימות



2009-2002 © אי מייל - emAle
2007-2001 © יריב חבוט - emAze