כניסה לבלוג            הוסף לקבועים שלי            המלץ על הבלוג            ערוך את הבלוג             שלח לי מייל             לישראבלוג
10/2009

Breakfast

22 בינואר תשעים ושבע היה בוודאי יום קר בדנדי, סקוטלנד, כשבילי מקנזי חצה את הדשא בגינת הבית של אביו לכיוון הבקתה הקטנה בקצה השדה. בדיוק כמו בקליפ של Breakfast בו הוא נמוג לתוך הערפל הסקוטי, הקליפ שחרת את קול ארבע האוקטבות הנדיר שלו לנצח בפנתיאון הקלאסיקות שלעולם לא יישכחו - הוא חתך את הענן הסמיך ששייט נמוך מדי, פתח את דלת הבקתה ונכנס פנימה. כובע הברט שלו, שהפך לסמלו המסחרי עוד מראשית שנות השמונים כשהוא ואלן רנקין הקימו את ה-Associates, הושלך ככל הנראה על השולחן כמה שניות לפני שהוא פשט את מעילו הכבד והתיישב בכסא. הוא בוודאי נשם עמוק, הוציא מכיסו בקבוק מים קטן והניח אותו באיטיות על השולחן. ארבעה ימים בלבד קודם לכן נדמה היה שחבל הצלה נזרק לעבר מי שהיה אחד מכוכבי הפופ של תחילת האייטיז באנגליה, חבל הצלה בדמות חוזה הקלטות לאלבום סולו. אבל נטיותיו הדכאוניות והעצב שהילך עליו תדיר, יחד עם משבר כלכלי ובעיקר עם מותה של אמו האהובה זמן קצר קודם לכן - דחפו אותו לעבר דרך ממנה אין חזרה.

הוא נגע בחייהם של הרבה אמנים בריטים מהאייטיז שחלקם, יחד עם אלן רנקין - נשאר כדי לספר את סיפור חייו בסרט של הטלוויזיה הסקוטית (שלושה חלקים: 1, 2, 3). הוא שימש גם נושא לאחד מהשירים הראשונים של הסמיתס, בתחילת האייטיז, כשמוריסי הודה שהיה מאוהב בו. סוזי סו, הסולנית של 'סוזי והבנשיז', כתבה עליו את Say, שמילותיו מגלות שהם היו אמורים להיפגש כמה ימים לפני אותו יום של ה-22 בינואר תשעים ושבע. חבר אחר, רוברט סמית' מהקיור, כתב לזכרו ב-2001 את Cut Here המרגש, שמתאר פגישה מחודשת עם מקנזי. פגישה שלא התקיימה מעולם.

ארבע שנים קודם לכן, בבקתה של אביו, מקנזי בוודאי היה שמח לדעת שכך הנציחו אותו. הוא הוציא מכיסו השני חפיסת כדורים והחל מכניס אותם לפיו. לגימה ועוד לגימה והם החליקו במורד גרונו, ממנו בקעו בשני העשורים האחרונים צלילים ממנעד אוקטבות שלא נשמע עד אז ומאז. כמה דקות לפני שהכרתו אבדה לנצח, הוא בוודאי נותר יפה. כמו שהוא נראה באותו קליפ של 'ארוחת בוקר', כמו שהוא נראה לאורך 39 שנות חייו, אלה שהסתיימו השבוע לפני 10 שנים בדיוק.

She gave herself
They took her to their hearts
Clapped their hands till sore
Once more eyes smart
Taxidermist gave life to Hugh
It sits and begs
And stares at you

Since when did you cook breakfast for
Lieutenant Paul in ruined mirador
This lease on life can tie you down
So precious is the jagged crown

Talk to me I'll stay these vagabond nights
Walk with me someone is waiting in light

Exchanging worlds arranging days
To suit a lover
Who'll never wants to stay
Breakfast skies
Bring curtains down
Upon a crumbling lacquered gown
A crumbling lacquered gown

Ooh talk to me I'll stay these vagabond nights
Walk with me someone is waiting in light 

Emale
25/1/2007 18:29, בקטגוריות מוסיקה לאזניי, סווווו אייטיז, סיפורי קליפים
7 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     -1 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: ללי טרללי ב-25/1/2007 21:13

פתאום קם אדם

ההורים שלי מספרים שכשהייתי בן חמש בערך, אהבתי לקחת איזו חגורה מזדמנת, לדמות שהאבזם הוא מיקרופון, ולשיר. אחד השירים הבולטים ברפטואר של כותב שורות אלה, וכנראה היחידי, היה 'שיר בבוקר בבוקר' או בשמו העממי יותר 'פתאום קם אדם'. האגדה מספרת שהפלאתי בתנועות ידיים, נענועי אגן ולזות שפתיים, בעקבות הצפייה בכוכב עולה בשם שלמה ארצי על במת פסטיבל הזמר והפזמון במוצאי יום העצמאות התשל"ג. בספרי תולדות הפסטיבלים ייכתב ביובש כי הכוכב העולה נכנע לדיווה סבנטיזית מסוגה של עדנה לב לאחר מאבק עיקש, מותיר לה את המקום הראשון ומסתפק במקום השני והמכובד. בדיוק, אגב, כמו צבאות ערב שפחות מחצי שנה אחרי אותו פסטיבל עולץ הפתיעו את כוחותינו השאננים, אך בסופם של כך וכך ימי קרבות נכנעו לצבא ההגנה. או שבעצם הם ניצחו ואנחנו הפסדנו? מעניין.

אותו כוכב עולה המשיך ללוות אותי בהמשך, כמו שאני מניח שהוא עשה אצל רוב אנשי ארצישראל. הוא אמר לה שהוא לא עוזב את העיר כשאני עוד לא ממש הבנתי מהן מערכות יחסים, היא אמרה לו תרקוד כשקצת יותר קלטתי על איזה ריקוד הוא מדבר, הוא שר על הבית שגרתי בו בדיוק כשהייתי רחוק מהבית, ותיאר שדות של אירוסים הרבה לפני שיהודה סעדו (היה בכוכב) נולד. דרך הווקמן שלי הזענו ביחד בחום יולי-אוגוסט בעיצומו של אימון גדוד תותחנים בקיץ לוהט בשמונים ושבע באמצע הנגב, וידעתי בדיוק מה אומרים הקודים בשיר על הפלוגה שחטפה אש נ"ס בטמפו. כשהאחיות המתבגרות שלי טחנו במשך ירח שלם את ירח אני כבר ראיתי כוכבים אחרים, וכשיצא הראשון מבין האוספים המשולשים-מחומשים-מתומנים של הניינטיז שלו, היה נעים להתרפק על חומר יותר ישן. התרפקות שהגיעה לסוג של שיא בעוד הופעה שלו בקיסריה, מתישהו בסביבות סוכות התשנ"ג, בדיוק 20 שנה אחרי פרוץ אותה מלחמה של אחרי שיר בבוקר בבוקר.

שגיא ב. כתב אתמול שמה פתאום נותנים פתחון פליי-ליסט לשירים כמו החדש של שלמה ארצי, שבטח מקבל זמן אוויר על חשבון אמנים צעירים הו-כה-מבטיחים, רק בגלל שקוראים לו שלמה ארצי וכל זה. ואני לא יודע, אבל בהאזנה ראשונה ולא הכי ממוקדת לשיר הזה יכולתי די בקלות להרגיש שיש בשיר הזה את מה שזה לא יהיה שיש בשירים האלה של שלמה ארצי שעושה לי בדרך כלל, בטח כשאני במוד המתאים סטייל רגישות מהורהרת או הירהורים מרוגשים, או איך שלא תקראו לחרא הזה. וזה לא שאני מעריץ גדול שלו, ממש לא, אבל מבחינתי התפקיד שלו במוזיקה הישראלית הוא לגרום לי את התחושות האלה, על זה הוא מופקד, ומי שחושב שבגילו המתקדם ארצי יהפוך את עורו ויתחיל לנסות כיוונים מוזיקליים שונים כאילו היה אלישע, הבן המיטונף לבית משפחת זילברשץ-בנאי ולהקתו המשוקצת - חי בסרט. מוזיקלי אמנם, אבל עדיין סרט.

תעזבו אותו בשקט, תנו לו לעשות את החרא הזה כמו שהוא יודע, שזה אומר הכי טוב מכולם. ואם הייתי רוצה לסיים את הפוסט הזה כמו שצריך, הייתי מצטט עכשיו וכותב 'אלף שנים צעירות לפניו, כפלג צונן, כשיר רועים, כענף'. אבל היום, בפוסטים ובטח לא בשירים, כבר לא כותבים ככה.

פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

דגנים עולים מול פניו מבין חריצי המדרכת.
וניחוחות לראשו מדיפים עצי אזדרכת.
הטללים רוססים והרים, ריבוא קרניים,
הם יולידו חופת שמש לכלולותיו.

פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים,
ונכלמות משתחוות המלחמות אפיים,
להוד אלף שנים מפכות במסתרים,
אלף שנים צעירות לפניו
כפלג צונן, כשיר רועים, כענף.

פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ורואה כי חזר האביב
והוריק שוב אילן מן השלכת.

פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

Emale
9/1/2007 12:10, בקטגוריות מוסיקה לאזניי
49 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: שגיא.ב ב-24/1/2007 11:33


הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  
139,218 מבקרים אינם טועים

website counter


הביקורות מהללות:
"הגיגים על החיים!"
Ynet, 3.3.02
"תכנים מרתקים! עיצוב מעניין!"
הלול, 30.6.06
"כתיבה גברית משובחת!
מוזיקה טובה!"

מסעותיו של מרק, 2.9.06

השתכנעת? עשה מנוי עכשיו!

קח אותי, זכר אלקטרוני
תוריד ממני ת'ידיים ש'ך
שלח
אוהב את זה בסמסים?
כן, ותחייב אותי חופשי
לך תרוויח על מישהו אחר
 (הסבר)

 << אוקטובר 2009 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31




הקוראים שלי

דניאל p-:
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
ג'ולס2


OMG
בחסות האלכוהול
בטחון בתנועה
ברכה גולשת
דברים קטנים
דואר חשמלי פלוס
דע את היריב
האושר והדווי
הזה של המוריס
היתוך קר למפגרים
הכל אפור
המרתף
הפוזיציה
וולווט אנדרגראונד
וירטואל קרמבו
חדר 404
חוק ורשת
כותבת מוחקת
לא בבית ציפרנו
לונדון קולינג
מאבד תמלילים
מזבלה
מעבורת לאורך המרסי
מציאות נושכת
מקפיאה את הבמיה
מריץ שורות
נפש בריאה בגוף בריא?
סינמסקופ
עומדים בשער
עניינימים
ערס פואטי
פאוזה
פוטנציאל מבוזבז
פזמון חוזר
קטעי קישור
שידורי ניסיון
שמשון.נט
שעת ש.
תופעת דורפן


אהמ.נו
אנקדוטות.נט
במה חדשה
בננות
גלובס בלוגס
דה מארקר בלוגס
החדר הירוק
המסך המפוצל
העוקץ
הקולקטיב
השרת העיוור
זגוגיות.קום
חיים ברשת
כוסברה
מרושתים
סיטימיול
עונג שבת
עין הדג
פופטארט
קונספציה
קפטן אינטרנט
רשימות



2009-2002 © אי מייל - emAle
2007-2001 © יריב חבוט - emAze