משחקים וכיף (כן, המשך לסיפור הסקס שלא נגמר....)

עכשיו היינו שתינו מעליו. אני ערומה, עוד מעסה את פרקי ידי הדווים, מתאוששת. המסתורית היפהפייה לבושה בגד קל שתחתיו אין דבר ושלא מסתיר כלום. היה לי נעים לחוש לראשונה בחיי את התחושה השונה של לשון נשית, עדינה יותר, רכה וחושנית. גם תחושת הכח שנטעה בנו העובדה שגבר כבול מוטל למרגלותינו שכרה אותי קלות. קמתי מעליו, הסרתי מעליה את הכתונת שלבשה עדיין לעורה, והנחתי אותה על השמלה השחורה שפשטה קודם. אחרי כמה נשיקות וסיור הכרות הדדי של גופינו (ואיזה גוף מדהים היה לה!) החלטנו לחקור קצת יחד את הצעצוע שנזדמן לנו. ראשית רצינו לראות אילו תגובות מתעוררות בו לסוגים שונים של גירוי. כבר קודם ראינו שזכרותו הזדקפה וקשתה למראה שתינו מתנשקות, והחלטנו למנוע ממנו לראות שוב מה צופן לו העתיד. כיסינו את עיניו בציפית של הכרית, וקשרנו אותה כשאנחנו משאירות לו אך מעט מרווח לנשימה, כיוון שפיו עוד היה סגור בפיסת הבד. הקרח נמס כבר מזמן, והמסתורית החליטה לבחון את הקיצוניות השניה.

הצעקה שהתמלטה מפיו כשהשעווה הרותחת פגעה בו היתה מפתיעה. הוא הצטמרר וצעק חזק עוד יותר, כשהמסתורית תלשה באחת את השעווה מחזהו, מנתקת באבחה מספר לא מבוטל של שערות.

כאן התערבתי ועצרתי אותה: "אנחנו עוד צריכות להנות ממנו", נזפתי בה, "אל תהרגי אותו!".

היא חייכה חיוך קטן, הסתובבה, והראתה לי את גבהּ, שהיה חרוש סימנים אדומים. "אנחנו רגילים לזה, שנינו", לחשה, "אבל בעמדות הפוכות". היא התכופפה ונשכה את גבו בחוזקה, גורמת לו להתפתל ולגנוח בכאב, משאירה סימן עגול של שיניים ובו 3 נקודות מדממות, אותן ליקקתי אני בסקרנות.

בנקודה זו החלטנו לנסות דרכים נוספות. יצאתי למטבח, חוזרת עם מיכל גלידת סורבה אפרסק. בהתחלה הנחתי מעט ממנה על העורף שלו, מביטה בה נמסה ונוזלת על השכמות והכתפיים. אח"כ ביקשתי מהמסתורית ללקק אותה ממנו, ובה בעת הכנסתי את ידית הכף, קפואה וקשה, אל בין פלחי ישבנו ופנימה, אל תוך תוכו גורמת לו להתכווצות פתאומית ובלתי רצונית ולאנחה עמוקה שהעידה על ההנאה מלשונה על עורפו מחד ועל סבל וכאב עמוק בו זמנית.

מי ימשיך מפה הלאה? מי ימצא שם למסתורית? מי יוציא אותנו מבור תחתיות אפל זה שנקלענו אליו שלא בטובתנו? לאל הפתרונים, ולמוחמד נביאו. בהצלחה!