מאז שהיא זוכרת את עצמה, הייתה תמיד באמצע: אמצעית בין שתי

אחיות, מראה ממוצע, שם רגיל של עוד אלפי בנות ממוצעות, תמיד

ממוצעת בלימודים - לא תלמידה של עשיריות, אלא מקום טוב באמצע,

תעודה שמלאה בשביעיות ושמיניות. היא לא הייתה אאוט סיידרית,

ותמיד היו לה חברות, אבל אף פעם לא הייתה מלכת הכיתה, או טיפוס

של מנהיגה, ותמיד כשלחברות היה חבר, גם לה היה חבר, ממוצע

כמובן. הדעות שלה היו תמיד באמצע, לא מעורבת מדי, לא! בשאלונים

של שבועוני הנוער תמיד הייתה יוצאת לה אותה תוצאה אמצעית.

ילדה ממוצעת, בעלת משפחה ממוצעת, בית ממוצע והתנהגות ממוצעת,

חיה חיים ממוצעים וחולמת חלומות ממוצעים של עבודה ממוצעת ובעל

ממוצע וילדים ממוצעים. יום שלישי אחד, יצאה הנערה הממוצעת

מביתה בממוצע, ובפניה ניבט מבט כלל וכלל לא ממוצע; היה זה מבט

נחוש, היא ידעה לאן היא הולכת. היא עלתה במעלית של בניין גבוה

גבוה, בכלל לא ממוצע, ונעמדה, לא באמצע! בקצהו של גג הבניין הלא

ממוצע, עם מבט מצפה.

כעבור כמה שעות התגודדו המוני העיר הממוצעת כדי להביט בילדה

הכבר לא כל כך ממוצעת, שעומדת לעשות משהו בכלל לא ממוצע.

ניידות משטרה ניסו לשכנעה לרדת, אימה דיברה אל ליבה בבכי, אך

שום דבר לא הועיל - הממוצעת הייתה נחושה לעשות מעשה נמהר.

תחנות טלוויזיה ראיינו את האם, שרק דיברה על כך שהיא איננה

מבינה- היא תמיד הייתה ילדה כל כך נחמדה, ילדה ככל הילדים

האחרים, היא האחרונה שתעשה משהו כל כך קיצוני! חברה הממוצע

ניגש לשוטרים וביקש לעלות אליה; "אני אוכל לשכנע אותה לרדת!"

אמר בביטחון לא ממוצע, והשוטרים העלו אותו למעלה, והשאירו את

הזוג הכבר לא כל כך ממוצע, ביחד. "תראי", אמר החבר, בעודו מושיט

ידו לעברה, "אל תעשי את זה, יהיה לך טוב איתי, נתחתן בחתונה גדולה

ומסורתית, עם כל הקרובים, את יודעת, כמו שכולם עושים, ונוליד

ילדים, לא יפים מדי, לא מכוערים מדי, אני אעבוד כנהג אגד ואת תעבדי

כמזכירה, ונחיה בדירה…לא קטנה, לא גדולה, ואולי אפילו…אפילו

אקח אותך פעם להיות בקהל של דן שילון! הא? איך אני?!" הנערה

חייכה אליו חיוך רחב וסלחני, והוא חייך בחזרה, והתקרב אליה,

כשלפתע היא זינקה זינוק בכלל לא ממוצע לעבר האנשים מלמטה.

השתררה דממה, מאות אנשים עצרו את נשמתם כשהנערה נפלה מטה

מטה.

פתאום, נגלה לכל ההמונים חבל שנמתח לרגלי הנערה המסתבר לא כל

כך ממוצעת, והיא, שרויה בין שמיים למדרכה מלאת אנשים, הייתה

סוף סוף מאושרת; מאות מצלמות הבזיקו בעיניה והיא ידעה: יותר אף

אחד לא יגיד שהיא ממוצעת, אפילו ילדה-כותבת לא כל כך מוצלחת, כל

הדמויות שעל המדרכה קפאו כבובות, והאמצעית חגגה את ניצחונה.

בהבזק של שניה נשמע פתאום צליל הקריעה של החבל, ועל המדרכה

נפער חור, לא גדול, לא קטן - ממוצע.